יד יערי יום יום

ארגון המשופע בציוני אירועים לאורך שנותיו, מצביע לא רק על זמן וקיום כרונולוגי, אלא גם ובעיקר על פעילות ענפה הראויה שיזכרו בה ויציינו אותה ברבים. לפני שנתיים ציינו שבעים לגבעת חביבה, השנה אנחנו מציינים בגאווה רבה ארבעים שנה (1982) להעברת ארכיון "השומר הצעיר" ממרחביה לגבעת חביבה, אל ביתו החדש הנאה והמשוכלל ואת הפעילויות שנוספו תחת קורת הגג של בניין הארכיון. אחת הפעולות הראשונות והמאתגרות הייתה בהקמת מת"ח, מרכז תיעוד וחקר של "השומר הצעיר" (1983). נקבע ועוצב סמל למרכז ובכך נחתם לדורות מעמדו כישות מחקרית, מדעית והיסטורית עצמאית. מי שהגה, יזם, הקים וניהל את מת"ח מראשיתו, היה אליהו שדמי (1919 -1986), חבר קיבוץ מענית. חוברת המתעדת את לידתה של תנועה, פרקים בתולדות "השומר הצעיר" משנת 1913 עד 1927, הייתה אחת מעבודותיו הראשונות בתפקיד ובה פירוט אישים שעם הזמן פועלם נשכח. מושגים תנועתיים, שמות מקום של אירועים מכוננים ותאריכי ייסוד. בכך סימן שדמי יעד ברור למחקר ותיעוד; עולם המחקר והארכיונאות בנוי לא פעם מפכים קטנים שאיסופם ושימורם מאפשרים לר...

על הפרק עומד לנגד עיננו, כראי תרבותי-אמנותי לא פתור נושא עיזבונות יצירות אמנות של יוצרים שהלכו לעולמם, ויצירתם מבקשת התייחסות. נאמר על האמת, קשה לקלוט את העושר הכמותי הרב שנשאר לאחר מות יוצר. מוזיאונים, גלריות וארכיונים לא בנויים לקבל ולשמר את היש שנשאר. לא תמיד ביכולת המשפחה למצוא פתרון מספק והולם לעיזבון היצירתי. גם בקיבוצים אין משנה סדורה של פתרונות, ובמקרים רבים הקיבוץ לא בהכרח רואה את עצמו אחראי לעיזבון. התשובה עומדת לפתחה של משפחה שאכפת לה מהיצירות, ולעתים ידה קצרה מלהתמודד עם סוגייה זו. התעקשותה של משפחת האמן שרגא ווייל (2009-1918) לשמר את יצירותיו ראויה להוות דוגמא ומופת ליחס חיובי ומקצועי של שימור עזבון אומנותי, במקום מיוחד שהוכשר לשם כך. "האטליה של שרגא" שוכן במרכז הקיבוץ בצמוד לחדר האוכל. הוא מורכב משני חללים; מחסן לשימור יצירות, וחלל תצוגה מיצירות האמן, בו מלבד התערוכה המוצגת , מקום של נראות לכלי עבודתו וחפצי הסטודיו שהיו למקור השראה לאמן ביצירתו. בצהרי יום שישי (4.3.2022) נפתח במעמד חגיגי ומכובד בהשתתפות בני משפחה, חברים מהקיבוץ, שוחרי אומנות ומוקי...

צלצול הטלפון בישר על פטירתו לאחר מחלה קשה של שאול קנז. שאול היה אדם ישר, לא כזה שמדבר ברמזים. איש של אמת ויושרה. כך הוא דיבר עמי בגובה המציאות על מחלתו וסופה הבלתי נמנע. בהומור האופייני לו , קבע ברורות שהוא נמצא על "זמן שאול". שיחק בצמד מילים עם שמו. ההומור הציני והמפוכח שלו משך תמיד את תשומת ליבי. הידידות האישית שלי עם שאול הייתה רבת שנים. נפגשנו לראשונה בחוגי אמנות של ההתיישבות העובדת במכון לציור ופיסול ע"ש אבני, אי שם בשנות השישים. כבר אז הוא היה עטור זקן שחור שלא נפרד ממנו והיה לחלק מאישיותו, עם השנים הוא הלבין. הזקן הוסיף לדמותו נופך של נביא, שלפעמים זועם ולפעמים חומל. אהבתי את שאול האיש, האדם, לא פחות מכך את איוריו, ציוריו וגישתו הבריאה והמפוקחת למציאות החיים. קשה להפריד בין חייו, דעותיו והשקפת עולמו על הקיבוץ, הפוליטיקה ואמת החיים, לבין יצירותיו שהיו פרוסות על תחומים רבים: קריקטורות, עיצוב גרפי, ציור נטו נקי , אמנות לשם אמנות. לא פחות חשוב, ספריו ואמרותיו שהיו מכונסות בחוברות שעסקו בענייני קיבוץ (גן שמואל זה – חג ה – 70; לחפש את זה בחפצים הקטנים, חג ה - 80) , ש...

האדריכלות איננה אלא תבנית מעשיה. אפשר להרהר באידיאולוגיה נשגבות, לברוא בדמיונך אוטופיות חברתיות ולתרגמן לשפת האדריכלות. למחשבה היצירתית אין גבולות ומגבלות. המבחן האמיתי הוא מה שנבנה ומיושם בשטח. כיצד מתורגם רעיון אידאי לשפת התכנון והביצוע. מבנה הספרייה, אמצע שנות ה-60 מבנה בסגנון הבאוהאוס. אדריכל: שמואל מיסטצקין.  צילום : דוד פרלמוטר האדריכלות בגבעת חביבה בנויה על תשתית של מחנה צבאי בריטי (מס' 84 ( שנבנה בחלק מאשכול מחנות צבאיים בריטיים באזור בין השנים 1945-1942. הדחיפות וההכרח בהקמת המחנה הצבאי שירתו צריכים צבאיים אסטרטגיים במינימום זמן ותקציב ללא שיקולים אסתטיים-אידיאולוגיים. האדריכל הראשון של סמינריון הקיבוץ הארצי – גבעת חביבה היה שמואל מסטצ'קין (2004-1908), האדריכל הראשי של המחלקה הטכנית של הקבה"א. לשמואל מסטצ'קין היה חזון בניה אידיאולוגי שנשען על רוח הבאוהאוס, בית הספר בו הוא למד והוסמך כאדריכל (שנים 1931-1933) . הפשוט הוא היפה, או כפי שהגדיר זאת מיס ואן דר רוהה (המנהל האחרון של ביה"ס) "פחות זה יותר". עקרונותיו של הבאוהאוס התלבש...

תחת שמי הכחול  ביכורים נניף,  כל כנפי מחול  ביכורי אביב. (הבית האחרון מהשיר: "ביכורים", של פניה ברגשטיין) האופטימיות שבשירה של פניה ברגשטיין "ביכורים",   מציינת הלך נפש חגיגי, מרומם רוח בו הרגישו אלה שהיו חלק מהיצירה ההתיישבותית חקלאית שכל כולה "כנפי מחול".        חג השבועות הצטיין מתמיד כחג החקלאי המרכזי בהתיישבות העובדת. אורחים רבים מהעיר הגיעו לחזות בפלאי החקלאות לגאוות ענפי הקיבוץ ועם ישראל. לא לחינם נקרא החג גם "חג הביקורים". כולם שמחו והתפעלו מהיש החקלאי הרב הנוצר בקיבוצים, לתפארת עם ישראל !   תהלוכת ענפי המשק הייתה עוברת בסך על פני קהל הצופים בטקס קבוע בשטח שדה שהוכשר במיוחד,   בו הכרוז היה מהלל ומשבח את הענפים העוברים, לקול תרועת קהל הצופים והצלמים.   עידן - יובל ה-100 לקיבוץ ענף הרפת היה מהמרכזיים בתהלוכה. חזינו בהתפעלות בזוג עגלות (או עגלים)   מהרפת. לעתים בפרה גדולה ומרשימה כשלצידה לקישוט הונחו כמה כדי חלב מפעם, חבילות חציר וכמה קלשונים תקועים בהם לצד נערי הרפת מהמוסד החינוכי...

עם  מותו של המשורר עלי אלון. אלי עלון, 1935 - 2018 "שנינו נולדנו באותו אזור, ואנו חיים בו, על פרדסיו ושדרות ברושיו.  שנינו בני קיבוץ ושנינו נושאים בלבנו את אותו מטען אישי ורואים את העולם דרך אותם משקפיים - דבר המקרב אותנו באופן אישי ואמנותי. נוצרה ביננו שותפות מידית, כמו שניים המנגנים את אותה המנגינה , באותו סולם, בשני כלים או מדיומים שונים" , כך היטיב לבטא עלי אלון את טיב הקשרים שנרקמו ביננו לאורך השנים. ההודעה על פטירתו של עלי תפסה אותי לא מוכן, למרות שידעתי על מחלתו. כאשר מגיעה הבשורה הקשה היא כואבת וחודרת לנשמה. עצב עמוק ופספוס, מהולים בייחד. עצב על רע ואדם שהייה לי כתובת זמינה תמיד להתחלק עמה בספקות היקום. אדם - שלמרות ראייתו המפוכחת והכואבת את המציאות השאיר תמיד פס לבן של תקווה.                פספוס על מה שעלי המשורר, הבעל, האב והסב היה לו עוד להוסיף ולתת לעולם השירה הישראלי והקיבוצי ולמשפחתו האוהבת. רבות פעלנו בייחד. ספר משותף (רקוויאם לברוש) , טור אמנותי – פוליטי ב"חותם" (בקווי...

"גורם אנושי"   תערוכת צילום : בועז טל, רלי אברהמי, פבל וולברג, תמיר קרתא. בגלריית "זוזו" בעמק חפר (פארק תעשיות עמק חפר רח' גשר העץ 46) אוצר: יוסי וסיד . נעילה: 3.3.18. בפארק התעשייה בעמק חפר פועלת מזה חודשים מספר גלריה לאמנות. מיזם אומנותי-תרבותי אזורי יפה ביוזמתה הברוכה של תמי סואץ (בית ינאי) אמנית – צלמת בזכות עצמה, שבחרה למקם את חלל התצוגה מעל המפעל המשפחתי "צ.ל.ע" המייבא ציוד לעבודות עפר. כאוצרים גויסו לפרויקט התרבותי  יוסי וסיד (המעפיל) ורותם ריטוב (ת"א). השם שנבחר לגלריה "זו זו"  מכיל בתוכו את מהות קיומה של הגלריה מדגיש האוצר יוסי וסיד.  "זו גלריה להנעה תרבותית". רצון להציב במרכזו הירוק והאוטנטי של העמק גלריה שתציג אומנות במיטבה ותגרום לתושבי האזור לנוע ולזוז אל הגלריה ואל הנראות התרבותית -אומנותית. בצמוד לתערוכות מתקיים שיח-גלריה עם האומנים והאוצרים שמוסיף עוד תובנות וידע להעצמת החוויה האומנותית. "גורם אנושי" – תערוכה שהיא חוויה ארכיונית בימים אלה מתקיימת בגלריה תערוכת צילום "גורם אנושי...

תערוכה וקטלוג במוזיאון הארץ בתל אביב. אוצרת: סיגל הררי – זונדר ייעוץ מדעי: ד"ר מרדכי נאור עיצוב התערוכה: ליליה לבובסקי. קטלוג – עריכת לשון והבאה לדפוס: גניה דולב  עיצוב:  משה מירסקי  התערוכה תמשך עד אמצע פברואר 2018. ביום שישי ה - 17 בנובמבר 2017 נפתחה ברוב עם תערוכה מרגשת במוזיאון הארץ בתל אביב הנושאת את השם : "קפריסין, אמנות החיים". מחנות המעצר,  1949-1946.  אוצרת התערוכה סיגל הררי זונדר (רעיית שגריר ישראל בקפריסין לשעבר). התערוכה והקטלוג המרשים שיצא לכבודה עושים צדק היסטורי עם  52.000 גולי קפריסין שגורשו אל האי ע"י הבריטים  בדרכם לארץ ישראל. מאות הגיעו למעמד הפתיחה, ביניהם ראש העיר רון חולדאי, שגרירת קפריסין בישראל, אנשי כמורה מהכנסייה הפטריארכלית היוונית בארץ ונציגי שגרירויות זרות בארץ, שגרירי ישראל בקפריסין לדורותיהם, ומעל כולם גולי קפריסין עצמם ובני משפחתם. הגעתי לפתיחה עם גיסי שהיה פעוט בן שנתיים כאשר נתפס עם הוריו ע"י האנגלים בדרכם לארץ והוגלו למחנה המעצר באי. בין הגולים פליטי השואה, היו צעירים רבים שכדי ...

חג סוכות מתאפיין בארעיות מבניו. הסוכה אינה מבנה של קבע אלא מבנה זמני בר חלוף  הבא להזכיר לכולנו את עברנו המדברי-היסטורי מזמן יציאת בני ישראל ממצרים, שבו הנוודות הייתה לתופעת קבע לאורך ארבעים שנה. כאשר הגיעו החלוצים לא"י בראשית המאה העשרים גם הם בנו לעצמם מבנים זמניים בצורת אוהלים וצריפים, עד שהגיע הזמן המתאים להתיישבות של קבע ועמו הגיע גם זמן תכנון הנקודה ובמסגרתה מבני קבע בחזקת סוף לנדודים. הסוכנות היהודית שהייתה הגוף המיישב והמתכנן, בנתה בקיבוצים הראשונים בהתאם לאג'נדה היישובית שהטילה ספק ביכולת הקיבוצים להיות גוף אידיאולוגי חי הנושא את עצמו ואת קיומו. עם הזמן כאשר המוסדות המיישבים נוכחו כי הקיבוצים אינם אפיזודה חולפת של חולמים, הוחלט על מיסוד התכנון וראייה רבת שנים שלו. בשנת 1943 מקים אחד המגשימים הקיבוצניקים  הגדולים, ישראל פיינמסר (מזרע), את המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. פיינמסר מזמין את האדריכל שמואל מסטצ'קין (1908-2004) חניך הבאוהאוס, להיות לאדריכל ראשי במחלקה הטכנית הצעירה כדי לבנות בתים של קבע, בתים של ממש. בשנות החמישים מזמין פיינמסר שני צעירים שאפתניים ...