דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך דצמבר, 2017

הליכות באקה -מצר-מייסר

מריון פוקס (קיבוץ מצר) – תערוכת ציורים בגלריה לאמנות בגבעת חיים איחוד אוצרת ראשית : חנוש מורג אוצרת התערוכה: רותי חינסקי-אמיתי. 23.12.2017- 20.1.2018 באזור עמק חפר – מנשה מתפתח בשנים האחרונות שיח אומנותי משובח, באמצעות גלריות אזוריות ופרויקטים אומנותיים בעידוד המועצות האזוריות, היישובים עצמם ובעיקר בזכות יזמי אומנות שפועלים לעשייה אומנותית אזורית מבורכת. לאחרונה כתבתי על הפרויקט "מתחת לפנס" שהתקיים בגבעת חביבה. הפעם אנחנו נודדים מעט דרומה אל גבעת חיים איחוד כדי לסקר את תערוכתה של מריון פוקס מקיבוץ מצר. הגלריה בגבעת חיים מצטרפת אל שורה של גלריות קיבוציות הרוכשות לעצמן קהלים של שוחרי אמנות ומוניטין של תערוכות בעלות איכות ועניין.  התערוכה נאצר ה באופן מאוד נקי, מסודר ואסתטי המשרה אווירה פסטורלית, ליריקה  כפרית-אימפרסיוניסטית של הליכה לאורך גדר הקיבוץ בימים יפים של שמש עם מבט אל השטחים והשדות ומי שנמצא בתוכם. זו הליכה ללא דרמה מיוחדת כמו שהולכים ברבים מהישובים בארץ כדי להגביר את הכושר, לחזק את הבריאות וליהנות מהנוף. כדי לחזק את תחושת הרוגע מ

"אורות וצללים" באמנות – דברים לחג האורים

יובל דניאלי אביתר מיכאלי אני נזכר בביקור של חברי קבוצת "חבצלת" במרכז החושך "נא לגעת" ללוקים בראיה ביפו. ביקשו להעביר לנו הרואים את תחושת העיוורון. התהלכנו בהדרכת העיוורים בחושך מוחלט וניסינו ליצור בחומר יצירות אמנות באמצעות חושי המישוש בלבד. תוך כדי כך שמענו את מפי מארחינו את סיפור עיוורונם. כיצד הם מתפקדים בחיי היום, יום , כיצד הם פועלים  ויוצרים. זה לא פשוט להתרגל לחושך אבסולוטי, כזה שאין בו גוונים. היו מביננו שלא עמדו בסיטואציה, החושך המוחלט הכביד עליהם. האדם הרגיל, הרואה חייב בהבדלה בין אור לחושך. כאשר מפאת תקלה כבה האור, מיד נדלקים הנרות וכל אמצעי הגיבוי האחרים. רק לא לשרות בחושך. אנחנו שרים בחנוכה "באנו חושך לגרש" , אנשי "נא לגעת" רותמים אותו אל יכולותיהם.  ספר בראשית פרק א' פותח את המקרא בהבדלה בין אור לחושך, בין צל לאור. אין אור ללא חושך. היחס ביניהם הוא הקובע. המעשה הראשון של אלוהים על פי סיפורי המקרא הוא המבדיל בין "אורות לצללים", בין אור לחושך.  המקרא אומר לנו שכדי להמשיך במעשה הבריאה והיצירה חייבים לראות