יד יערי יום יום

נפתלי אופנהיים 1912 - 1953 "אנשי הכנרת" נפתלי אופנהיים – רטרוספקטיבה. צילומים: 1937 - 1953  אוצר: גיא רז. מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, אשדות יעקב.  נעילה 12.4.2014. אירוע השקת הקטלוג – 22.2.2014.     בליל ה21 - ליוני 1953 בתקופת מתח של מסתננים ושוחרי רעתנו מעבר לגבול, נשמעה ירייה  בלילה החשוך של קיבוץ עין גב שישב על הגבול למרגלות הרמה הסורית.  טעות  בזיהוי ההולך בין עמדות השומרים שבקיבוץ  קיפדה את חייו  של נפתלי אופנהיים מפקח השמירה של אותו לילה ובכך שמה קץ לחייו הקצרים (בן 41 במותו) של צלם רב מעש וכישרון. לראשונה נפגשתי עם תצלומיו של נפתלי אופנהיים כאשר עסקתי באיסוף גלויות שנה טובה קיבוציות לצורך עריכת ספר בנושא. צילומים של בניית האקוודוקט בעמק הירדן שנשלחו כעידוד וקשר עם אנשי הבריגאדה היהודית  באירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה עליה היה חתום בעפרון ובכתב יד צלמניית ב"תלם" כשם הגרעין המייסד של קיבוץ עין גב. צללים של נוטרים על שפת הכנרת, שנות הארבעים "צלמניית בתלם". איזו מין צלמנייה

לאחרונה קיימת התעניינות אקדמית ומחקרית באוספי "אפמרה". ההתעניינות הרחבה הגיעה עד לפתחו של ארכיון השומר הצעיר בגבעת חביבה. גם אנחנו נדרשנו לטפל בסוגיה זו וללמוד על חשיבותה, וכמובן לתת כתף למאמץ התיעוד הלאומי הרחב של חומרי ה"אפמרה"  שבראשו עומדת הספרייה הלאומית. הפרויקט נקרא " מסע בזמן " ומטרתו לאסוף פריטי אפמרה ישראלית , לסרוק אותם ולהנגישם לציבור הרחב. המושג "אפמרה" גזור מהמילה היונית       ephemeros שפירושו (על פי מילון ראובן  אלקלעי)  קצר ימים, בן יומו, חד יומי.   כאשר מדובר בחומרי "אפמרה"  בהקשר ארכיונאי, הכוונה היא לאותם פרסומים שנשמרו בארכיון, המיועדים לציבור או לחלק ממנו שעניינו קצר מועד לרוב  בן יום אחד. ככלל האפמרה איננה מיועדת לשימור. היא נזרקת אל סל האשפה לאחר קריאתה או בתום השימוש בה. דוגמא טובה היא  כרטיסי תחבורה ציבורית ותיאטרון או להבדיל כרטיסי הצבעה לרשימות ביום הבוחר.  כאשר אנחנו הארכיונאים נוברים במסמכי ואוספי הארכיונים האישיים מסתבר כי בעליהם  שמרו לעצמם כעדות לפועלם האישי והציבורי חומרי אפמרה  לרוב.  חומרים המעידי

תרומה לנטיעת יער ע"ש אנילביץ, 1954 זכה מנדל שרל לחיות כמאה שנים (נולד בסטניסלבוב – גליציה בשנת 1912- נפטר בקיבוץ המעפיל בשנת 2012). מנדל גדל בבית דתי ורכש השכלה תורנית.  בצעירותו חצה את הקווים והצטרף לתנועת השוה"צ שבסטניסלבוב – גליציה. לאחר פעילות בתנועה הגיע לריכוז השומרי בוילנה בשנת 1939 ממנה עלה לארץ בשנת 1940.  מנדל שרל מילא תפקידים מרכזיים הן בקיבוצו המעפיל והן בשליחות התנועתית והמדינה. בשנים 1948-1947  עשה בשליחות מטעם הסוכנות והתנועה במחנות המעפילים בגירוש קפריסין. עם שובו ארצה , נרתם מטעם מחלקת הקליטה של הסוכנות  היהודית , לקליטת עולי קפריסין בארץ ובקיבוצים.  בשנות החמישים  כיהן מנדל שרל כמנהל האדמיניסטרטיבי  של הסמינרים למורים בת"א ובאורנים; בשנות השישים ריכז את המדור למושבים במרכז מפ"ם ובשנות השבעים היה מנהל בית הוצאת הספרים ספרית פועלים. בקיבוצו המעפיל , שילב עבודה חקלאית , תעשיה ושירותים. ערך את עלון הקיבוץ שבו פרסם מאמרים לרוב והיה המייסד ועורך התוכניות של מועדון הוותיקים בקיבוצו. הרצאותיו שניתנו במסגרת המועדון כונסו בחלקן בספר "נעים להיזכר

בית אלפא - 1966 מה יותר יום יומי, יותר אפמרה מאשר לוח המודעות הקיבוצי הקבוע  בכניסה לחדר האוכל. גם קיבוצים בהם נגזר על מוסד זה להסגר, מה שנשאר ממנו זה לוח המודעות שעדיין קיים, חיי, נושם ובועט. לוח המודעות כשמו כן הוא, לוח המודיע ברבים על כל דבר שמתרחש במרחב הקהילתי. ידיד שח לי  שאם הוא רוצה לדעת מצבו של קיבוץ הוא הולך אל לוח המודעות. בעבר (טרם עידן הלוח האלקטרוני)  הוא היה חזות הקיבוץ במובן הרחב ביותר. לוח המודעות בטא מעגל חיים שלם. מלידה עד פטירה. משיחת קיבוץ עד יום הבוחר. מציוני חג ומועד עד גיוסים לכל דבר ועניין. מחלוקת מצרכים לחברים עד תור לשמירה בשער. מסידור עבודה עד סידור רכב. באמצעות לוח המודעות סודרו העניינים. החברים נפגשו עמו לפחות שלוש פעמים ביום כאשר הגיעו לחדר האוכל בבוקר, בצהרים ובערב.  הרעיון להצמיד את תא הדואר אל לוח המודעות יצר אף הוא נגישות יתר אל מקור אינפורמטיבי חשוב זה. (1) כמי שאמון על הצד האסטטי, אני חייב להדגיש שמעל גבי לוח המודעות הקיבוצי התפתחה יצירה אומנותית עממית שאפשר לקרוא לה אומנות לוח המודעות.   (2). אלה שעמלו לאייר את מודעת הגיוס לפרדס ידעו שד