בערב ליל שישי הבטיחו החזאים גשמים וסערות ברחבי ארץ. על המרקע הראו עצים קורסים על בתים בקיבוץ עמיר. חששתי ממזג אוויר לא ידידותי בדרכים צפונה. והנה להפתעתי המוחלטת הדרך הייתה פנויה מאירה ויבשה. לא גשמים אלא קרני שמש זעירות. לא המונים הנעים צפונה אל החרמון, אלא כביש פנוי לרווחה. שטיח ירוק לאורך הכביש לווה אותי בבואי לעמיר כמו נצבע במיוחד לכבודו של טולי באומן. ואכן הפנים האירו לרבים שבאו לחלוק כבוד לזכרו של טולי. אילנה אמרה בהומור שטולי למעלה כבר ארגן את העניינים עם ההוא היושב במרומים, כך שהכול יהיה בסדר... ואכן, המפגש בשבת בצהריים לכבודו של טולי במלאת חמש שנים לפטירתו היה מלא באנשים; ידידים, אמנים, אנשי דעת ואמנות, שהגיעו מרחוק ומקרוב לחלוק לטולי את הכבוד הראוי לו כאדם ואמן. זה לא עניין פשוט להפיק מפגש וספר על יצירתו ודמותו, כאלה העומדים בצוותא באמות מידה של איכות ומשמעות שהיא חווייתית ובעלת תובנות של לקח נלמד. המפגש והדברים ששמעתי מפי הדוברים, ובעיקר מאלה של הבת שלומית אישרו את מה שחשתי כלפי טולי לאורך שנים רבות של הכרות וחברות אישית. איש מלוא פנימיותו ערכים. סוציאליסט,