דילוג לתוכן הראשי

האיזון המתבקש בין חומר לרוח

איתמר שוויקה מקיבוץ ברקאי, מנכ"ל קבוצת "חבצלת" במשך שמונה השנים האחרונות , סיים את תפקידו בראשון לינואר 2020 ופינה מקומו למחליפו, עוזי שמש מקיבוץ מזרע.  חברים מ"חבצלת" ארגנו לאיתמר מפגש פרידה צנוע בקומת ההנהלה של יד יערי. הובטח לנו שעוד נכונה לנו פרידה  של ממש מאיתמר כיאה לדמותו ולתפקידו. ריגשו אותי במיוחד באותו טקס פרידה אינטימי וקטן, דברי תשובתו של איתמר למברכיו:  "אין ספק שזה התפקיד המעניין והחשוב שעשיתי בחיי ! זו הייתה זכות גדולה לנהל את "חבצלת" בעזרת חבורה מופלאה של אנשים איכותיים".
כעבור יומיים נפגשתי לשיחה קלה עם איתמר לשמוע ממנו מקצת על מה זה להיות מנכ"ל ארגון "חבצלת".

מה משמעות התפקיד ?
"חבצלת" הוא ארגון מאוד מורכב  המשלב במסגרתו תכנים ערכיים לצד נכסים חומריים. בארגון פועלים כ-140פעילים לצד מעטפת רחבה נוספת של 300 איש. המחזור הכולל של "חבצלת" מגיע לכדי מאה מיליון ₪.  אל המורכבות של הארגון נוספות חברות בת  "אחיות" כמו תנועת "השומר הצעיר" ומועדון "צוותא". תפקידי היה לבנות ארגון רעיוני- אידיאולוגי, העוסק בתרבות, חינוך וחברה באמצעות נכסים כלכליים מניבים המאפשרים לממש רעיונות אלו שהם הבסיס האידיאולוגי של קיבוצי הקבה"א - השומר הצעיר (קיבוצי "חבצלת") מבלי להטיל עומס של מיסים על הקיבוצים.
מבחינה אירגונית , מנכ"ל חבצלת הוא היו"ר של וועד ההנהלה של השוה"צ בארץ והשוה"צ העולמי.  

מה הם אותם ערכים בהם  מאמינה "חבצלת" ?
לא עשינו וועידה של "חבצלת" לדון באידיאולוגיה של הארגון.  כתבנו את החזון של "חבצלת", את סל הערכים. התקיימו מפגשים בהם השתתפו צעירים  שמייצגים רוח צעירה ורעננה, הדוגלת ב – "ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים". אנחנו מאמינים בצדק חברתי, שותפות וחיבור בין קהילות, מכל הסוגים , העדות והגוונים.  לאחרונה נבחרה גבעת-חביבה ע"י האו"ם כמי שנותנת  ייעוץ לחיבור בין קהילות ברחבי העולם כאשר יניב שגיא הוא האיש שמייצג בנושא זה את גבעת-חביבה,  מספר איתמר בגאווה לא מוסתרת. איתמר איננו פוסח על הקשיים שהיו בדרך:  משבר הקיבוצים לא פסח על הגבעה. היה משבר כלכלי חזק שלווה במשבר רעיוני שבבסיסו היה משבר של אמון. בשנת אלפיים בשיא המשבר שמו את כול כובד המשקל על הצד הכלכלי ונזנחה הראייה האידיאולוגית. אל משבר זה נוסף משבר עם החברה הערבית על רקע הכנסת כוחות ביטחון אל תחומי הגבעה שהופעלו ממנה לדיכוי הפגנות ואירועים שהתקיימו בוואדי ערה כתגובה לפרוץ האינתיפאדה השנייה. יש להוסיף שבוטלו כל הסמינרים של הקיבוצים כפי שהיו בעבר, התנועה הקיבוצית שינתה את פניה. ואכן הקשר של "חבצלת" עם התנועה הקיבוצית מבוסס יותר על כלכלה ופחות על אידיאולוגיה. אחרי הסכמי וועידת כפר בלום בשנת 2006 פועלת  "חבצלת" כגוף עצמאי.
ממשיך איתמר ומספר בצער שהקיבוצים לא מכירים את פעולות "חבצלת",  ארגון שפועל בהמון מישורים. כיום נעשה מאמץ כיצד להעביר לקיבוצים  את "רוח חבצלת". 

מה המצב של הארגון כיום ?
כל גוף באשר הוא צריך לראות כיצד הוא פועל ללא יצירת גירעונות. לגופים חברתיים, חינוכיים קשה להם להגיע  לאיזונים. "חבצלת" חייבת לתמוך בהם ולתת "תמיכת ברזל" ! כשקיבלתי את חבצלת בשנת 2012 הגרעון הנצבר עמד עם כ- 32 מיליון ₪ ומחזור פעילות של 26 מיליון ₪. כיום הגרעון עומד על כ- 3 מיליון ₪ לצד מחזור של 40 מיליון ₪.  הקטנת הגרעון זה לא מעשה קוסמות. זו עבודה משותפת ומסונכרנת. המערכות עובדות אחת עם רעותה.  איתמר קובע נחרצות שאם היינו פועלים כך דרך שיתוף פעולה בין הגופים כמו היום היינו חוסכים עשרות מיליוני שקלים. "בזבזנו משאבים על מריבות וחוסר אמון בין הגופים." איתמר קובע חד משמעית: "הכסף שייך לבעלים (הקיבוצים) הוא לא כסף פרטי, יש לנהל אותו באחריות ושקיפות!"

היכן נעלמו הכספים ?  
איני רוצה להיכנס להאשמות כאלו ואחרות,  אבל במקומות חשוכים שקרני השמש לא מגיעות אליהם נוצרות הרבה מאוד בעיות. כיום מתנהל מהלך אסטרטגי של איחוד שני הגופים (חבצלת וקרנות השוה"צ) , כך שגוף אחד ישלוט על כל המערכת , על ההשקעות וההוצאות.  כמו כן ביטלנו כפילויות ואיחדנו את הפעילויות מגבעת חביבה. 

כיצד אתה מסכם את שמונה שנות פעילותך?
היו אלה השנים המעניינות בחיי. לא באתי לתפקיד מתחומי התרבות והחינוך. הגעתי אליו מתחום הכלכלה. היה זה תפקיד מרתק, ארגונית, כלכלית ואידיאולוגית. זכות גדולה נפלה בחלקי לנהל ארגון כמו "חבצלת".  פגשתי ב"חבצלת" חבורה נפלאה של אנשים שכל הווייתם לעשות טוב יותר בעולם הזה. כאלה שלא חושבים רק על ביתם אלא גם על סביבתם.
אנחנו ממשיכים בשיחה, נעים בה בין מגוון נושאים. איתמר חוזר כל פעם לצד האידיאולוגי, לא מוותר עליו. "ההחלטה לאחד את כל פעילויות השומר הצעיר בתוך גבעת חביבה ולבנות את בית השוה"צ בגבעת חביבה, כך שהנהגת התנועה תפסיק לנדוד במקומות שונים בארץ. עוד מדגיש איתמר ומבקש לציין : עזיבת "תולי מעונות" לוותה בצורה מחשבתית ואסטרטגית, כך שלא נוצר וואקום , חלל ריק באכלוס הגבעה. הכנו מראש אלטרנטיבות חינוכיות וערכיות שהם כיום ליבה של הגבעה. גיליתי  שקיימת סוג של קנאה בהצלחת "חבצלת".  לא כך סתם מגיעים לגבעת חביבה לראות ולהתרשם שועי עולם כמו נשיאי אוסטריה וגרמניה. כבוד גדול הוא לנו הדבר.  
כיום כל הפעילויות קבוצת חבצלת  נמצאות במקום טוב עם הפנים לעתיד, מלאת עשייה אופטימית.

לאן פנייך מועדות ?
בסיום הפגישה אני שואל את איתמר על תכניות עתידיות. הוא משיב כנושא עמו חזון ושליחות: אני מנסה ללכת למקומות חדשים ברוח ערכיה של "חבצלת" עם עשייה חברתית במסגרות  של נוער, נשים, אוכלוסיות מוחלשות ועוד, ברוחה של תמנע".
לאיתמר ידיד וחבר, תודה על שנים שלעשייה ברוכה, קידום מטרות "חבצלת" וחברות טובה. מאחלים הצלחה באשר תעשה.


יובל דניאלי


תגובות

  1. איתמר איש יקר, מסור וישר
    הרמת בשמונה שנות ניהולך את חבצלת מהרצפה
    והעלית אותה על דרך המלך
    שאפו!
    והצלחה בהמשך הדרך
    יואב

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הגדת פסח קיבוצית

הגדה לפסח  של  הקיבוץ הארצי השומר הצעיר . הגדת הפסח הנה ללא ספק החיבור היהודי המעוטר והמאויר ביותר. מתוך אלפי הגדות שהוצאו לאור בארץ ובחו"ל לאורך הדורות, לתנועה הקיבוצית חלק חשוב בהם. למעלה משבע מאות הגדות של פסח נכתבו בתנועה הקיבוצית במשך שישים שנה. (6) מאז ההגדה הראשונה שהופקה בתנועה הקיבוצית בשנת 1935 בקיבוץ גבעת-ברנר (הגדת העליות, הופקה בשיטת הסטנסיל איור: אריה (מאירהוף) חצור). אריה חצור היה היזם והרוח החיה בהפקת הגדת הקיבוץ. הוא זה שהגה ואייר את ההגדה בחרט הסטנסיל וחילק לחברי הקיבוץ עת דפי ההגדה עם קווי המתאר של איוריו כדי שימלאו אותם בצבעים. בכך נהפכה הגדת גבעת ברנר להגדה שכל חברי הקיבוץ היו שותפים לה. שמעתי סיפורים פולקלוריסטיים כיצד אחר יום עבודה קשה היו חברי הקיבוץ צובעים את איורי ההגדה לאורה עששית נפט באוהל המגורים.  ההגדות הקיבוציות ומאוחר יותר אלו שהופקו ע"י התנועות הקיבוציות היו ליצירות גראפיות שהוו נכס צאן ברזל באיורי ההגדות לדורותיהם.  האומנים שנקראו ללוות את ההגדות בציוריהם היו אלה שהתבלטו יותר באופי הגראפי - אילוסטראטיבי של יצירתם. רבים מהם נהיו בה

קשר מתמשך | יובל דניאלי

התערוכה מתקיימת בגלריית " האטלייה של שרגא " בקיבוץ העוגן. אטלייה - מרחב תצוגה המשמר/מתעד/ומציג מיצירות האמן שרגא ווייל. שרגא ווייל ויצירתו הם מופת לדרך בה אנחנו בארכיון ובחטיבת האומנות שבה חפצים ללכת. הקשר שלנו עם יצירתו של שרגא מתפרש על עשרות רבות של שנים. בכספת הארכיון נשמר היהלום שבכתר מבחינה תנועתית, איורי "דברות השומר" ששרגא אייר בבודפשט בשנת 1946 לאחר המלחמה, כהוכחה שתנועת "השומר הצעיר" שבמסגרתה פעל, חייה ונושמת גם לאחר השואה. מבודפשט שבהונגריה נקראו שרה ושרגא ע"י פעילי התנועה באירופה לפראג, למשימת חייהם; ללוות קבוצת נערות ונערים פליטי שואה אל עבר ארץ ישראל. הדרך התארכה חודשים רבים. בעקבות לחץ של שלטונות המנדט הבריטי, נאלצה הקבוצה על ילדיה ומדריכיה להתעכב 8 חודשים בבלגיה. שם נוסדה סדנת 'תו-נו' (תוצרת נוער) ששרגא היה ממדריכיה המרכזיים. סדנה שמטרתה הייתה שיקום נפשות הנערים באמצעות יצירה. בהמשך תלאות הדרך נתפסה אוניית המעפילים "תיאודור הרצל" ע"י הבריטים, שעל סיפונה קבוצת הילדים ומלוויהם עם שרגא ושרה ביניהם. הם הועברו לאי ה

הסמל הגראפי של הקיבוץ

סמל הפלמ"ח, הכי קרוב לקולקטיב הקיבוצי תלמים ומגדל מים, בתים ועצים. סמלים אופייניים לקיבוץ  ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאנושות לאורך שנות קיומה נזקקה לסמלים. לאיקונים שמגדירים זהות וטרטוריה. כך גם ראשיתן של תנועות הנוער הציוניות באירופה, שהטקס והסמל היו חלק מרכזי בהווייתן, מורשת מתנועת הצופים (סקאוט) של ראשית המאה העשרים.  הקיבוץ כחברה אידאולוגית לא נזקק בראשית דרכו  לסמלים חיצוניים. לא זכור לי על המנון ודגל משותף לתנועה הקיבוצית. לא ידוע לי על סמל שמגדיר את רעיון הקומונה השיתופית. הקיבוצים היו עסוקים בהקמה, בבניית חברה שיתופית חדשה ובהישרדות!  עבודת האדמה פרי משנתו של א. ד. גורדון הייתה לסמל של עשייה.  המייסדים מדגניה לא התפנו לסמלים גרפיים.  היו דמויות נערצות שהוו תמרורי דרך. שלאורם התחנכו ודעתם נשמעה ברבים. הדמויות היו לסמל. יוצא מהכלל היה גדוד העבודה, ע"ש טרומפלדור. עצם קביעת השם היה במהותו מעשה סמלי. גדוד העבודה נזקק לסמל גרפי מכוון שלא הייתה לו טרטוריה מוגדרת. לא הייתה לו פיסת קרקע משלו. הוא היה זקוק להגדרה גרפית שסביבה יתלכד הגדוד, תחליף לנקודת קבע .