דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2011

"והייה הנטע לאות ברית בינינו ובין הארץ הזאת"

  אני נושא עמי חיבה מיוחדת לט"ו בשבט, חג הנטיעות. חג שכולו הגשמה של עשייה ויצירה עם הטבע ובאמצעותו. כי מה אמיתי ונכון יותר, מאשר לטעת עץ על אדמת המולדת  גם אם לעתים היא גורמת לנו צרות, וייסורים. את חיבתי זו לעץ תרגמתי ותרגלתי אין ספור פעמים ביצירותיי. העץ נוכח בהם כשחקן ראשי, ובמיוחד חביב עלי הברוש (1).  הדיאלוג שאני מקיים ביצירתי עם הברוש לא מרפה ממני, למעלה מארבעים שנים. כאשר נשאלתי בעבר מה הוא בשבילי הברוש המשלתי אותו לסולם יעקב המקראי, שראשיתו בקרקע באדמה, בשורשי המציאות  וקצותיו נוגעים בשמים, באידיאלים, ברעיונות ובחלומות. אנחנו משולים למלאכים העולים ויורדים בו ובכך מקיימים את הקשר ההכרחי בין חזון למציאות בין קרקע לשמים. העץ  מגויס מראשית הציונות לפרויקט הלאומי של הקמת מדינה לעם היהודי. כאשר בנימין זאב הרצל מבקר בשנת 1898 בא"י במסע המתוקשר כדי לפגוש את הקיסר הגרמני וילהלם השני, בדרכו מיפו לירושלים, הוא מוצא לנכון לטעת עץ ברוש, כדי להמחיש את הקשר לארץ באמצעות נטיעת עץ. לא מעט מילים נכתבו על מעמד הנטיעה בחצרו של האיכר שמואל ברוזה מהמושבה מוצא. תחילה חשבו שהעץ הו

"דברות השומר"

 בתערוכה במוזיאון בת ים. בימים אלה מתקיימת תערוכה אומנותית- חינוכית - במוזיאון העיר בת-ים,  בשם: "בריסטולים" (1) .   במסגרת התערוכה מוצגת עבודה קבוצתית משותפת של מדריכי הקן השומרי בשכונת ג'סי כהן בחולון, ובשיתוף עם האמן מאיר טאטי.  אין זה מקרה שמאיר מצא במדריכי הקן השומרי פרטנרים  ראויים לשיתוף פעולה אומנותי - חינוכי.  בעבר צייר מאיר טאטי את "דברות השומר" על פי הנוסח המוכר של האמן שרגא ווייל ז"ל על קירות הקן השומרי בשכונת ג'סי כהן. "הדברות" הוגדלו בטכניקה של שבלונות ורוססו בצבע תעשייתי, בדומה לציורי הגראפיטי בחוצות העיר (2) . מאיר טאטי בנה יצירת אומנות חדשה כאשר פניהם של הדמויות שמופיעות "בדברות השומר" מכוסות בכתם צהוב. כאשר חברו האוצרים טלי תמיר (בעבר, אוצרת גלריית הקיבוץ, ומוזיאון נחום גוטמן בת"א) ומאיר טאטי, (פעיל חברתי שעובד ביחד עם קן השומר הצעיר בשכונת ג'סי כהן בחולון ומשמש כמנהל מח' קהילה וחינוך במוזיאון בת ים) להפיק את התערוכה, היה ברור שאם מפיקים תערוכה שעניינה חינוך יש מקום לשתף בפרויקט החזותי את