דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך מאי, 2013

אריה רוטמן: אמן תחריט

"אריה רוטמן : אמן תחריט" - תערוכה וקטלוג. תערוכת תחריטי נחושת במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה. אוצרת התערוכה  והקטלוג:  שיר מלר-ימגוצ'י. אפריל – ספטמבר 2013.                                            הרהורים לעת מלחמה, 1973 בשנת 1994 אצרתי תערוכת כרזות פוליטיות של השומר הצעיר ומפלגת מפ"ם, בגלריית המרכז לאומנויות בגבעת חביבה. אחד המאיירים הפוריים של הכרזות היה אריה רוטמן מקיבוץ עין המפרץ.  הוא אייר קריקטורות הומוריסטיות בסגנון מיוחד; קווים נוקשים, רציניים  שהוו ניגוד בין ההומור שנתגלה בהן לאופן ביטויים. לימים למדתי שאריה רוטמן היה באופיו ובדרכי ביטויו האומנותי איש של קצוות, של ניגודים.  לקראת התערוכה ההיא נפגשתי עם אריה בסטודיו שלו בקיבוץ. בעקבותיה התקיימו לאורך השנים עוד פגישות. אריה היה בשבילי מקור משמעותי לידע ואינפורמציה על תולדות "ארגון הציירים והפסלים של הקבה"א" שהוא עמד בראשו בשנות החמישים המוקדמות. אריה רוטמן  דאג לימי עיון וכנסי אמנים בגבעת חביבה, לתערוכות שנתיות ולפעילות השוטפת של הארגון. על פי עדותו הוא ריכז את קבוצת האמנים שעיצב

תבנית נוף שדותיו – מחווה אומנותי לחג הביכורים.

שרגא וויל מנוחה בשדה 1952 נהוג לומר שהאדם הוא "תבנית נוף מולדתו". על היוצר הקיבוצי אפשר לומר שהוא תבנית נוף שדותיו.יוצרים רבים מתמודדים ביצירתם עם הנוף הקיבוצי, עם השדות, המטעים, עם ריח הזבל וניחוח החציר. חג הביכורים נהפך כבר מזמן לאחד מהחגים היותר מבוקשים ומושקעים בתרבות הקיבוצית. הוא החג המזוהה יותר מכל עם החקלאות הקיבוצית על ענפיה וסוגיה. טקס חג הביכורים נהפך לטקס "חג הביקורים". עם ישראל עולה לרגל לקיבוצים לחזות בתהלוכת הענפים על צי הטרקטורים והמחרשות כדי לחוש מאין צומחת החיטה, ומהיכן באים פירות האבוקדו אל סל הקניות בסופרמרקט ומי מספק לתנובה את ליטרת החלב. טקס החג מלווה תמיד ב"הפנינג"  אומנותי שלא היה מבייש אומנים סביבתיים בעולם. למרות השינוי הדרמטי במפת התעסוקה הקיבוצית, בה רבים וטובים מוצאים פרנסתם במקצועות חופשיים מחוץ לקיבוץ, ולמרות הקטנה משמעותית בכמות העובדים בחקלאות, עדיין נשאר הקיבוץ כמזוהה יותר מכל עם החקלאות. ולראיה, קיבוצי קלט בשנים האחרונות חברים חדשים שאין אחריהם עבר חקלאי, ובכל זאת אני רואה אותם רוקדים ושרים בטקס חג הביכורים בלב