"גבעת חביבה" צעירה בת –שבעים

בשלישי ליולי – 1949 לפני שבעים שנה נולדה במזל טוב "גבעת חביבה". לא קלה הייתה הלידה. ההיריון נמשך הרבה מעל הזמן המצופה ( שלוש שנים ועוד...). כאשר בוששה ה"גבעה" לצאת אל אוויר העולם, נקרא לדגל המיילד: אלכסנדר פרג מקיבוץ בית זרע . השושבין היה הקבה"א. במאמצים רבים  הצליחה המשימה. לשמה של הגבעה התווסף תואר אצולה תנועתי מחייב: "הסמינריון הרעיוני של הקבוץ הארצי השומר הצעיר".   "גבעת-חביבה" נקראת על שמה של חביבה רייק (צנחנית הישוב, חברת מענית, נרצחה בסלובקיה ע"י הגרמנים בשנת 1944). רשימה זו באה לקטלג לחמש תקופות את שבעים שנות פעילותה של גבעת חביבה. (1)

תקופה ראשונה – חזון ממלכתי שלא מומש   (1948-1946)
גבעת חביבה - 54 - מראה כללי של האתר
בשנת 1946 מוקם וועד ציבורי בראשות פרופסור חיים וויצמן (2) נשיא ההסתדרות הציונית, ואישי ציבור ידועים נוספים מהסתדרות העובדים , הסוכנות היהודית, המרכז החקלאי,  אמנים ותנועות שונות, נציגי הקבה"א וקיבוץ מענית, במטרה  להקים יד זיכרון  לחביבה רייק באזור קיבוץ מענית. למזכיר הוועד נבחר חיים כפרי חבר מענית, שריכז את פעילות הוועד, דאג והמריץ את מוסדות המדינה שבדרך והתנועה כדי לממש את רעיון הקמת הגבעה ולמצוא את התקציבים המתאימים לכך. בעת ההיא שלטו עדיין הבריטים בארץ אך בכל זאת סומן מקום לגבעת חביבה בבתי "לבזובסקי" (3) שהיו עשרה בתים משפחתיים נטושים שעמדו על גבעה בין עין שמר למחנה 84. במרכזם של הבתים עומד מגדל מים הנראה עד היום לנוסעים על הכביש הראשי לגבעת חביבה (כביש מס' 581). בתים אלה היו מיועדים להתיישבות . בעקבות מאורעות 1936 לא הגיעו המתיישבים המיועדים ועשרת הבתים עמדו ריקים. אברהם לבזובסקי, היזם של היישוב שלא קם נפטר בשנת 1943.
החזון הראשון של גבעת חביבה אמור היה  להיות חזון ממלכתי שביקש לעסוק בהכשרתם של שליחים לשם יציאה לאירופה, לשקם ולהדריך את הילדים והנערים, שנאספו לאחר מלחמת העולם בבתי ילדים ובמחנות ברחבי אירופה. הגבעה יועדה לשמש במקביל מרכז לסמינרים לנוער עולה  ולהמשך הכשרת מורים ומדריכים. הייתה זו תכנית חינוכית ממלכתית פתוחה לנוער ומבוגרים מכל הזרמים ללא הבדל של שייכות תנועתית ופוליטית. תכנית זו של הגבעה לא מומשה בעקבות מלחמת השחרור.

תקופה שנייה - יסוד בית לתנועה  (1949 – 1980)
תהפוכות שהתרחשו בשדה הפוליטי – הן במדינה והן בתנועה לאחר מלחמת השחרור האיצו את שינוי התכנית ; (4)  היה צורך דחוף בהקמת סמינריון שיטמיע  בתוכו את עקרונות ה"קולקטיביות הרעיונית" של הקיבוץ הארצי בעיקר בין חברי הקיבוצים הצעירים. ממרכז חינוכי ממלכתי הפתוח לכל תנועות הנוער, נהפכה גבעת חביבה למרכז רעיוני – פוליטי של הקבה"א ומפלגת מפ"ם.  גבעת חביבה מוקמת כאמור על שטח מחנה בריטי שלאחר עזיבתם את הארץ שמש כמחנה הכשרה זמני לחברי קיבוץ ברקאי, עד עלייתם לנקודת הקבע. כדי להקים את גבעת חביבה ולהפכה ממחנה בריטי עזוב ומוזנח לסמינריון רעיוני-חינוכי וחברתי, מסודר, חיי ותוסס,  גויס אלכסנדר פרג אשר עמס על שכמו את הקמת הגבעה. למשימת הכשרת המקום והתאמתו לתפקידו החדש הצטרפה רומה שטיין מעין שמר. שניהם במשותף מהווים את צוות ההקמה. חזון "הקולקטיביות הרעיונית" שירת נאמנה את הנהגת התנועה ומטרותיה. קיבע את אחיזתה בין חברי הקבה"א ומפ"ם לאורך שלושים  שנה.  גבעת חביבה הייתה פלטפורמה  לגיבוש "מדורת השבט". רבים וטובים עברו קורסים, ימי עיון וסמינרים בגבעת חביבה. מנוער במוסד החינוכי, דרך סמינר חוזרי צבא, מזכירי קיבוץ, רכזי ועדות שונות, צוותי היגוי ומחשבה. פעילויות של גופי תרבות מטעם התנועה, מועצות וועידות של הקבה"א ומפלגת מפ"ם ועוד ועוד...  כדי לשרת את הרבים ולתת לסמינריון את התנאים המתאימים לעיון ולמידה, הוקמו כיתות לימוד, מרכזי פעילות, כדוגמת המכון היהודי ערבי שהיה למסד אידיאולוגי מרכזי של שיתוף פעולה ברוח אחוות העמים (5). ספרייה גדולה, בריכת שחייה , בתי מגורים נוחים לבאי הסמינרים, אולם התכנסויות רחב (בית גולן) וביניהם משטחי נוי, דשאים נרחבים  עם שיחים וצל עצים, המזכירים מרחב קיבוצי כדי שכולם ירגישו בבית...  

תקופה שלישית – התמודדות עם משבר ושינויים (1999-1980)
בשנות השמונים מעובר ממרחביה לגבעת חביבה ארכיון התנועה, אל בית חדש הנבנה במיוחד לייעודו כארכיון, בו ממוקם גם המרכז לתיעוד וחקר של השוה"צ  (מת"ח) ופעילויות "מורשת". בהמשך נבנה גם בית "מורשת".  שנות השמונים הביאו עמהם את משבר הקיבוצים. כדי להתמודד עמו  מוקם בגבעה מרכז הדרכה רב תחומי, הפועל מתוך רצון לתת תשובה רלוונטית עכשווית  למצוקות הקיימות ולשינויים המתרחשים בשטח, בתוככי הקיבוצים פנימה (יתר דגש על רצון הפרט, מימוש אישי, לינה משפחתית וכו'  ופחות מקום לקולקטיביות מחייבת). המבנה הקיבוצי הקלאסי משנה פניו לרעיונות חדשים. ההנהגה ההיסטורית מפנה מקומה לדור הביניים וזה הצעיר יותר.  לאחר שנים של התעלמות מהלכי רוח שביקשו שינוי, מוצגים בסמינרים ובחוג שיח וחשיבה , דגמים שונים של מודלים קיבוציים לדיון פתוח. מועלות  אפשרויות מימוש ריאליות. תקופה זו מנסה לראשונה להתמודד עם שינויים תוך כדי תנועה, להציב אלטרנטיבה חיובית ולא לשמר רק את מה שהיה. בכך היא מכשירה את השטח לחשיבה חדשה, רעננה המבקשת תשובה.  אך בכך לא היה די. הקיבוצים נכנסו למשבר כלכלי-חברתי עמוק שהשפיע על כל המערכות התנועתיות,  כולל גבעת חביבה, שעד אז הייתה בבואה למתרחש בקיבוצים.  

תקופה רביעית – הישרדות בכל מחיר  (1999 – 2012)
בפתאומיות, כמו עידן הקרח ששינה סדרי בראשית בגיאוגרפיה של הטבע, הגיע המשבר הקיבוצי לשיאו ובסדר העדיפויות הפנימי גבעת חביבה כבר לא הייתה על סדר היום של הקיבוצים. בשנת 1999 מתרחש איחוד התנועה הקיבוצית. פורמלית פסק הקבה"א מלהתקיים כארגון. את מקומו תופסת "קבוצת חבצלת". מה שנשאר בגבעה כנושאי הזיכרון והמורשת התנועתית-ההיסטורית היו "יד יערי"  (לשעבר מת"ח)  ארכיון התנועה ופעילויות "מורשת". גם הגבעה נסחפת אל המשבר הכולל. המחר היה לוט בערפל. קיים צורך דחוף לחולל הכנסה . המקורות שהיו בעבר התאיידו. מה עושים ?
מביאים קבלני קמפוס חיצוניים שמטרתם לאכלס את הגבעה, בכל מחיר ! למלא את המגורים והכיתות במשתמשים, להפעיל את מרכזי הגבעה על בסיס רווחי. הבעיה: הפעילויות שהוכנסו אל כותלי הגבעה לא תאמו במקרים רבים את רוח הגבעה ומטרותיה.  היה פער בין חזון ומימושו... בנוסף למשבר הכלכלי נוסף משבר של אמון עם החברה הערבית בעקבות מאורעות אוקטובר בוואדי ערה בשנת 2000 (6).  התקופה הקשה עברה והגבעה שרדה הרבה בזכות סגירת פעילויות, קיצוץ בכוח אדם, וייעול המערכת. כל מרכז מחויב בהצגת מקורות כספיים לקיומו.

התקופה החמישית – חזון של חברה משותפת (2012 – 2019)
בשנים האחרונות מתייצבת הגבעה על בסיס חזון חדש : "מרכז לחברה משותפת השואף לבנות בישראל חברה מכילה ומלוכדת ע"י שיתופן של קהילות מפולגות בפעילות קולקטיבית למען קידומה של דמוקרטיה ישראלית משגשגת ובת קיימא המבוססת על "ערבות הדדית , שוויון אזרחי וחזון משותף לעתיד" (מתוך דף הבית של גבעת חביבה )
כדי לממש רעיון ראוי זה מוקמות בגבעה מסגרות חינוכיות חדשות מרשימות  כמו בית הספר הבינלאומי, המשתף במסגרתו נוער ישראלי, יהודי וערבי ובשילוב נוער מארצות העולם. קצר המקום מלתאר את מלא הפעילות הענפה המתרחשת בגבעה. בהחלט פעילות הראויה לכל שבח.
לסיכום: בראשיתה הייתה הגבעה בית רעיוני לקיבוצי הקבה"א. מזה עשרים שנה פסקה הגבעה מלהיות כתובת רעיונית ואחרת לקיבוצי "חבצלת" ולתנועה הקיבוצית. יחד עם זאת היא ממשיכה להיות מודל לשיתוף פעולה יהודי – ערבי ותקווה לרבים וטובים הפועלים ברוח השוויון, הצדק החברתי, האחווה והשלום.
כאשר אנחנו מציינים שבעים לגבעה חובה וזכות להזכיר את הרבים שהיו מעורבים בה לאורך שנותיה. 15 מנהלים , מאות מרצים , מורים, אנשי הגות ומנהלה,  אנשי שרות ותחזוקה ומאות האלפים מהקיבוץ, העיר והכפר שהגיעו אליה  לשמוע, להשמיע, ללמוד  ולהתרענן. בזכותם ובעיקר בזכות הקיבוץ הארצי - השומר הצעיר לדורותיו ,  גבעת חביבה קיימת.
לגבעת חביבה וקבוצת "חבצלת" ברכות ומזל טוב עם הפנים לעתיד !
      

                        


הערות:

1 – חלוקת שנותיה של "גבעת חביבה" לחמשה פרקים הם תוצאה של עיון מחקרי בהיסטוריה של הגבעה עליה אני עומל בימים אלה ועתידים לצאת לאור כפרסום מסודר.  
2 –  פרופ' חיים וויצמן נתן הסכמתו לעמוד בראשות "הפטרונות" של הוועד להנצחת חביבה רייק, בתנאי שהוא אישית לא ישתתף בישיבות ולא יגיב על דוחו"ת. מכתב על כך משנת 1947 נמצא בארכיון קיבוץ מענית חתום על ידי פרופ' דוד ברגמן המנהל המדעי של מכון זיו ברחובות.
3 – אברהם לבזובסקי (1943-1896) הגיע לא"י בעלייה השנייה לאזור חדרה-כרכור והתמחה בחפירת בארות. בשנות השלושים הקים באזור הרי מנשה ע"י עין שמר ישוב של חקלאים ובו 10 יחידות דיור ומגדל מים. עם פרוץ המאורעות בשנת 1936 נרצחו שני פועלים חקלאיים , אירוע שהשפיע על רוכשים פוטנציאליים שנמנעו מלהגיע ליישב את הבתים. לבזובסקי ירד מנכסיו.  נפטר מר נפש בגיל 47 בשנת 1943. על שמו נקראים עשרת הבתים ששמשו בשנותיה הראשונות של הגבעה למגורים.  
4 –  פירוק מטה הפלמ"ח שרובו הורכב מחברי מפ"ם , ואי הכנסת מפ"ם לממשלה לאחר הבחירות לכנסת הראשונה (25.1.49)  בה זכתה המפלגה ב-19 מנדטים והייתה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת, עם הוויכוח הקשה על מעמדה של ישראל מול הגושים סביב המלחמה הקרה, כל אלה חייבו את הקו של הקמת סמינריון פוליטי – רעיוני בגבעת חביבה.
5 – המוטו של מפ"ם הופיע כל יום בראש עיתון המפלגה, "על המשמר": "לציונות, לסוציאליזם - לאחוות עמים". גבעת חביבה כמוסד רעיוני אמורה לממשו. הסיומת של המוטו "אחוות עמים" הוא העוגן היציב בפעולות הגבעה לאורך שבעים שנותיה.  
6 – אכלוסה של הגבעה "בכל מחיר", כללה נתינת מקום מגורים ללינה ושהייה בקמפוס גבעת חביבה עבור כוחות הביטחון ומשמר הגבול. מהגבעה יצאו כוחות משמר הגבול לדיכוי המהומות שפרצו בוואדי ערה באוקטובר – 2000, בהן היו הרוגים ונפגעים מהמגזר הערבי. סיטואציה זו פגעה קשות באמון בין הגבעה ומטרותיה לבין החברה הערבית מהאזור בפרט ובארץ ככלל.

רשימת כל המאמרים

"אוסף איתמר" – לזכרו של איתמר רשף "אורות וצללים" באמנות – דברים לחג האורים "בחצר הקיבוץ". "גבעת חביבה" צעירה בת –שבעים "דברות השומר" "והייה הנטע לאות ברית בינינו ובין הארץ הזאת" "יומן אחווה" 1927-1920 "לא עיר לא כפר" מחשבה אדריכלית להווה. "מדורת השבט" "מודעה למועד" - אוסף כרזות חג בקיבוץ רמת יוחנן "מסביב יהום הסער" "מתנוסס הנס על תורן" – על דגלי השומר הצעיר במלאות מאה שנים לתנועה 1967 אומנות שעת מלחמה אבד לי רע אביבה אופז אביטל גבע אדריכל בונה תרבות אומנות במלחמה - שלושים שנה למלחמת לבנון הראשונה. אופוריה מלא המשכן אופק חדש לאופקים חדשים אור הנר המבצבץ ועולה מבין סדקי האוהל אמנות במרחב הציבורי הקיבוצי אמנות החיים אפמרה אראלה הורוביץ ארבעה יוצרים - המאחד והשונה שביניהם אריה אהרוני אריה רוטמן ארכיונו של מועמד לבגידה אשר בנארי אתר שיירת יחיעם בונים את ישראל בועז טל בין ג'וערה לעין השופט בין להבות "סטולין" למגילת רות בני ברק בעקבות תערוכתו של עמרי טלמור בשיר ובחרט בתנועה מתמדת גבעת חביבה גבעת חביבה כיום – דף להפצה בעלוני הקיבוצים גורם אנושי גלויות הועד למען השלום בישראל גרפיקה קיבוצית דליה דנון דן אמיתי האדריכלות של מנחם באר האין סוף של המינימליזם האיש שלא הלך ב"תלם" האם קיימת גרפיקה קיבוצית האמן הקיבוצי ודרכו אל הגרפיקה הארכיון מבקר בתערוכה הגדת התשעים הגדת פסח קיבוצית הדגל האדום כאיקון אומנותי. הדימויים החזותיים שבהגדה- פתיחות מול סגירות. הזבוב על קיר ילדותנו החטיבה ההסטורית בחבצלת הטעם הקיבוצי הידיד של השדות החרושים הכרזה המאוירת המוזות לא שתקות יובל דניאלי המילה לא שוכחת המפות של נועם רבינוביץ המקצוע: גרפיקה הסמל הגראפי של הקיבוץ הסמל הקיבוצי הפעלה הציירת שלא התעלמה מהחלשים הקורא בקפה הקיבוץ בתרבות ובחברה הישראלית הקיבוץ כמותג פרסומי הקריקטורה הקיבוצית הקריקטורה הקיבוצית. הרהורי ארכיונאי מתעד הרפת כמשל - הרהורי חג הביכורים השנים המופלאות של "הפועל המעפיל". חג עצמאות חג פורים חדר אכילה ובליבו חומה טולי (שאול) באומן טנק מצופה בנצנצים. (על דמותו של צה"ל בגלויות ברכה לשנה טובה) יד יערי יד יערי יום יום יד שניה יובל דניאלי יוחנן סימון יוסי וסיד – נופי אשליה אורבניים יניב שפירא יסטוריה במבט אדריכלי ישראל פיינמסר כנס גבעת חביבה השלישי לבנות ולהיבנות בה לוח המודעות הקיבוצי ליאון המדפיס לירות בתוך הנגמ"ש למראית עין למראית עין – ספר צילומים חדש למתי חלילי. מאיר דרום – צילומים מארץ סין – תערוכת צילום באולם המופעים בעין השופט מועצה אזורית מנשה מנדל שרל מסע לאין קץ מעגלי שייכות מצעד השומריות מרכז אמנות גבעת חביבה מרכז אמנות משותף גבעת חביבה משה לפידות משכן לאמנות בעין חרוד מתחת לפנס מתחת לפנס 5 נפתלי אופנהיים נשף מסכות נתינה שכל כולה קבלה סיור אנתרופולוגי סיור אנתרופולוגי בבני ברק סמל חג הקיבוץ סמלי עצמאות עינת אמיתי עלוני קיבוץ עלי אלון עמי ואלך ענת לידרור פבל וולברג פורים פורסים פרופ' גילה בלס צבע משותף – אומנות פלסטית במרחב הציבורי הקיבוצי צוותא צילה ליס צילום אדריכלי קום והתהלך בארץ קיבוץ הזורע קיבוץ נחשון קיבוצניק בבני ברק קפריסין ראוותנות מול צניעות ראוף אבו – פנה רדכי אמיתי רודא רודא ריילינגר רוני רכב רלי אברהמי רפי מינץ שבועות שדות שבעמק שושנה לב שי לילדנו שלוש הגדות מיוחדות לפסח שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים. שמואל מסטצ'קין שמחת המעשה תבנית נוף שדותיו – מחווה אומנותי לחג הביכורים תמיר קרתא תערוכה תנועתנו בקפריסין תערוכות תפריט פועלים תרבות וחברה