אילנה באומן איננה

לכתוב על אילנה באומן בלשון עבר זה דבר בלתי נתפש מבחינתי. ארבעים שנים אנחנו בקשר חברי שצמח והתפתח על בסיס משותף ומוצק של אהבה לאמנות ויצירה, ולדמותה הפעילה והדינמית כמקדמת עשייה אומנותית – חברתית, בקהילה. אישית, פשוט אהבתי את אילנה, את דמותה האנרגטית לבושת סינר העבודה , מתרוצצת בין תלמידיה במרכז לאמנות בגבעת-חביבה, מסבירה ומנחה כיצד לייצר את הבסיס לקרמיקה אמנותית טובה. היום אני כותב בצער על אילנה שאיננה עמנו עוד. אילנה בשותפות עם טולי באומן האיש שעמה לאורך השנים, יצרו "תאגיד להפקת פרויקטים אומנותיים", שקל היה להתחבר אליו. זוג אמנים שפעלו ללא לאות לטובת קהילת אמני הגליל העליון וההתיישבות העובדת, מתוך השקפת עולם מתקדמת בה "ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים" איננה סיסמה מרוקנת מתוכן. לפני חמש שנים ליווינו למנוחת עולם את טולי ז"ל. אילנה וטולי הגו את רעיון הקמתה של גלריית אמנות אזורית בעמיר שייחודה בהצגתן של יצירות הנעות בתפר ביו עיצוב חומרי לאמנות נטו. בפעילותה בגלריית "סימן שאלה" מימשה אילנה את חזונם המשותף שאמנות וחברה הולכים ביחד. בעזרת צוות הגלריה הצליחה אילנה להשאיר חותם מיוחד בנוף האמנותי בגליל העליון, ובמיוחד בקיבוצה עמיר. אילנה נולדה בארגנטינה בשנת 1934. הייתה פעילה בתנועת "השומר הצעיר". עלתה ארצה בשנת 1956 והצטרפה לקיבוץ עמיר. בשנים 1966-1964 יצא הזוג באומן לשליחות תנועתית של "השומר - הצעיר" בסנטיגו, צ'ילה. אילנה חלקה עם טולי את היוזמות הציבוריות שלהם – כמו אירועי תל-חי והקמת מרכז האמנויות בגבעת חביבה (1987) שאילנה נקבעה כמנהלת שלו. אילנה הייתה מנוע טורבו שאין דבר העומד בפני רעיונותיה. בראיון שהתקיים עמה לאחר הקמת המרכז היא אמרה: "אני מאמינה שמה שיכול להביא לשינוי המצב החברתי – פוליטי בארץ, זו האמנות בלבד. בגבעת חביבה מתקיימת כיום פעילות ענפה בנושאים רעיוניים –חברתיים-פוליטיים, קשר בין יהודים לערבים, מורשת וכו' . טבעי והכרחי לשלב בפעילות זו את תחום האמנות היכול להעשיר את מגזרי הפעילות האחרים . [...] אילנה מאמינה שאפשר יהיה לזהות את המקום עם אמנות השמאל כמושג – משהו כמו צוותא בחיים התרבותיים" (ה"שבוע" 2 בנובמבר 1988). במרכז לאמנות בגבעת חביבה (הוקם בשנת 1987) הקימה אילנה את המחלקה לקרמיקה, שעד היום היא "ספינת הדגל" של המרכז. גאוותה הייתה בתרומתו של המרכז לקידום הדיאלוג היהודי ערבי באמצעות האמנות. ראתה בחזונה, מרכז המאחד בתוכו מגוון של תחומי אמנות. "הגלריה לשלום" שהוקמה ביוזמתה משמשת עד היום מרכז אמנותי פעיל המקיים תערוכות איכותיות עם משמעות ותכנים ברוח חזונה של אילנה באומן. בהגיעי לגליל העליון לביקור אצל אילנה הייתי פוגש אותה בסדנא המרשימה לפיסול והדפסות על אבן בזלת ואריחי קרמיקה . סדנה שהיא מפעל. תמיד בחיוך מזמין, ספל קפה, וסיור בין הדברים המעניינים שמתרחשים בסדנא. לאחרונה הרבתה לשלוח, בדאר אלקטרוני, מסרים פוליטיים המביעים בהומור, ובכעס את דעתה על המתרחש במדינה. אילנה הייתה דמות פוליטית, מעורבת, אכפתית , לא אדישה למתרחש סביבה. ראתה באמנות כלי ביטוי אישי, אך בו זמנית כלי המבטא השקפת עולם . אנחנו בגבעת-חביבה זוכרים לאילנה באומן ז"ל חסד ראשונים כיוזמת המרכז לאמנות. שולחים תנחומינו למשפחה, לידידיה הרבים, תלמידיה, לקהילת שוחרי האמנות בגליל העליון ולקיבוצה עמיר. יהי זכרה ברוך ! יובל דניאלי

אילנה באומן, מלמדת קרמיקה במרכז האומנות בגבעת חביבה.