אלי צור - פליט בארצנו. "זו לא הגדרה נחמדה" מודה בפני אלי . זו הגדרה פסיכולוגית שנגרמה על ידי גורם חיצוני בלי לדעת עד מתי !
אני משוחח עם פרופ'
אלי צור מקיבוץ "זיקים", איש "יד יערי" מוותיקי אנשי המחקר
ביד יערי. אלי הוא היסטוריון שבימים אלה ממש נמצאת בהפקה הביוגרפיה שהוא כתב על
מרדכי בנטוב חבר משמר העמק ומחותמי מגילת העצמאות (ח"כ ושר בממשלות ישראל). אלי
הוא אדם עסוק, משימתי, איש אקדמיה ואדם שלאחרונה הגיע לגבורות.
איך אתה מרגיש בימים שכאלה?
"אני חי מיום
ליום בלי לעשות הרבה וזו לא שגרה רגילה אצלי, היא נובעת מחוסר הוודאות בה אני נמצא.
מה שאני עושה נראה כל יום אותו דבר.
הסבר לי את הסיטואציה אני מבקש מידידי אלי צור, אינני מורגל
ממנו לשמוע קביעה כזו של חוסר משמעות.
חוסר הוודאות
והמשמעות במציאות בה אני נמצא עם חלק מקהילת זיקים (בבית הארחה במעלה החמישה),
גורמת לי להרגיש כפליט. אבל בשונה מפליט בודד אני נמצא במעטפת של קהילה קיבוצית
המנסה לשמר את חיי הקהילה כפי שהיו טרם פליטות.
במציאות של חיי
פליטות אין תכלית. אני מבצע את הרוטינה ללא מטרה אמיתית. קשה לי להתרכז בעבודה
ההיסטורית בהעדר גישה למקורות. הלובי של
המלון מלא בחברים היושבים ומדברים איש עם רעהו, פשוט כדי לשרוף זמן... המלון נמצא מאות מטרים מקיבוץ מעלה החמישה ואין
ממש קשר עם הקיבוץ זולת עם המרפאה. כדי
להעביר את הזמן אני מרבה לטייל עם בתי שלומית, בנופים המיוערים והמקסימים של סביבת
מעלה החמישה שהם כה שונים מהנוף של זיקים.
כיצד משמרים שיגרה וקשר
קהילתי?
משתדלים. לדוגמא: שיחזור
המסגרות החינוכיות בכל הגילאים. הקהילה נמצאת בשני קיבוצים: שדות ים ומעלה החמישה ואחדים
מפוזרים במקומות שונים בארץ.
בזיקים קיים חמ"ל
(כיתת כוננות) המתחזק את הקיים בקיבוץ והוא זה שדואג שהקשר עם כל חלקי הקהילה
ישמר. ביום שישי האחרון , מספר אלי בגאווה, ארגנו אירוע גדול בו השתתפו כל פזורי
הקיבוץ. נפגשנו כולנו בשדות ים והיה מפגש מרגש ביותר.
אלי מספר כי הוא חש תחושה שחוף זיקים חולל
במלחמה, תחושה המשפיעה עליו אישית. הקיבוץ
נמצא ליד הים. החוף והים היו לחלק מהביוגרפיה הקיבוצית, חלק בלתי נפרד מזיקים.
פתאום המקום האהוב והפסטוראלי הזה נהפך לבית קברות. אלי מפרט בריאליסטיות מצמררת
כיצד עשרות נופשים ומבלים נרצחו על החוף.
"אני אוהב לראות את הים מחלון חדרי. כל הדרך מהים לזיקים
הייתה מכוסה בגוויות, חלקן הגדול של מחבלים. חייל הים הרג עשרות מחבלים שבאו מהים
ורצו להגיע לזיקים. הם לא הצליחו במשימה הנוראה הזו ולא הצליחו לחצות את הגדר
הכפולה, בין היתר בגלל כיתת הכוננות שעשתה עבודה מצוינת".
מה שנעשה בחוף זיקים
זה "חילול הקודש". החוף והים היו שיא התום והטוהר ועכשיו הם נושאים עמהם
דם, גוויות ורוע, כך אני מפרש את אמרתו של אלי.
אלי ידוע כאיש שמאל,
הדוגל בפתרון של שתי מדינות לשני עמים.
האם התקפת "החמאס"
והאכזריות בה היא התבצעה ערערה את השקפת
עולמך. האם יש עם מי לדבר ולעשות שלום?
"עקרונית לא
שיניתי את עמדתי. אין דרך אחרת אלא להגיע להסדר עם הפלשתינאיים. מאידך לא הופתעתי מהתנהגות "החמאס".
כאשר אתה מפתח "דה הומניזציה" לכל מי שלא דתי, אינני מצפה מ"החמאס"
לגלות יחס אנושי.
הסדר עם האויב הוא לא
פשוט. כאשר הדת נפגשת עם הפוליטיקה, אז מי שלא דתי הוא כופר. בכופרים לדעת
"החמאס" מותר להתעלל, לאנוס, להרוג. "החמאס" דוגל בהתנהגות של תקופת "ימי הביניים" החשוכה,
השטופה התעללות, עינויים, רצח ושרפות. תקופה הזכורה לנו מהעבר, אך מתרחשת במציאות
של 2023.
עלינו לחפש ולמצוא אצל הפלשתינאיים את היסודות
הלא "חמסניקים". אני מאמין שניתן למצוא גורמים מתונים ואפילו לעשות עמהם
שלום.
בנימה אופטימית שכזו
המאמינה בתקווה ושלום אפשרי עם הפלשתינאיים הסתיימה הפגישה החפוזה ביננו. הפעם אלי
מיהר לישיבה עם תכלית.
שמע ורשם: יובל
דניאלי - 28 בנובמבר 2023
תגובות
הוסף רשומת תגובה