דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך אפריל, 2015

סמלי עצמאות

כרזת העצמאות הראשונה מאייר: יוחנן סימון יש האומרים שתכונותיו של אדם נקבעים בילדותו, יש המפליגים עד תקופת העוברות. כך גם בנרטיב ההיסטורי של מדינתנו. ישנם סמלים ודימויים המלווים את המדינה בדרך לעצמאותה ובתקופה הראשונה להיווסדה, מקבעים את דמותה, לאחר מכן קשה לשנות דפוסי התנהגות ואופי.  בחדר עבודתי אני מחזיק מוזיאון היסטורי ישראלי קטן, אוסף אישי של חפצים ודימויים. בין החפצים שאספתי ושמרתי לעצמי יש מגוון של פריטים שעם הזמן התברר לי שהדימויים המופיעים בהם נהפכו לאיקון לאומי.  באוסף נמצא גם  פריט או שניים שנותנים מקום לעם השני היושב וחי בארצנו. על קיר המוזיאון הזעיר תלויה צלחת נחושת פשוטה עליה חרוטה מנורת שבעת הקנים שעם ייסוד המדינה נהפכה לסמלה הרשמי.  על הצלחת רשום בכתב מובלט : "שנה ראשונה למדינת ישראל" תש"ח- ט. צלחת מאוד סמלית ללא קישוטיות נלווית. סמל הריבונות של המדינה היהודית נטו. בדרך אל הריבונות, אספתי עוד ריקועי נחושת מבית היוצר של בצלאל, שהיו קבועים באלבומי תמונות של פעם. קבר רחל, ירושלים העתיקה, הכותל המערבי, חלוץ החורש את אדמת המולדת, רועה צאן עברי מנגן

המילה לא שוכחת

המילים הן כמו "דרך זכורה". הן זוכרות את מה שכבר שכחנו. הן העדות וההוכחה למעשינו – לטוב ולרע. הן הארכיון האישי והקולקטיבי שלנו. הקשר, הביקורת והגמול. "סימני הדרך" שנשארו לאחר לכתנו. המילה לא שוכחת, לא מטייחת. "הברית עם המילה" היא הצבע, הקו, הנייר והמכחול. חלק ממני. המילים הללו כתובות בכתב ידו של יובל דניאלי  כמו שכבה שלישית על גבי הסקיצות שהכין לקראת תערוכה שאמורה הייתה לחנוך מרחב תצוגה חדש ביד-טבנקין. שתי השכבות שמתחת למילים הן שכבת הרישום והצבע ושכבת קולאז' צילומית של טקסטים ממאמריו העוסקים בדימויים הוויזואליים  של היצירה הקיבוצית ובאמניה ומעצביה. יובל דניאלי סקיצות ל"דרך זכורה"  סדרת העבודות הללו של יובל באה להציג את היצירה שלו שהלכה והתמצבה על שלוש רגליים – על היותו אמן היוצר בקשת רחבת סוגות של האמנות הפלסטית, על היותו במשך שנים ארוכות מי שמופקד בארכיון השומר הצעיר בגבעת-חביבה על חקר, איסוף ושימור של האמנות הקיבוצית ועל עיסוקו גובר בכתיבה היסטורית ורעיונית כאחת על אמנות ותרבות ההתיישבות העובדת. לדבריו הבחירה שלו ב