דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט, 2012

"מתנוסס הנס על תורן" – על דגלי השומר הצעיר במלאות מאה שנים לתנועה

שיר תנועתי:            דגל אדום הוא דגלנו           חזק ואמץ זאת סיסמתנו           קדימה השומר           השומר הצעיר דגל קן השומר הצעיר במשמר העמק - 1952 בארכיון השומר הצעיר בגבעת חביבה אצור אוסף של 700 דגלים תנועתיים המגוללים בתוכם את סיפורה של תנועת השומר הצעיר לאורך שנותיה. הדגלים הגיעו אלינו מכל קצוות עולם וארץ. דגלים הנושאים עימם ביטויים גראפיים מעניינים וסיפורים מרגשים  ומרתקים המבטאים את רוח התנועה. רשימה זו באה לספר את סיפור הדגל התנועתי ומשמעותו , במלאת מאה שנים לתנועה.                                                                                         *** הדגלים מלווים אותי מילדות.  בשירים, בחגים ובמצעדים. בחיי הקיבוץ ובחיי התנועה.   הדגל נצרב  בתודעתי עם טקסים ומעמדים ממלכתיים.  מגדל המים של קיבוצי שימש יותר כתורן תמיר להנפת דגלים בימי חג ומועד מאשר מאגר מים ליום סגריר. כאשר התנופפו הדגלים (דגל הלאום ודגל המעמד) על ראש המגדל ידענו שיום חג או אירוע משמעותי בחיי הקיבוץ והאומה. הדגל נשא עמו חגיגיות, טקסיות והבדלה בין חול למועד.  הש

טנק מצופה בנצנצים. (על דמותו של צה"ל בגלויות ברכה לשנה טובה)

חיילת עם חיוך ואקורדיון, 1950 באמצעות גלויות הברכה לשנה טובה שהופקו ונשלחו במשך השנים, אפשר ללמוד רבות על הלכי הרוח והתקופה. הן היו סיסמוגראף נאמן למגוון הדעות והמגמות שמאפיינות את החברה הישראלית על הסקטורים שבה, על זרמיה ופלגיה. סך האגרות לשנה טובה הן סך החברה הישראלית. משלוח גלויות  ברכה לשנה חדשה אינו פטנט שלנו. הוא מורשת רבת שנים מעמים שונים. מקורו המודרני במנהג הנוצרים בימי "ואלנטין הקדוש" הנחוג ב-14 בפברואר. אך יש סימוכין לכך שעוד בעולם הקדום בתקופת הפרסים ובין הרומאים היה נוהג של משלוח מתנות וברכות לשנה החדשה.  בעם היהודי השתרש המנהג בסוף המאה הי"ט ובעיקר עם התפתחות משלוחי הדואר בין הארצות והיבשות. מגיני יחיעם במכנסיים קצרים בארץ ישראל השתרש המנהג בעיקר עם בוא העליות של שנות העשרים-שלושים של המאה העשרים. לפני קום המדינה ובתקופה הראשונה לייסודה היה ה"פרויקט הציוני והחלוצי" לנרטיב מעודף על שולחי הברכות. דמות החלוץ, ההתיישבות העובדת, מקצועות מעודפים, ייסודם של ערים וישובים במרחבי הארץ, פרחי ארצנו מול אתרים היסטוריים היו חלק נכבד מהרפרטואר