לבנה לטובת החוה החקלאית חייו היו בנויים מפיסות זיכרונות ומסמכים. הייתי יושב עמו בחדר עבודתו הזעיר, המלא על גדותיו בניירת וספרי עבודה פתוחים שריח מיוחד נדף מהם. תמהיל של ישן וחדש. החדרון היה תוספת מודבקת על חלק מהמרפסת כדי לאפשר יתר מקום שגם כך היה במשורה. לתוספת נלוו סדקים. הבית נבנה ללא יסודות, כך סתם כדי לחסוך. רכז הבניין הוותיק ידע יותר טוב מכולם כיצד לבנות עם סדקים... אין מה לעשות "האדמה עובדת" קבעו המומחים. גיאולוגיה מקומית. אפילו אדריכל מסטצ'קין מהמחלקה הטכנית שנקרא לחוות דעה, הרים ידיים. ביתו היה מראשית שנות השישים. מותאם לקיבוץ הישן. מטבחון קטן , כוס תה עם לימון וכפית סוכר, ושתי עוגיות פריכות תוצרת הבית שנאפו במטבחון הקטן בתנור אפיה קטן תוצרת פרידמן, היו מונחות בין הניירות על שולחן העבודה העמוס שהודבק לקיר (הפרוספקט עם הוראות שימוש ואחריות לשנה, נשאר כמזכרת בתוך עטיפת פלסטיק). תתכבד! היה מציע בנדיבות ואני כרגיל מסרב בנימוס. בהגיעו לשמונים פסק מלנהוג. הוא הרי היה נהג זהיר עם תעודות שאף הן נשארו בארכיון הפרטי כעדות. התנדבתי להיות נהגו לשעת הצורך. כאות תודה, היי...