דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך פברואר, 2018

אבד לי רע

עם  מותו של המשורר עלי אלון. אלי עלון, 1935 - 2018 "שנינו נולדנו באותו אזור, ואנו חיים בו, על פרדסיו ושדרות ברושיו.  שנינו בני קיבוץ ושנינו נושאים בלבנו את אותו מטען אישי ורואים את העולם דרך אותם משקפיים - דבר המקרב אותנו באופן אישי ואמנותי. נוצרה ביננו שותפות מידית, כמו שניים המנגנים את אותה המנגינה , באותו סולם, בשני כלים או מדיומים שונים" , כך היטיב לבטא עלי אלון את טיב הקשרים שנרקמו ביננו לאורך השנים. ההודעה על פטירתו של עלי תפסה אותי לא מוכן, למרות שידעתי על מחלתו. כאשר מגיעה הבשורה הקשה היא כואבת וחודרת לנשמה. עצב עמוק ופספוס, מהולים בייחד. עצב על רע ואדם שהייה לי כתובת זמינה תמיד להתחלק עמה בספקות היקום. אדם - שלמרות ראייתו המפוכחת והכואבת את המציאות השאיר תמיד פס לבן של תקווה.                פספוס על מה שעלי המשורר, הבעל, האב והסב היה לו עוד להוסיף ולתת לעולם השירה הישראלי והקיבוצי ולמשפחתו האוהבת. רבות פעלנו בייחד. ספר משותף (רקוויאם לברוש) , טור אמנותי – פוליטי ב"חותם" (בקווים מקבילים), והרבה שיחות נפש במחוזות היצירה אחד אצל רעהו. תמיד אז

הארכיון מבקר בתערוכה

"גורם אנושי"   תערוכת צילום : בועז טל, רלי אברהמי, פבל וולברג, תמיר קרתא. בגלריית "זוזו" בעמק חפר (פארק תעשיות עמק חפר רח' גשר העץ 46) אוצר: יוסי וסיד . נעילה: 3.3.18. בפארק התעשייה בעמק חפר פועלת מזה חודשים מספר גלריה לאמנות. מיזם אומנותי-תרבותי אזורי יפה ביוזמתה הברוכה של תמי סואץ (בית ינאי) אמנית – צלמת בזכות עצמה, שבחרה למקם את חלל התצוגה מעל המפעל המשפחתי "צ.ל.ע" המייבא ציוד לעבודות עפר. כאוצרים גויסו לפרויקט התרבותי  יוסי וסיד (המעפיל) ורותם ריטוב (ת"א). השם שנבחר לגלריה "זו זו"  מכיל בתוכו את מהות קיומה של הגלריה מדגיש האוצר יוסי וסיד.  "זו גלריה להנעה תרבותית". רצון להציב במרכזו הירוק והאוטנטי של העמק גלריה שתציג אומנות במיטבה ותגרום לתושבי האזור לנוע ולזוז אל הגלריה ואל הנראות התרבותית -אומנותית. בצמוד לתערוכות מתקיים שיח-גלריה עם האומנים והאוצרים שמוסיף עוד תובנות וידע להעצמת החוויה האומנותית. "גורם אנושי" – תערוכה שהיא חוויה ארכיונית בימים אלה מתקיימת בגלריה תערוכת צילום "גורם אנושי&q

ישראל פיינמסר - איש פורץ דרך

מחווה לאיש במלאת 75 שנה לייסוד המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי . "הפשטות מאפשרת שמירה על ערכי החברה ועל יכולתה לעמוד בשלבי ההתפתחות, ויוצרת הרמוניה עם תוכן המתאים לחברה הזאת "   (ישראל פיינמסר "הקיבוץ בתכנונו") ישראל וחיה פיינסמר, 1976 בהיסטוריה של בניית אדני הקבוץ הארצי לאורך הדורות, מתבלטים כמה אישים שהיו "פורצי דרך" בתחומם, הן בהגות הרעיון והן במעשה מימושו. אחד מהם היה ללא ספק ישראל פיינמסר (חבר קיבוץ מזרע) שלפני שבעים וחמש שנים בשנת 1943 ייסד את המחלקה הטכנית של הקבוץ הארצי כלקח נלמד מתכנון הקיבוץ של אלה שבאו מן החוץ. כותב האדריכל הראשי של המחלקה במשך חמישים שנה , שמואל מסטצ'קין: "בשנת 1943, במשרדי הקטן, שוחחתי לראשונה עם פיינמסר. דבריו וקולו העידו על אמונה והתלהבות מהרעיונות שהוא הביע. הוא היה משוכנע בנכונות רעיונותיו מבחינת נחיצותם להתפתחות התנועה הקיבוצית.  פיינמסר האמין, שתכנון הנקודה הקיבוצית  והבניינים שלה, צריכים להיות מבוססים על תכנון פונקציונאלי, בהתאם לאידיאולוגיה של הקיבוץ והמחקר המדעי של צורכי הקיבוץ" (מתוך הקדמה