הסמל הגראפי של הקיבוץ

סמל הפלמ"ח, הכי קרוב לקולקטיב הקיבוצי

תלמים ומגדל מים, בתים ועצים. סמלים אופייניים לקיבוץ 

ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאנושות לאורך שנות קיומה נזקקה לסמלים. לאיקונים שמגדירים זהות וטרטוריה. כך גם ראשיתן של תנועות הנוער הציוניות באירופה, שהטקס והסמל היו חלק מרכזי בהווייתן, מורשת מתנועת הצופים (סקאוט) של ראשית המאה העשרים. 

הקיבוץ כחברה אידאולוגית לא נזקק בראשית דרכו  לסמלים חיצוניים. לא זכור לי על המנון ודגל משותף לתנועה הקיבוצית. לא ידוע לי על סמל שמגדיר את רעיון הקומונה השיתופית. הקיבוצים היו עסוקים בהקמה, בבניית חברה שיתופית חדשה ובהישרדות!  עבודת האדמה פרי משנתו של א. ד. גורדון הייתה לסמל של עשייה.  המייסדים מדגניה לא התפנו לסמלים גרפיים.  היו דמויות נערצות שהוו תמרורי דרך. שלאורם התחנכו ודעתם נשמעה ברבים. הדמויות היו לסמל.
יוצא מהכלל היה גדוד העבודה, ע"ש טרומפלדור. עצם קביעת השם היה במהותו מעשה סמלי. גדוד העבודה נזקק לסמל גרפי מכוון שלא הייתה לו טרטוריה מוגדרת. לא הייתה לו פיסת קרקע משלו. הוא היה זקוק להגדרה גרפית שסביבה יתלכד הגדוד, תחליף לנקודת קבע .

שנות החמישים – תקופת מפנה

גם בימי סער, מאבק והתיישבות חלוצית אינטנסיבית, היינו חסכניים בסמלים. סמל הפלמ"ח היה הדבר הקרוב ביותר לסמל התנועה הקיבוצית (שיבולים וחרב). עם פירוקו גם הוא נגנז.

50 לעין החורש, מספר שהוא סמל

היה הדגל האדום, סמל הסולידאריות המעמדית האוניברסאלית. בתקופות מסוימות הוא  היה לסמל משותף של ההתיישבות העובדת ומעמד הפועלים העירוני.

יחד עם זאת, התנועה הקיבוצית ככלל למרות הבדליה הפוליטיים ופילוגיה ההיסטוריים, הייתה תנועה אנטי סקטוריאלית שחיפשה תמיד את הקשר אל מעמד הפועלים והאינטליגנציה העירונית. זו אולי אחת הסיבות שהיא נמנעה מהעמדת סמלים סקטוריאליים – אידיאולוגיים שיבדילו בינה לבין החברה הסובבת אותה. 

היכן כן היו סמלים קיבוציים ?

שמות רבים מהקיבוצים הם ביטוי סמלי שמבטא סמל. על קיבוצי המעפיל נכתב : "מקור השם מסמל את המאבק לעלייה והתיישבות בימי המדינה שבדרך. רוב מייסדי הקיבוץ היו מעפילים. יום העלייה : 2 בנובמבר יום מתן הצהרת בלפור" (מתוך חוברת, "הקבה"א שבעים שנים, שבעים פנים" הוצאת יד יערי - 1997).

סמל הקיבוץ הפרטני הראשון היה דגל הקיבוץ. אין מקימים קיבוץ ללא דגל. היה זה לרוב דגל אדום עליו רקום שם הקיבוץ , השתייכותו התנועתית, שנת היווסדו ושייכותו להסתדרות העובדים העבריים בא"י. האותיות רקומות בחוטי משי זהובים כיאה "למעמד הפועלים".  את דגל הקיבוץ היו נושאים בגאון במצעדי האחד במאי  ברחובות העיר, ומעלים אותו לראש התורן במפקדי הקיבוץ השונים לקול תרועת חצוצרה וקול תופים מתגלגל.

  

סמלי קיבוצים -  ביטוי לפרידה מסמכות תנועתית מרכזית.

מדוע נזקקים הקיבוצים עם תום מלחמת השחרור לסמל קיבוצי נפרד. צדקת הדרך הייתה זקוקה לחיזוקים ? הלהט הפנימי לא הספיק ? או שמע היה רצון לקשור את הדורות הצעירים הגדלים בקיבוץ תחת מטריה חזותית משותפת. ליצור את חישוקי הגאווה וההזדהות ?

חומה ומגדל, סמל שהפך למותג

אני נוטה לחשוב שהסיבה היא פרוזאית יותר. המלחמה הסתיימה. קיבוצים משקמים את ההריסות. קמה מדינה שלוקחת אחריות על צבא, בטחון קליטה ועלייה. הקיבוץ איננו יותר מקור להזדהות מעודפת. העלייה ההמונית של שנות החמישים מחפשת אלטרנטיבות חיים אחרות. הקיבוצים עצמם  מתפנים יותר לעשייה כלפי פנים. בעבר כל הקיבוץ היה מגויס למשימה לאומית אחת. לא היה פנאי ליצירת תרבות פנימית מתמשכת. והנה כאשר גם המצב הכלכלי משתפר, אפשר לחשוב על "מותרות תרבותיים". לגבש את הייחוד והיחד של כל קיבוץ וקיבוץ. אחד האמצעים ליצירת ההבדל בין קיבוץ לקיבוץ הוא בבניית סמלי מיתוג נפרדים. הלוגו הקיבוצי הוא חלק מ"תחרות פנימית" על נפש הקיבוץ. אין עוד סמכות תנועתית מרכזית שרק על פיה יישק דבר. גם לקיבוצים עצמם יש מה לומר על דרכי התנהלותם.

"לוגו הקיבוץ הוא הביטוי הגראפי האולטימטיבי לזהות ועצמאות של כל קיבוץ וקיבוץ בנפרד". הוא חלק מתהליך ההתבגרות והפרידה מסמכות תנועתית מרכזית בלעדית !     

 כניסת התעשייה אל הקיבוצים וההכרח לפרסמה ברבים תרמה  אף היא את חלקה להכנסת הסמל והלוגו אל קדמת החצר הקיבוצית.

הדימויים הקיבוציים החזותיים

מעטפת היום הראשון לדואר בהמעפיל, ציור שהוא גם סמל

דימויים גראפיים של קיבוצים   מעל גבי מעטפות דואר,  גלויות חג , או נייר מכתבים רשמי, ניתן למצוא כבר מראשית שנות החמישים. קיבוצים התחילו לציין את  חגי הקיבוץ ברוב טקס והדר, כאשר דורות של בנים וראשוני הנכדים התחילו להשתתף באירועים והיה צורך למתג את חג הקיבוץ תחת סמל חגיגי אחד. כאשר נחנכה סוכנות דואר בקיבוץ לרוב הופקה מעטפת היום הראשון עם ציור – סמל ייחודי לקיבוץ. שערי עלוני הקיבוץ מתגו עצמם בלוגו קבוע שהיה למעשה סמלו של הקיבוץ.  עברתי על עשרות שערי עלונים, ולרוב הם מבטאים בתמצות רב ואף בכישרון גראפי מוטיבים מקומיים בולטים בקיבוץ. קיבוצים אחרים עיצבו את לוגו העלון במוטיב מרכזי המורכב משמם. לדוגמא: קיבוץ "איילת השחר" מעצב את לוגו העלון: אילת המדלגת על גבעות כאשר ממזרח "כוכב בן שחר" מבשר את בוא היום. 

 משנות השבעים אנחנו מוצאים את סמל הקיבוץ החגיגי על גבי כובעים, חולצות טריקו ודגלי חג מיוחדים. בחדר האוכל המשותף חילקו מפיות שולחן עם סמלי קיבוץ שהופקו לחג. שערי עלוני הקיבוץ בשנת היובל היו ליצירה גראפית בפני עצמה.

 לוח המודעות הקיבוצי הוצף בסמל החג. הופקו תגיות מוזהבות ואף כפתורים מעוצבים עם סיכה לדש הבגד. קיבוץ משמר הנגב הנפיק בשנת 1971 קופסת גפרורים מיוחדת לציון 25 שנים להתיישבות.  קיבוצים ייצרו תגיות הדבקה למכוניות.

גלויות "שנה טובה" מיוחדות הופקו  בשנת היובל כאשר סמל החג מתנוסס עליהם בצד תמונה היסטורית המשולבת בתצלום עכשווי.  

שילוב של חקלאות ותעשייה

סמלים שהופקו לרגל חגי הקיבוץ, לרוב ציון עגול, הורכבו ברובם משנת האירוע.בסיס הסמל הוא מספר שנות הקיבוץ, אליו מתווספים מאפיינים מקומיים.  ראיתי מאות סמלי קיבוצים. המחנה המשותף ביניהם הוא שילוב של מוטיב מקומי אופייני עם אידיאולוגיה נסתרת. חומה  ומגדל על סמלה של ניר דוד (תל עמל) הוא סממן מקומי אך בוא זמנית גם אידיאולוגי. בסמלו של קיבוץ הזורע לכבוד חג החמישים מופיע , איך לא, חקלאי הזורע את השדות. קיבוץ העוגן משלב, בסמל הקיבוץ  עוגן אוניה , כאשר הכוונה לעוגן באדמת המולדת... בקיבוץ צרעה לחג ה - 30 מעצבים לוגו עם "שועל" כיאה למקום בו התרחש סיפורו של שמשון, הגיבור התנ"כי (תזכורת ליחידת שועלי שמשון מתש"ח).

רובם של סמלי הקיבוץ אוירו כך שיוכלו להשתמש בהם במגוון רחב של אפשרויות (מעטפות, ניירות מכתבים, עלון הקיבוץ וכו'). זו הסיבה שרובם ללא פרספקטיבה אלא אופקיים כמתאימים למעטפה וניירות מכתבים.  הקו במקרים רבים הוא רישום של קווי המתאר החיצוניים של האובייקטים המרכיבים את הלוגו. 

מצאתי שיש הרבה מהמשותף בין סמלי הקיבוצים.  בתים קטנים, מגדל מים המתנשא כמגדלור אידיאולוגי.  עצים (ברוש, דקל, תפוזים) ותלמי השדות (עם פרספקטיבה) המבטאים את האידיאולוגיה של חריש באדמת המולדת.  השילוב של חקלאות ותעשייה , גלגל השיניים לצד שיבולת השדה, אף הוא אלמנט שכיח. בסמלים, מיעוט תיאורי דמויות.

סמלי הקיבוץ בעיצוב מודרני

בקיבוצים רבים הוכרזה תחרות בין החברים על עיצובו של סמל הקיבוץ לכבוד חג הקיבוץ. קיבוץ נאות מרדכי מכריז על תחרות לסמל לשנת  ה- 40: "הסמל יופיע על מכתבים, חותמות דואר, כובעים, חולצות, על פלקטים של אירועים שונים וכחלק של דגל שנת ה- 40. את ההצעות יש להגיש בשחור- לבן ובגודל 20X20 ס"מ לתיבה שתוצב בחדר האוכל. הזוכה בפרס הראשון יזכה בתקליט או קסטה לפי בקשתו".

קיבוץ נגבה גייס את סמלי הגבורה והמלחמה של תש"ח אל פרסומי הקיבוץ. המגדל הפגוע והמחורר מופיע כבר בשנות החמישים כאיקון מקומי, כך גם האנדרטה לזכר נופלי הקיבוץ מעשה ידי הפסל נתן רפפורט. קיבוץ לוחמי הגטאות מגייס ללוגו הקיבוץ את הנרטב ההיסטורי המקומי, אקוודוקט הקשתות הרומי העובר בקיבוץ.

קיבוץ יחיעם משלב את מצודת ג'זין הצלבנית ועין דור את הר התבור הנשקף לנגד עיני חבריו. וכך, עוד קיבוצים שילבו בסמלי המקום את ההיסטוריה המקומית.

מעיד זאב הררי מקיבוץ מרחביה, גרפיקאי מקצועי ומעצב סמלי קיבוץ: "היה צורך לשאול, מי אנחנו והיכן אנחנו עומדים ? חיפשתי תמיד אלמנט מרכזי המאפיין את הישוב, שומר על ייחודו וזהותו וקושר אותו אל מקום גיאוגראפי. הסמל הצורני (סימבול = symbol ) הוא ביטוי גרפי מתומצת של רעיון המומחש באמצעות צורה מיוחדת, או קומפוזיציה  של צורות היוצרת שלמות צורנית ואסתטית – מסוגננת, או מופשטת ובעלת ייחוד" *  הסמל שעיצב זאב הררי לקיבוצו מרחביה, למרות פשטותו וקווי המתאר החסכוניים הוא רב בדימויים ומוטיבים. יש בו את המגדל ההיסטורי של מרחביה (קובייה על עמודים , המגדל הראשון שנבנה בארץ מבטון מזוין – 1912). יש רמז לקשתות בית הקופראציה . טרקטור ותלמים, ביטוי לחקלאות וגג של מבנה תעשייתי ודקל. הקו בצבע ירוק כהה. 

תופעת שליחת גלויות שנה טובה מהקיבוצים חופפת להתפתחות הלוגו והסמל הקיבוצי. אגרות הברכה המאוירות לשנה חדשה, הם חלק מהמיתוג הקיבוצי. אף הם התפתחו וקיבלו תאוצה משנות החמישים .

לסיום הנאמר: הגראפיקה הקיבוצית אוחזת באותם עקרונות יסוד השווים לגראפיקה הישראלית והעולמית. ניסוח מדויק , קליט  וברור,  בו המעט מחזיק את המרובה. סמל מתאים שקל להזדהות עמו, והוא משדר אופטימיות וחיוניות. סמל המתאים כלפי פנים וחוץ כאחד.  החברה הקיבוצית בדומה לארגונים וחברות בעלי מודעות עצמית ורצון חיים, זקוקה לסמלי גאווה מקומיים. היום ביתר שאת מאשר בעבר.                                                                      

זאב הררי, הסמלה של רעיון

הערות:

·        זאב הררי מייצג בעבודתו הגראפית שורה של מעצבים בני קיבוץ שלמדו את המקצוע בארץ ובחו"ל. הם התפתחו בעיקר באמצעות המפעלים הקיבוציים, בשונה מדור המאיירים המייסדים, שהגרפיקה שלהם הייתה יותר פועל יוצא מצורכי התנועה והמפלגה.

זאב הררי כותב :

 "סמל טוב מעוצב כך שבנוסף להיותו מבטא רעיון, או מהות , או אפיון – הוא מסוגנן, נעים לעין . מבטא את "אישיותו" של הגוף, יוצר בידול מסמלים אחרים באותה קטגוריה ואחרי הכול – הוא זכיר כלומר ניתן לזכור אותו , להכיר אותו . לזהות את הגוף שהוא מייצג ולייחס את הופעתו, או חשיפתו, לגוף העומד מאחוריו. פעולה זו נקראת הסמלה"  (מתוך תמליל שהועבר לכותב הרשימה, בדואר אלקטרוני ב28.5.2012).

חג לקיבוץ, חגיגה לעיניים