דילוג לתוכן הראשי

קשר מתמשך | יובל דניאלי

התערוכה מתקיימת בגלריית "האטלייה של שרגא" בקיבוץ העוגן.
אטלייה - מרחב תצוגה המשמר/מתעד/ומציג מיצירות האמן שרגא ווייל.

שרגא ווייל ויצירתו הם מופת לדרך בה אנחנו בארכיון ובחטיבת האומנות שבה חפצים ללכת. הקשר שלנו עם יצירתו של שרגא מתפרש על עשרות רבות של שנים. בכספת הארכיון נשמר היהלום שבכתר מבחינה תנועתית, איורי "דברות השומר" ששרגא אייר בבודפשט בשנת 1946 לאחר המלחמה, כהוכחה שתנועת "השומר הצעיר" שבמסגרתה פעל, חייה ונושמת גם לאחר השואה. מבודפשט שבהונגריה נקראו שרה ושרגא ע"י פעילי התנועה באירופה לפראג, למשימת חייהם; ללוות קבוצת נערות ונערים פליטי שואה אל עבר ארץ ישראל. הדרך התארכה חודשים רבים. בעקבות לחץ של שלטונות המנדט הבריטי, נאלצה הקבוצה על ילדיה ומדריכיה להתעכב 8 חודשים בבלגיה. שם נוסדה סדנת 'תו-נו' (תוצרת נוער) ששרגא היה ממדריכיה המרכזיים. סדנה שמטרתה הייתה שיקום נפשות הנערים באמצעות יצירה.

בהמשך תלאות הדרך נתפסה אוניית המעפילים "תיאודור הרצל" ע"י הבריטים, שעל סיפונה קבוצת הילדים ומלוויהם עם שרגא ושרה ביניהם. הם הועברו לאי הגירוש קפריסין ושם במחנה הילדים והנוער המשיכו בפעילות סדנת 'תו נו' שחלק מתוצרתה מופיעה בתערוכה. הציורים של שרגא מתארים את מחנה ההסגר, בקפריסין במוחשיות ריאליסטית, ובסרקזם כנגד השלטון הבריטי כמו אותו ילד המתבונן על גדרות התיל ומתחתיו רשום: "אין חדש תחת השמש". שרגא כמדריך נוער וילדים שהה במחיצתם וראה בהם את הדמות שבאמצעותה שמים סימני שאלה, אך גם מסמנים ומסמלים את העתיד האופטימי. ציור נוסף מתאר ילד נוטע שתיל רך למרות צל הסגר של צריף המגורים. שרגא היה רשם מעולה, וירטואוז בשטח זה. יכולת הניסוח הגרפית שלו הביאה אותו בהמשך הדרך להיות המאייר התנועתי והמפלגתי באופן החיובי ביותר. לפני כשנה בגלריית "זו-זו" בעמק חפר זכינו לשתף פעולה עם יצירתו הגרפית של שרגא במסגרת "ספריית פועלים".

זו הדרך בה אנחנו מאמינים: להוציא לאור את אוצרות הארכיון במסגרות תצוגה חיצוניות ולחשוף אותן ברבים. ארכיונו האישי של שרגא נמצא בארכיון וזו זכות מכופלת להיות שותפים ליוזמה ברוכה של משפחת עמית-ווייל לקיים תערוכה חשובה זו על תקופת קפריסין. זכורה לי אמירתו של שרגא, שתקופת קפריסין הייתה עבורו תקופה מטהרת הכרחית בין שם לכאן. "הורדתי מסך בין התקופות".
תודה על האמון ושתוף הפעולה ביננו. תערוכה מרגשת זו היא עדות ליצירה מרגשת ואיכותית ולמעשה חינוכי של שיקום ויצירה לאחר השואה.

נדמה לי שסדנת 'תו-נו' יש בידה לשמש דוגמא שיקומית מועילה במציאות הישראלית העכשווית.

























תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הגדת פסח קיבוצית

הגדה לפסח  של  הקיבוץ הארצי השומר הצעיר . הגדת הפסח הנה ללא ספק החיבור היהודי המעוטר והמאויר ביותר. מתוך אלפי הגדות שהוצאו לאור בארץ ובחו"ל לאורך הדורות, לתנועה הקיבוצית חלק חשוב בהם. למעלה משבע מאות הגדות של פסח נכתבו בתנועה הקיבוצית במשך שישים שנה. (6) מאז ההגדה הראשונה שהופקה בתנועה הקיבוצית בשנת 1935 בקיבוץ גבעת-ברנר (הגדת העליות, הופקה בשיטת הסטנסיל איור: אריה (מאירהוף) חצור). אריה חצור היה היזם והרוח החיה בהפקת הגדת הקיבוץ. הוא זה שהגה ואייר את ההגדה בחרט הסטנסיל וחילק לחברי הקיבוץ עת דפי ההגדה עם קווי המתאר של איוריו כדי שימלאו אותם בצבעים. בכך נהפכה הגדת גבעת ברנר להגדה שכל חברי הקיבוץ היו שותפים לה. שמעתי סיפורים פולקלוריסטיים כיצד אחר יום עבודה קשה היו חברי הקיבוץ צובעים את איורי ההגדה לאורה עששית נפט באוהל המגורים.  ההגדות הקיבוציות ומאוחר יותר אלו שהופקו ע"י התנועות הקיבוציות היו ליצירות גראפיות שהוו נכס צאן ברזל באיורי ההגדות לדורותיהם.  האומנים שנקראו ללוות את ההגדות בציוריהם היו אלה שהתבלטו יותר באופי הגראפי - אילוסטראטיבי של יצירתם. רבים מהם נהיו בה

הסמל הגראפי של הקיבוץ

סמל הפלמ"ח, הכי קרוב לקולקטיב הקיבוצי תלמים ומגדל מים, בתים ועצים. סמלים אופייניים לקיבוץ  ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאנושות לאורך שנות קיומה נזקקה לסמלים. לאיקונים שמגדירים זהות וטרטוריה. כך גם ראשיתן של תנועות הנוער הציוניות באירופה, שהטקס והסמל היו חלק מרכזי בהווייתן, מורשת מתנועת הצופים (סקאוט) של ראשית המאה העשרים.  הקיבוץ כחברה אידאולוגית לא נזקק בראשית דרכו  לסמלים חיצוניים. לא זכור לי על המנון ודגל משותף לתנועה הקיבוצית. לא ידוע לי על סמל שמגדיר את רעיון הקומונה השיתופית. הקיבוצים היו עסוקים בהקמה, בבניית חברה שיתופית חדשה ובהישרדות!  עבודת האדמה פרי משנתו של א. ד. גורדון הייתה לסמל של עשייה.  המייסדים מדגניה לא התפנו לסמלים גרפיים.  היו דמויות נערצות שהוו תמרורי דרך. שלאורם התחנכו ודעתם נשמעה ברבים. הדמויות היו לסמל. יוצא מהכלל היה גדוד העבודה, ע"ש טרומפלדור. עצם קביעת השם היה במהותו מעשה סמלי. גדוד העבודה נזקק לסמל גרפי מכוון שלא הייתה לו טרטוריה מוגדרת. לא הייתה לו פיסת קרקע משלו. הוא היה זקוק להגדרה גרפית שסביבה יתלכד הגדוד, תחליף לנקודת קבע .