דילוג לתוכן הראשי

ארבעים שנות מחקר, תיעוד וחקר ב"יד יערי".

ארגון המשופע בציוני אירועים לאורך שנותיו, מצביע לא רק על זמן וקיום כרונולוגי, אלא גם ובעיקר על פעילות ענפה הראויה שיזכרו בה ויציינו אותה ברבים.

לפני שנתיים ציינו שבעים לגבעת חביבה, השנה אנחנו מציינים בגאווה רבה ארבעים שנה (1982) להעברת ארכיון "השומר הצעיר" ממרחביה לגבעת חביבה, אל ביתו החדש הנאה והמשוכלל ואת הפעילויות שנוספו תחת קורת הגג של בניין הארכיון. אחת הפעולות הראשונות והמאתגרות הייתה בהקמת מת"ח, מרכז תיעוד וחקר של "השומר הצעיר" (1983). נקבע ועוצב סמל למרכז ובכך נחתם לדורות מעמדו כישות מחקרית, מדעית והיסטורית עצמאית.

מי שהגה, יזם, הקים וניהל את מת"ח מראשיתו, היה אליהו שדמי (1919 -1986), חבר קיבוץ מענית. חוברת המתעדת את לידתה של תנועה, פרקים בתולדות "השומר הצעיר" משנת 1913 עד 1927, הייתה אחת מעבודותיו הראשונות בתפקיד ובה פירוט אישים שעם הזמן פועלם נשכח. מושגים תנועתיים, שמות מקום של אירועים מכוננים ותאריכי ייסוד. בכך סימן שדמי יעד ברור למחקר ותיעוד; עולם המחקר והארכיונאות בנוי לא פעם מפכים קטנים שאיסופם ושימורם מאפשרים לראות את התמונה השלמה.

בשנת 1991 הוסב שמו של המרכז ל"יד יערי" (ע"ש מנהיג התנועה מאיר יערי ( 1987-1897). לאורך שנותיה הייתה תנועת "השומר הצעיר" על קיבוציה מקור לתיעוד ולמחקר. התנועה תיעדה עצמה מראשיתה, יש האומרים "שתיעדה את עצמה לדעת". הקמת מרכז תיעוד וחקר הניחה יסודות ואמות מידה מקצועיים, מדעיים, ואקדמיים לפעילותו השוטפת של יד יערי ולפרסומיו המדעיים. ועדה אקדמית (כיום בראשות פרופ' אביבה חלמיש), היא חלק בלתי נפרד מהפעילות היועצת והמחקרית וכתובת לבחירת ואישור פרסומים היוצאים לאור ע"י המרכז. לאורך ארבעים שנות הפעילות יצאו לאור כ - 200 ספרים, חלקם באופן עצמאי וחלקם כשותפות עם בתי הוצאה אחרים.

מה ייחודו של יד יערי ?

ראשית, האינטגרציה המתרחשת כיום בין מרכיביו, ארכיון, מחקר ופרסום. שותפות וחברות טובה. עזרה הדדית וביטול מחסומים פסיכולוגיים והיסטוריים שהתקיימו בין גורמי פעילויות שונים. מציאות זו מתרחשת תחת כנפי "החטיבה ההיסטורית" בניהולו של יעקב אשר (עין השופט), שם מאחד שניתן לאותם גופי פעילות שפעלו בעבר בנפרד; מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ' ויד יערי. מציאות זו מסייעת לחברות הטובה שמתקיימת בין העובדים.

יד יערי, המנוהל בשני העשורים האחרונים ע"י דודו אמיתי, מהווה כתובת מבוקשת לחוקרים ומתעדים, היסטוריונים ואנשי מדע, אשר כולם משבחים את היחס והשירות המקצועי והאדיב לו הם זוכים . ביוזמתו פונה המרכז למימוש יעדים הראויים למחקר וכתיבה. בימים אלה ממש נכתבות הביוגרפיות של שני אישים פוליטיים מרכזיים מאנשי הקיבוץ הארצי. ד"ר יאיר שפיגל כותב על קובה ריפתין (עין שמר) "הצועד מול הזרם" הספר יצא לאור עד סוף השנה. פרופ' אלי צור, היסטוריון יד יערי כותב על מרדכי בנטוב (משמר העמק) ח"כ ושר בממשלות ישראל וממנהיגי הקבה"א ומפ"ם.

יד יערי חבר לשותפות בסדרת "בארי" - סדרה למחשבה סוציאל –דמוקרטית, בהוצאת הקיבוץ המאוחד (קו אדום), הבאה לתת מקום להגות עכשווית מתקדמת בתחומי כלכלה וחברה. מאז ומתמיד ביקש יד יערי לצד חקר העבר לתת מקום לכאן ולעכשיו.

אחת הפעולות הברוכות של יד יערי היא בתחום האמנות והנראות החזותית. אנחנו עומדים בפתח הוצאתו לאור של הספר "המשותף קיבוץ" אשר במרכזו קבוצת אומנים חברי קיבוצים שפעלו בתקופה מאתגרת של שבר כלכלי, חברתי ופוליטי לצד מלחמת לבנון הראשונה (שנות ה - 80) . האוצרת , וחוקרת האמנות טלי תמיר תיעדה וכתבה על פעילות הקבוצה לאורך שנות פעילותה.

כמתנת 'יום הולדת' ליד יערי ולגבעת חביבה , בשיתוף קבוצת "חבצלת" הועברו יצירות האמנות מבית התנועה בתל אביב לגבעה. העבודות שופצו והוצבו במרחב הציבורי ע"י סטודיו 'תכלת' . פעולה עתירת עבודה וממון שהנאה רבה בצידה. העברה של מקבץ אומנותי איכותי ומרשים זה אשר נוצר בסוף שנות השישים והמשקף אומנות קיבוצית במיטבה היא שימור נכס ארכיוני ותרבותי ממדרגה ראשונה. קטלוג המלווה את פרויקט הצבת יצירות האמנות התלת ממדיות במקומן החדש הופק על ידי הארכיון לכבוד האירוע ומשקף פן נוסף בפעילויות המגוונות של יד יערי.

יום העיון שיתקיים ביום ו' י"א סיוון תשפ"ב 10 ליוני 2022, יוקדש בחלקו הראשון למחקרי יד יערי וחלקו השני לחשיפת עבודות האמנות שהועברו מבית התנועה לגבעת חביבה. הציבור מוזמן

כמי שעובד מזה למעלה משני עשורים ביד יערי אני מאחל לעצמנו המשך פעילות מחקרית ראויה לצד חברות טובה, מחשבה יצירתית והתחדשות מתמדת.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תבנית נוף קיבוצו

מגמות ותהליכים באמנות הקיבוצית לדורותיה.     "אני מאמין באמונה שלמה בנשק היצירה  האומנותית-החברתית.  הצייר והפסל – כסופר                         וכמשורר – צריכים לראות את עצמם בשרשרת הזהב של הבניין,  חבלי יסוד במפעלנו. בברית זו צפון נשק עיקרי לחיינו" (חיים אתר)   "על האמן לחדור לתוך העולם, לחוש באהבה רבה את גורלם של בני אנוש ועמים. אין אמנות למען אומנות. על האמן להיות מעוניין בכל מחוזות החיים". (מארק שאגאל)                                     תוכן עניינים : דילמת האמן הקיבוצי מקורות היצירה הקיבוצית דיאלוג בין האמן לקיבוצו האקלים הנפשי בין בתי ברל לגבעת חביבה בני הקיבוץ מוזיאונים קיבוציים     בשנת תשי"ט יצא לאור בהוצאת ההסתדרות הקובץ  "על אדמתם"

הגדת פסח קיבוצית

הגדה לפסח  של  הקיבוץ הארצי השומר הצעיר . הגדת הפסח הנה ללא ספק החיבור היהודי המעוטר והמאויר ביותר. מתוך אלפי הגדות שהוצאו לאור בארץ ובחו"ל לאורך הדורות, לתנועה הקיבוצית חלק חשוב בהם. למעלה משבע מאות הגדות של פסח נכתבו בתנועה הקיבוצית במשך שישים שנה. (6) מאז ההגדה הראשונה שהופקה בתנועה הקיבוצית בשנת 1935 בקיבוץ גבעת-ברנר (הגדת העליות, הופקה בשיטת הסטנסיל איור: אריה (מאירהוף) חצור). אריה חצור היה היזם והרוח החיה בהפקת הגדת הקיבוץ. הוא זה שהגה ואייר את ההגדה בחרט הסטנסיל וחילק לחברי הקיבוץ עת דפי ההגדה עם קווי המתאר של איוריו כדי שימלאו אותם בצבעים. בכך נהפכה הגדת גבעת ברנר להגדה שכל חברי הקיבוץ היו שותפים לה. שמעתי סיפורים פולקלוריסטיים כיצד אחר יום עבודה קשה היו חברי הקיבוץ צובעים את איורי ההגדה לאורה עששית נפט באוהל המגורים.  ההגדות הקיבוציות ומאוחר יותר אלו שהופקו ע"י התנועות הקיבוציות היו ליצירות גראפיות שהוו נכס צאן ברזל באיורי ההגדות לדורותיהם.  האומנים שנקראו ללוות את ההגדות בציוריהם היו אלה שהתבלטו יותר באופי הגראפי - אילוסטראטיבי של יצירתם. רבים מהם נהיו בה

האין סוף של המינימליזם. דברים לזכרו של דניאל פראלטה.

הלב נצבט לשמע הידיעה על פטירתו של האמן דניאל פראלטה חבר קיבוץ כפר סאלד (1933-2013). הזיכרונות מציפים אותי. הכרתי את פראלטה מסוף שנות השישים , ואילך. היינו נפגשים בחדר ארגון האמנים של התק"ם בדובנוב – 10, כאשר על המפגשים בינינו האמנים הצעירים ניצחה באהבה רבה לינה רובין ז"ל (גבעת חיים איחוד , רכזת המדור של אומני התק"ם).  פראלטה כך קראנו לו, הצטייר בפני כדמות אקזוטית , דרום אמריקאנית , בעלת נוכחות מרשימה, ובעלת דעה. הוא היה שייך לחוג אמני הגליל העליון, שהקימו סביב מכללת תל חי  "אימפריה" של יצירה.  פראלטה עם דוד פיין (מעין ברוך) הזוג אילנה וטולי באומן (עמיר) יגאל מירון (אילת השחר) ועוד, היו הרוח החיה בשנות השמונים סביב מפגשי האומנות בת זמננו בתל חי. הם היו אלה שהעלו אותם על הבמה הישראלית והבינלאומית. פראלטה היה תמיד בלב העשייה והדאגה ליוצרים וליצירה הקיבוצית. היה דמות מרכזית יוזמת לטובת אמני הקיבוצים. זכיתי להיות נוכח בלא מעט ישיבות ודיונים בהשתתפותו, דעתו נשמעה תמיד מתוך הערכה ותשומת לב. הוא היה מהגרעין הקשה של אמני התנועה הקיבוצית שיצירתם לא רק השפיעה בסגנונ