דילוג לתוכן הראשי

רשומות

הרהורי ארכיונאי מתעד

יש קסם רב בתיעודם וארגונם של ארכיונים אישיים. רובם שייכים  לאישים שמאחוריהם עשייה ברוכה וחשובה, לעתים אף במישור הלאומי. אני חש כמי שחודר אל "קודש הקודשים" ונוגע בפרטי, באינטימי, ובציבורי של אלה שצפונות פועלם הופקדו למשמרת בארכיון לרוב לאחר פטירתם.  אנחנו הארכיונאים מצווים על כן בדיסקרטיות מרבית, ביושרה ארכיונאית של כבוד לאישיותם ופועלם של אותם אישים. כארכיונאי סקרן מטבעי, אני פולש לעתים אל מה שמושך את ליבי ומופתע כל פעם מחדש לגלות דברים שלא היו ידועים לי על דמות כזו או אחרת. לעתים אני חש כבן משפחה, שותף לחוויות אישיות – משפחתיות , לצפונות לב , אפילו למכתבים אישיים מאוד שנשמרו לאורך שנים. בפלישה שלי לאינטימי ביותר קיימת מוזרות. אני נוצר את האינפורמציה עמוק בליבי מתוך מחויבות למקצוע בו בחרתי לעסוק בעשרים השנים האחרונות.   לעתים אני מרגיש כ"מגלה עולם". כנוסע לעולמות עלומים ומגלה אוצרות יקרים מפז. כאשר אני נוגע בחומרים של אישיות שהכרתי בחיי והייתה עבורי "אורים ותומים", דמות מנהיגה או יוצרת , הרגש כפול. דמות שבחייה ראיתי אותה מעל במות ציבור, מעל מסכי הטלווי...

לתולדות הגדת פסח קיבוצית - מחווה למרדכי אמיתי

כתוב בהגדה: "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". ואני אומר : כל המרבה לספר בתולדות הגדות הפסח הקיבוציות, עד כמה וכמה... ואכן, מלבד התנ"ך כמדומני אין בספרות היהודית והעברית חיבור שיצא בכל כך הרבה מהדורות שונות ומגוונות כמו אלה של הגדת הפסח. מכוון שיש בעם ישראל העכשווי כאלה הפועלים להשכיח ולגמד את פועלה ועשייתה של התנועה הקיבוצית למען תחיית תרבות עמנו בארץ ישראל, חובה עלינו לחזור להדגיש ולספר כי גם בנושא הגדת הפסח יש להתיישבות הקיבוצית מקום של כבוד בפנתאון החגים היהודי והישראלי. נזכיר את מתתיהו שלם (רמת יוחנן) , יהודה שרת (יגור) אריה חצור (גבעת ברנר) מרדכי אמיתי (שריד) ורבים מצוינים נוספים.  בכל קיבוץ וקיבוץ היו יוצרים מקומיים שהוסיפו אבן על אבן למסורת החג הקיבוצית; קשטים וציירים, אנשי תיאטרון, מחול, נגינה וזימרה. מעצבי טקסים וטקסטים, אנשי עט ומילה, ומעל כולם עמך קיבוץ, טף ומבוגרים, נוער וקשישים. כולם הוסיפו לחג מכישרונם וסבלנותם. כי פסח הוא חג שאסור להיכשל בו.  נאמן לנאמר "כי בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא היה במעמד כתיבת ההגדה הקיבוצית הראשו...

פעם ראשונה - יד שניה

שינוי אורחות החיים בקיבוץ הביא עמו תנופה של יזמות ויצירתיות עסקית. לפתע "הקיבוצניקים השמרנים" שהסתפקו במקצועות המסורתיים של הקיבוץ הקלאסי גילו יכולות עסקיים חבויים ונסתרים שהודחקו לאורך שנים רבות. היצירתיות  פורצת תמיד כאשר נפרצות מסגרות ונפתחות דלתות. הקיבוצניקים היו ידועים בעבר כמצטיינים במקצועות שאפשרו להם לצאת מהקופסא הארגונית והאידיאולוגיה הקיבוצית (פוליטיקה, ספורט, צבא, אומנות ויצירה). יוצא לי להסתובב בקיבוצים ולראות בפריחתם של יזמויות "קטנות ושובבות". לעתים אלו ממש יזמויות משפחתיות ; מבתי קפה, ואפיית עוגות, דרך קייטרינגים למיניהם, מדריכי טיולים בארץ בחו"ל, תפירה ביתית, סדנאות יצירה ואומנות, עד הפעלת חוגי משחק ושעשוע, מרכזי ספורט, וחוגים שונים במרווח תחומים רחב. אין קץ לרעיונות ולאפשרויות. למעשה "השמים הם הגבול"... התנאי שהיזמויות של העסקים הקטנים האלו יעמדו בקריטריונים שהקיבוץ החליט עליהם. אישית אני רואה ברכה במקום עבודה המשלב עניין אישי ויצירתי עם תמורה כלכלית הולמת, קל וחומר שהעסקים הקטנים והמטריפים האלה משתלבים בתוך הקהילה, במרחב הקיבוצי. ...

"אופק חדש לאופקים חדשים"

תערוכה קבוצתית במשכן לאמנות בעין חרוד אוצרות : פרופ' גילה בלס, דליה דנון, יניב שפירא. פתיחה: 27.2.16 . משך התערוכה כ - 5 חודשים. "קבוצת אופקים חדשים נוסדה עם קום המדינה  ע"י 15 מטובי האמנים בישראל ובראשם יוסף זריצקי ומרסל ינקו  שדגלו במגמת ההפשטה אשר אפיינה בשנות ה - 50  של המאה הקודמת את האוונגרד האומנותי באירופה, ובעיקר בצרפת". (מתוך דברים שנכתבו לספר "אופקים חדשים  - הולדת ההפשטה באמנות הישראלית" ע"י פרופ' גילה בלס) אופקים חדשים, צילום לילך סמילנסקי קבוצת "אופקים חדשים" נהפכה כבר מזמן למיתוס באומנות הישראלית, לחלק מתולדות האומנות הישראלית. קיים קונצנזוס בין חוקרי ושוחרי האומנות על איכות אמניה, ומקומם כחלק מאבני הייסוד האומנותיים בשיח האומנותי הישראלי. אומר יותר מכך, רבים מחברי "אופקים חדשים" העמידו תלמידים שהיו עם השנים אומנים בפני עצמם.  תערוכת "אופקים חדשים" היא גם התערוכה  הראשונה  שנפתחת תחת שרביט ניהולו ואוצרותו של יניב שפירא (יזרעאל) שהחליף בתפקיד את גליה בראור (עין חרוד מאוחד) לאחר שנים רבות ש...

מציאות מבוימת – צילומי לוחות לשנה טובה בהוצאת "ליאון המדפיס"

במשך שנים נשמר ע"י בתיה גיא מכפר גלעדי (לשעבר אוצרת מוזיאון "בית השומר") אוסף של עשרים לוחות שנה טובה שמקורם באוסף פרטי של הפסלת וכלת פרס ישראל לפיסול בתיה לישנסקי ז"ל (אחותה של רחל ינאית בן צבי).   בתיה גיא שמכירה היטב את פועלו של ארכיון   השוה"צ בגבעת-חביבה בתחום איסוף שנות טובות, החליטה להעביר אליו את האוסף. המיוחד לאוסף שכל הלוחות הופקו על ידי בית ההוצאה לאור "ליאון המדפיס". מי  היה  "ליאון המדפיס" ? ידוע לי שבית ההוצאה פעל מאמצע שנות השלושים (רחוב המגיד – 7 בתל אביב) כבית הוצאה  שהתמחה בין היתר בהפקת תיקי צילומים, ספרים בפורמט אלבומי, לוחות שנה טובה ואף הפיק הגדת פסח מלווה בתצלומיו של קלוגר. המוציאים לאור בחרו כסמל לדפוס ולבית ההוצאה, את חותם מגידו המפורסם בצלמו של האריה ממלכות ישראל שמתכתב לטעמי עם פסל האריה השואג בתל חי.  טלפון לידידי גיא רז (חוקר והיסטוריון של הצילום בא"י) הרחיב לי את המידע: "ליאון המדפיס הוא יחיאל מקס ליאון , היה המו"ל העיקרי, שהפיק משנות השלושים ועד יום מותו ב – 1959 את הכמות הגדולה ביותר ש...

מתיחת פנים חזותית לצוותא במלאת לה שישים

צוותא המיתולוגית  זכתה לאחרונה למתיחת פנים. כיאה לבת שישים גם היא זכאית לטיפול קוסמטי כדי להישאר צעירה ורלוונטית  לנצח. האם הצליח הטיפול ? האם היא עדיין נחשקת ?  הלכנו אל מועדון  צוותא כדי להיווכח ..... ארכיון השומר הצעיר בגבעת-חביבה מהווה גם את ארכיון צוותא. וכשכזה ההיסטוריה הכתובה, המאוירת והמצולמת שוכנת אחר כבוד בין מדפי הארכיון. יום אחד מופיעים עדי תאקו (אוצר תערוכות) חיים וידר (מפיק הצגות ומופעים בצוותא ) ונועם מצוות צוותא עם המנכ"ל  חיימון גולדברג, ומבקשים לראות מה טמון בארכיון. הם מבקשים להשתמש בחומרי צוותא החזותיים כדי לעשות תערוכה במלאת שישים למועדון.  מסיבות אובייקטיביות לא הסתייע לי להיות במעמד יום ההולדת של צוותא. ניצלתי חלון של זמן וירדתי במדרגות המוליכות אל צוותא ללא תאום מוקדם. את פני קיבל בלבביות וסבר פנים מאירות  המנכ"ל  חיימון גולדברג.  "לך להתרשם", פקד.  השינוי הקונצפטואלי בין צוותא הישנה של ראשית שנות השבעים לזו המחודשת מקביל את פניך מיד בכניסה. במקום פסל העץ המופשט והאקספרסיבי של שלמה מאיר (קיבוץ ד...

בתנועה מתמדת

בימים אלה  יצא לאור ספר חדש בהוצאת "יד יערי" (מרכז לתיעוד וחקר של השומר הצעיר)  הנושא את השם : "בתנועה מתמדת" . הספר מוקדש לאיש הספורט מיכה שמבן ז"ל שנפרד מאתנו בשנת 2013.  כותרת המשנה של הספר "מיכה שמבן – דרכו ופועלו". את הרעיון לכתוב ספר על פועלו החינוכי – ספורטיבי של מיכה שמבן  הגה כבר לפני חמש שנים ד"ר יעקב סובוביץ' , ידידו של מיכה שמבן ובעצמו איש ספורט וכדורעף  בזכות עצמו.  מיכה שמבן זכור לכולם כאיש השומר הצעיר, ממייסדי קיבוץ א"י - ג' (חצור) וכמי שהיה מעורב  מהיסוד בהעמקת תודעת הספורט ופיתוחו בהתיישבות העובדת ככלל ובקיבוצי השומר הצעיר בפרט. טבעי היה הדבר שיעקב סובוביץ'  ראה ב"יד יערי"   כתובת מתאימה למימוש הרעיון של כתיבת ספר על משנתו הספורטיבית של מיכה שמבן.  לשם גיבוש המתווה של הספר והפקתו נקבעה מערכת פעילה שכללה את ד"ר סובוביץ, היסטוריון ואיש חינוך, ששקד ואסף את מרבית החומר, את ד"ר שלמה שאלתיאל (יד יערי) שתרם מניסיונו בהפקת ספרים , ויעץ לצוות לאורך הדרך,  את שחקן הכדורעף הוותיק דוד בן אשר שכישרונ...