האם הצליח הטיפול ? האם היא עדיין נחשקת ?
הלכנו אל מועדון צוותא כדי להיווכח .....
ארכיון השומר הצעיר
בגבעת-חביבה מהווה גם את ארכיון צוותא. וכשכזה ההיסטוריה הכתובה, המאוירת והמצולמת
שוכנת אחר כבוד בין מדפי הארכיון.
יום אחד מופיעים עדי תאקו (אוצר תערוכות) חיים
וידר (מפיק הצגות ומופעים בצוותא ) ונועם מצוות צוותא עם המנכ"ל חיימון גולדברג, ומבקשים לראות מה טמון
בארכיון. הם מבקשים להשתמש בחומרי צוותא החזותיים כדי לעשות תערוכה במלאת שישים
למועדון. מסיבות אובייקטיביות לא הסתייע
לי להיות במעמד יום ההולדת של צוותא. ניצלתי חלון של זמן וירדתי במדרגות המוליכות
אל צוותא ללא תאום מוקדם.
את פני קיבל בלבביות
וסבר פנים מאירות המנכ"ל חיימון גולדברג. "לך להתרשם", פקד. השינוי הקונצפטואלי בין צוותא הישנה של ראשית
שנות השבעים לזו המחודשת מקביל את פניך מיד בכניסה. במקום פסל העץ המופשט
והאקספרסיבי של שלמה מאיר (קיבוץ דליה) שהייה מקובע על פסי הבטון החשוף (בסגנון
הברוטליזם) אותו קבע מיכאל קון אדריכל
צוותא, הקבילו את פני שלושה מסכי טלוויזיה מבריקים המשדרים בלופ מתוכניות צוותא בהווה. השלט המאיר עיניים של
לוגו צוותא שונה במקצת (הבית לתרבות ישראלית) כחלק ממיתוג חדש ועכשווי , מסגיר את
כוונות מנכ"ל צוותא החדש, בו תהווה צוותא בית לתרבות ישראלית לכל שדרות
הציבור.
מה שבלט בעיניי היה
השימוש האוצרותי הנכון והמעניין בכרזות
צוותא לדורותיה שנקבעו כמצע לשולחנות הקפה העגולים שבאולם הכניסה. השימוש המפתיע
שעל הקיר המזרחי כשעל כל כרזה המתארת מופע ואירוע תלויים כרטיסי אינפורמציה
המיועדים לתלישה כד לקחתם הביתה כשעל צדם
האחורי מסופר בקצרה תולדות המופע שהיה. רעיון מעניין ומבריק. הכרזות תלויות על לוחות של סיבית דחוסה נותנים
תחושה של שדה שלף שנקצר. הפשטות שבלוחות בעלי הגוון הצהבהב נושאת עמה אמירה נכונה
לשליחות המועדון: קשר בין הכפר לעיר. בין האינטליגנציה התרבותית ומעמד הפועלים העירוני - לחקלאי הקיבוץ והכפר. בין הפריפריה למרכז (אוצר
התערוכה: עדי תאקו) .
נכנסתי אל משרדו של
חיימון. על הקירות תלויות כרזות ממוסגרות - אייקונים ממופעי צוותא הרעיוניים דווקא,
המצביעים על כך שצוותא הוא לא רק בית תרבותי לשירה ותיאטרון, אלא גם מקום לדיונים
פוליטיים ואידיאולוגיים שעל סדר היום. תמונתו של הוגה צוותא הראשון ("המרכז
לתרבות מתקדמת" מיסודו של הקבוץ הארצי) , המשורר אברהם שלונסקי מוצבת במשרד במקום בולט.
חיימון גולדברג שאת ניסיונו כמפיק ומנהל צבר כמנכ"ל
חברת "טל-עד", מגדיר את צוותא "כאי של שפיות תרבותית
באוקיאנוס של עולם מסחרי".
לאחר ניסיון לא מוצלח
לשייך את צוותא לתק"צ (התנועה
הקיבוצית) חזר המועדון אל הבית המקורי, אל קבוצת "חבצלת". אומר איתמר
שוויקה מנכ"ל "חבצלת" :
"למרות דעתי שהסתייגה מהמשך הקשר עם צוותא
הוחלט לא לוותר על המועדון ולראות בו מוסד אידיאולוגי-ערכי-תרבותי וגם בית
לשמאל הישראלי" . החזון של איתמר שוויקה לגבי צוותא : "להוביל את
תיאטרון הפרינג', להמשיך עם רפרטואר של
הצגות ייחודיות, ולהוות בית להתחדשות צעירה". איתמר שוויקה משבח את התמליל שחיימון קבע, תמליל מאוזן שנוגע לשכבות אוכלוסייה שונות ומגוונות.
מועדון צוותא מנוהל באמצעות דירקטוריון שבראשו עומד אבשלום (אבו) וילן וחברים נוספים
בתוקף תפקידם.
בשיחה על כוס קפה
בגבעת-חביבה מספר אבו וילן כיצד נלחם עם עוד חברים על קיומה של צוותא תחת המסגרת
של "חבצלת".
"לקחנו את צוותא שהייתה בסכנת סגירה מתוך מחשבה שהיא לא
רק מרכז תרבותי אלא יש בה גם אמירה ערכית. צוותא היא סמל של השמאל הישראלי" .
לנגד עיננו עמד העיקרון שלא סוגרים סמל תרבותי. לא מקפלים דגלים. צוותא היא מיקרו
קוסמוס של ההוויה הישראלית עם אוריינטציה שמאלית
כדי שצוותא תמשיך להשפיע ולהוביל בעיצוב התודעה התרבותית – פוליטית הישראלית
עליה לדעתי לפתח עוד אפיקים תרבותיים, כמו, גלריה אומנותית מוקפדת המגיבה על המציאות הישראלית כמו שהיה בעבר. הקמת
חבר "ידידי צוותא" הבנוי מאנשי
רוח ויוצרים במגוון תחומים, שיש להם משקל בציבוריות הישראלית. אינני בטוח שצוותא מהווה עדיין בית לשמאל
הישראלי הרחב. אני עדיין זוכר, עת הייתה צוותא בית תרבות
לפעילי הקיבוצים שאכלסו במאות את בתי התנועות הקיבוציות. חבר קיבוץ וותיק מפעילי
הקבה"א ומפ"ם בעבר סיפר לי על
הקשר המיוחד שהיה לו עם המועדון. ראה בו מקום "שיש מה להפסיד כאשר אתה לא שם". "הטלוויזיה החליפה את כיכר העיר"
אומר אבו וילן. לדעתי אין תחליף לקשר הישיר בין פוליטיקאים לציבור . מקום בו על
קובעי המדיניות ומנהיגי המפלגות לתת תשובות לשאלות הציבור שלא באמצעות מנחים
מומחים היושבים מאחורי מסך הטלוויזיה.
צוותא יכולה לשמש פלטפורמה לסוג כזה של מפגשים.
אופטימיות רבה נושבת
מאנשי צוותא. המועדון חיי ונושם תרבות
אחרת, הרבה בזכות מעשה ראשונים (שלונסקי, פיסקה, שמעון מנחם, ניסים ציון, נדב
ורדימון, משה טנא , לולה , ועוד ועוד...).
נאחל למועדון ואנשיו ובעיקר לקהל שוחרי התרבות עוד שישים שנה של הנאה
תרבותית מתקדמת.