הטעם הקיבוצי

שרגא וויל מנוחה בשדה 1952
האם קיים טעם קיבוצי אסטטי  משותף בין חברי הקיבוץ?
האם חיי הצוותא ההדוקים, החינוך המשותף , תרבות משותפת, רעיון משותף כל אלה השפיעו גם על אופי הטעם האסטטי של חברי הקיבוץ?
נושא מרתק זה ראוי שייחקר על ידי בעלי מקצוע.
כמי שהתחנך בקיבוץ בשנות הארבעים חמישים ונחשף לדימויים חזותיים ששודרו לנו מעל גבי קירות ומבין דפי העיתונים והספרים התנועתיים אני משוכנע שישנם מאפיינים משותפים למה שאנחנו קוראים "אסטטיקה קיבוצית".
המבנה הפיזי של הקיבוץ, על שביליו, בניניו וגן הנוי שבו. ארכיטקטורת הקיבוץ האחידה הבנויה לתלפיות על פי הפונקציות הנדרשות.  באחידות הבין קיבוצית הזו ישנה אמירה אסטטית מאוד חזקה.

הטעם האסטטי הקיבוצי התגבש עם השנים כחלק מאידיאולוגיה אסטטית שדגלה בצניעות , פשטות ושוויוניות. 
הטעם האסטטי נגע לתחומי חיים שלמים. סגנון חיים צנוע ולא מוחצן, לבוש הולם,  עיצוב חדרו של החבר ועיצובו של חדר האוכל. היו קודים ברורים של שפה אסטטית שעל פיהם התנהלו חיי הקהילה הקיבוצית.
אחד החישוקים החזקים שקיבעו את הטעם הקולקטיבי הייתה הביקורת  הפנימית שלא סבלה חריגות ואינדיבידואליזם מופרז.
תקיעת פרח ציפורן בדש החולצה היה מעשה חריג, כמו ענידת עדיים על חלקי גוף.
הסגנון בהתנהלות הותאם לרוח החלוצית של עובדי אדמה. מהות זו השפיעה על הטעם הקיבוצי ועל האסטטיקה שנתלתלה על קירות חדרי החברים.
בשנות החמישים אני זוכר היטב מה נתלה על קירות החדר הפרטי של הורי ואיזה ציורים נתלו "בית הילדים".
הציורים היו לרוב שילוב של אומנות יפה עם מסרים חברתיים שקל להזדהות עמם.
רוב הציורים היו ריאליסטיים וביטאו את מעמד הפועלים- איכרים, את עמך. היו אלה ציורים עממיים המעוגנים במציאות. ציורים עתירי פרטים ובצבעים המבטאים את רוח המקום והסיטואציה. אני זוכר היטב את ציוריו של פיטר ברויכל הבלגי בן המאה ה – 15 כמו "חתונה כפרית" לדוגמא.  עד היום אני שומר לעצמי תמונה קטנה שכזו ממוסגרת במסגרת עץ שנרכשה ע"י חבר קיבוץ בשנות החמישים ברח' אלנבי בתל אביב, רחוב שהיה משופע בחנויות שמכרו רפרודוקציות לקיבוצניקים במחירים השווים לכל נפש. ציור נוסף של פיטר ברויכל הוא "אוגוסט" (קציר תבואה) בו מתרחשת סצנת רבת משתתפים של איכרים (נשים וגברים)  העוסקים  בקציר ובאכילה. בשנת 1952 מדפיס עיתון "על המשמר" כמתנה לקוראיו רפרודוקציה משל שרגא ווייל חבר קיבוץ העוגן  הנושאת את השם "מנוחה בשדה". שני פלחים נחים לצד קומביין בשדה שיבולים כאשר כיכר הלחם וקנקן המים לידם. סולם הצבעים המושפע משיבולי הזהב דומה בין שני הציורים. שניהם היו לחלק מקישוטי החדרים.  משוט בסל הדימויים  המלווים את החברים מספר לנו שעבודת השדה ונופיו הם מוטיב שכיח למדי. ציור המלקטות של האימפרסיוניסט מילה, כמו ציוריו ואן גוך עם נופי החמניות שלו, דמות הקוצר בשדה או זוג נעלי איכר מרופטות  היו לחלק בלתי נפרד מהטעם הקיבוצי. שנות החמישים על פי הטעם של מחנכי וחברי הקיבוץ היו ריאליסטיים והתכתבו עם המציאות גם אם היא התרחשה לפני מאות בשנים. מציאות שהייתה לה קרבה אל המרחב האגרארי הפתוח, או אל המצוקות הסוציאליות של מעמד הפועלים שקל להזדהות עמם. נושא שכיח היה  "אמהות". קתה קולביץ, פיקאסו, רות שלוס נוכחו באמצעות נושאים אלו בחדרי החברים ובתי הילדים. הדמויות מוארכות  הצוואר של מודיליאני , כנר על הגג של שאגאל , וכמובן, ציור או רישום של הצייר המקומי.
בקצה אחר של העולם מתפתחת אומנות עממית , אף היא מבטאת סצנות מחיי העם, והכוונה לרפרודוקציות שנפוצו ברבים משל דיאגו ריברה המכסיקאני.
למרות האמור לעיל, הייתה הפרטה מסוימת בטעם הקולקטיבי; היו כאלה שבחרו רפרודוקציה המבטאת את היופי בלבד, ללא תובנות נוספות. ה"מונה ליזה" אף לה היה מקום של כבוד בחדר הקיבוצי.
לטעם הקיבוצי הפשוט היה אופי קולקטיבי. רהיטי החדר הצנועים נרכשו במפעל הרהיטים של קיבוץ הזורע לפי טעם רכז ועדת חברים או הגזבר. תמיד אותה כוננית ואותו שולחן וכורסאות. כיום קשה למצוא את אותה כורסה  העשויה מרצועות פלסטיים אפורים או חומים שזורים שתי וערב, כורסאות שיש בהן חן מיוחד של פשטות.
אל הכורסה התווספו גם שני שרפרפים השזורים אף הם ברצועות תואמות צבע לכורסה.

והכוננית, כולה עמודים שחורים עליהם מונחים על פי גודל הספרים מדפי עץ חומים וארון קטן בתחתית.  על הכוננית מונח הרדיו – פילוט עם עין ירוקה מהבהבת וכפתורי זהב להעברת התחנות. 

רשימת כל המאמרים

"אוסף איתמר" – לזכרו של איתמר רשף "אורות וצללים" באמנות – דברים לחג האורים "בחצר הקיבוץ". "דברות השומר" "והייה הנטע לאות ברית בינינו ובין הארץ הזאת" "יומן אחווה" 1927-1920 "לא עיר לא כפר" מחשבה אדריכלית להווה. "מדורת השבט" "מודעה למועד" - אוסף כרזות חג בקיבוץ רמת יוחנן "מסביב יהום הסער" "מתנוסס הנס על תורן" – על דגלי השומר הצעיר במלאות מאה שנים לתנועה 1967 אומנות שעת מלחמה אבד לי רע אביבה אופז אביטל גבע אדריכל בונה תרבות אומנות במלחמה - שלושים שנה למלחמת לבנון הראשונה. אופוריה מלא המשכן אופק חדש לאופקים חדשים אור הנר המבצבץ ועולה מבין סדקי האוהל אמנות במרחב הציבורי הקיבוצי אמנות החיים אפמרה אראלה הורוביץ ארבעה יוצרים - המאחד והשונה שביניהם אריה אהרוני אריה רוטמן ארכיונו של מועמד לבגידה אשר בנארי אתר שיירת יחיעם בונים את ישראל בועז טל בין ג'וערה לעין השופט בין להבות "סטולין" למגילת רות בעקבות תערוכתו של עמרי טלמור בשיר ובחרט בתנועה מתמדת גבעת חביבה גבעת חביבה כיום – דף להפצה בעלוני הקיבוצים גורם אנושי גלויות הועד למען השלום בישראל גרפיקה קיבוצית דליה דנון דן אמיתי האדריכלות של מנחם באר האין סוף של המינימליזם האיש שלא הלך ב"תלם" האם קיימת גרפיקה קיבוצית האמן הקיבוצי ודרכו אל הגרפיקה הארכיון מבקר בתערוכה הגדת התשעים הגדת פסח קיבוצית הדגל האדום כאיקון אומנותי. הדימויים החזותיים שבהגדה- פתיחות מול סגירות. הזבוב על קיר ילדותנו החטיבה ההסטורית בחבצלת הטעם הקיבוצי הידיד של השדות החרושים הכרזה המאוירת המוזות לא שתקות יובל דניאלי המילה לא שוכחת המפות של נועם רבינוביץ המקצוע: גרפיקה הסמל הגראפי של הקיבוץ הסמל הקיבוצי הפעלה הציירת שלא התעלמה מהחלשים הקורא בקפה הקיבוץ בתרבות ובחברה הישראלית הקיבוץ כמותג פרסומי הקריקטורה הקיבוצית הקריקטורה הקיבוצית. הרהורי ארכיונאי מתעד הרפת כמשל - הרהורי חג הביכורים השנים המופלאות של "הפועל המעפיל". חג עצמאות חג פורים חדר אכילה ובליבו חומה טולי (שאול) באומן טנק מצופה בנצנצים. (על דמותו של צה"ל בגלויות ברכה לשנה טובה) יד יערי יד יערי יום יום יד שניה יובל דניאלי יוחנן סימון יוסי וסיד – נופי אשליה אורבניים יניב שפירא יסטוריה במבט אדריכלי ישראל פיינמסר כנס גבעת חביבה השלישי לבנות ולהיבנות בה לוח המודעות הקיבוצי ליאון המדפיס לירות בתוך הנגמ"ש למראית עין למראית עין – ספר צילומים חדש למתי חלילי. מאיר דרום – צילומים מארץ סין – תערוכת צילום באולם המופעים בעין השופט מועצה אזורית מנשה מנדל שרל מסע לאין קץ מעגלי שייכות מצעד השומריות מרכז אמנות גבעת חביבה מרכז אמנות משותף גבעת חביבה משה לפידות משכן לאמנות בעין חרוד מתחת לפנס מתחת לפנס 5 נפתלי אופנהיים נשף מסכות נתינה שכל כולה קבלה סמל חג הקיבוץ סמלי עצמאות עינת אמיתי עלוני קיבוץ עלי אלון עמי ואלך ענת לידרור פבל וולברג פורים פורסים פרופ' גילה בלס צבע משותף – אומנות פלסטית במרחב הציבורי הקיבוצי צוותא צילה ליס צילום אדריכלי קיבוץ הזורע קיבוץ נחשון קפריסין ראוותנות מול צניעות ראוף אבו – פנה רדכי אמיתי רודא רודא ריילינגר רוני רכב רלי אברהמי שבועות שדות שבעמק שושנה לב שי לילדנו שלוש הגדות מיוחדות לפסח שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים. שמואל מסטצ'קין שמחת המעשה תבנית נוף שדותיו – מחווה אומנותי לחג הביכורים תמיר קרתא תערוכה תנועתנו בקפריסין תערוכות תפריט פועלים תרבות וחברה

Google+ Followers