דילוג לתוכן הראשי

לוח המודעות הקיבוצי

האומנות הגראפית העממית בקיבוץ, באה לידי ביטויה באמצעות לוח המודעות הקיבוצי.
"לוח המודעות" הקיבוצי היה  למוסד. איקון תקשורתי ותרבותי. לרוב הוא קבוע במבואה של חדר האוכל, מקום ציבורי מרכזי שכל חבר קיבוץ ממוצע היה מגיע אליו שלוש ארבע פעמים ביום. ראשיתו עם ייסוד הקיבוץ. היה צורך בכלי תקשורתי יום יומי בין הממסד לחבר, בין החברים לבין עצמם. לוח המודעות הקיבוצי היה לסיסמוגרף  של קצב החיים הקיבוצי. לפני שנים, סיפר לי ידיד שכאשר הוא מגיע לקיבוץ לביקור הוא ניגש ללוח המודעות, באמצעותו הוא מקבל פרופיל מעודכן של הקיבוץ.  
מה לא נתלה על לוח המודעות ? סידור עבודה ורכב. ישיבות של ועדות וצוותים. תוכן שיחת הקיבוץ העתידה להתקיים בערב.  טיולים, מפגשים, ומשחקי ספורט. הוראות בטחון ותורנויות למיניהן. גיוסים לפרדס, העמסת עופות ועישוב כותנה. מציאות, אבידות, והודעות ממסדיות מהכל- בו, המרפאה, המזכירות ורכז המשק. חתונות , לידות ופטירות. מודעות חג מעוצבות לתפארת , וצילום השבוע הקיבוצי. לקראת מערכות בחירות ומבצעים פוליטיים גדולים (הפגנות, עצרות כנסים) שמש לוח מודעות  פלטפורמה לגיוס פוליטי המוני. לקראת ראש השנה וימי ההולדת של הקיבוץ התמלא לוח המודעות בברכות ואיחולים.
מודעות רבות עוטרו בציורים כדי למשוך את העין. גם אלה שקראו לגיוס בכותנה.
קל וחומר מודעות החג.  באמצעות המודעות המעוצבות התפתחה יצירה עממית
אוטנטית שנחשפה כמו בתערוכה אומנותית לעיני הרבים. לעתים לוח המודעות היה המקום הראשון לחשיפה אומנותית של אמני הבית.  לפני שנים קיבלתי למשמרת בארכיון , 50 שנות מודעות מקיבוץ בית אלפא, מוותיקי הקיבוצים. (שנת עלייה על הקרקע: 1922). עיון במאות המודעות מוכיח כי הן נעשו בהשקעה ומחשבה וגם לא מעט כישרון. אכן ישנה גרפיקה קיבוצית מיוחדת המתקיימת מעל גבי לוחות המודעות הקיבוציים.
אחד האמנים הבולטים מדור הבנים שהתמחה באיורי כרזות לחגים ואירועים פנימיים בקיבוצו הוא ירמיהו בן - צבי מרמת יוחנן. ירמיהו ראה בכרזות שדה


אומנותי ייחודי הראוי למלא הכבוד וההשקעה האומנותית. אלבום כרזות המאגד בתוכו את יצירתו הגראפית לחג ולמועד יצאה בהוצאת הקיבוץ.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הגדת פסח קיבוצית

הגדה לפסח  של  הקיבוץ הארצי השומר הצעיר . הגדת הפסח הנה ללא ספק החיבור היהודי המעוטר והמאויר ביותר. מתוך אלפי הגדות שהוצאו לאור בארץ ובחו"ל לאורך הדורות, לתנועה הקיבוצית חלק חשוב בהם. למעלה משבע מאות הגדות של פסח נכתבו בתנועה הקיבוצית במשך שישים שנה. (6) מאז ההגדה הראשונה שהופקה בתנועה הקיבוצית בשנת 1935 בקיבוץ גבעת-ברנר (הגדת העליות, הופקה בשיטת הסטנסיל איור: אריה (מאירהוף) חצור). אריה חצור היה היזם והרוח החיה בהפקת הגדת הקיבוץ. הוא זה שהגה ואייר את ההגדה בחרט הסטנסיל וחילק לחברי הקיבוץ עת דפי ההגדה עם קווי המתאר של איוריו כדי שימלאו אותם בצבעים. בכך נהפכה הגדת גבעת ברנר להגדה שכל חברי הקיבוץ היו שותפים לה. שמעתי סיפורים פולקלוריסטיים כיצד אחר יום עבודה קשה היו חברי הקיבוץ צובעים את איורי ההגדה לאורה עששית נפט באוהל המגורים.  ההגדות הקיבוציות ומאוחר יותר אלו שהופקו ע"י התנועות הקיבוציות היו ליצירות גראפיות שהוו נכס צאן ברזל באיורי ההגדות לדורותיהם.  האומנים שנקראו ללוות את ההגדות בציוריהם היו אלה שהתבלטו יותר באופי הגראפי - אילוסטראטיבי של יצירתם. רבים מהם נהיו בה

קשר מתמשך | יובל דניאלי

התערוכה מתקיימת בגלריית " האטלייה של שרגא " בקיבוץ העוגן. אטלייה - מרחב תצוגה המשמר/מתעד/ומציג מיצירות האמן שרגא ווייל. שרגא ווייל ויצירתו הם מופת לדרך בה אנחנו בארכיון ובחטיבת האומנות שבה חפצים ללכת. הקשר שלנו עם יצירתו של שרגא מתפרש על עשרות רבות של שנים. בכספת הארכיון נשמר היהלום שבכתר מבחינה תנועתית, איורי "דברות השומר" ששרגא אייר בבודפשט בשנת 1946 לאחר המלחמה, כהוכחה שתנועת "השומר הצעיר" שבמסגרתה פעל, חייה ונושמת גם לאחר השואה. מבודפשט שבהונגריה נקראו שרה ושרגא ע"י פעילי התנועה באירופה לפראג, למשימת חייהם; ללוות קבוצת נערות ונערים פליטי שואה אל עבר ארץ ישראל. הדרך התארכה חודשים רבים. בעקבות לחץ של שלטונות המנדט הבריטי, נאלצה הקבוצה על ילדיה ומדריכיה להתעכב 8 חודשים בבלגיה. שם נוסדה סדנת 'תו-נו' (תוצרת נוער) ששרגא היה ממדריכיה המרכזיים. סדנה שמטרתה הייתה שיקום נפשות הנערים באמצעות יצירה. בהמשך תלאות הדרך נתפסה אוניית המעפילים "תיאודור הרצל" ע"י הבריטים, שעל סיפונה קבוצת הילדים ומלוויהם עם שרגא ושרה ביניהם. הם הועברו לאי ה

הסמל הגראפי של הקיבוץ

סמל הפלמ"ח, הכי קרוב לקולקטיב הקיבוצי תלמים ומגדל מים, בתים ועצים. סמלים אופייניים לקיבוץ  ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאנושות לאורך שנות קיומה נזקקה לסמלים. לאיקונים שמגדירים זהות וטרטוריה. כך גם ראשיתן של תנועות הנוער הציוניות באירופה, שהטקס והסמל היו חלק מרכזי בהווייתן, מורשת מתנועת הצופים (סקאוט) של ראשית המאה העשרים.  הקיבוץ כחברה אידאולוגית לא נזקק בראשית דרכו  לסמלים חיצוניים. לא זכור לי על המנון ודגל משותף לתנועה הקיבוצית. לא ידוע לי על סמל שמגדיר את רעיון הקומונה השיתופית. הקיבוצים היו עסוקים בהקמה, בבניית חברה שיתופית חדשה ובהישרדות!  עבודת האדמה פרי משנתו של א. ד. גורדון הייתה לסמל של עשייה.  המייסדים מדגניה לא התפנו לסמלים גרפיים.  היו דמויות נערצות שהוו תמרורי דרך. שלאורם התחנכו ודעתם נשמעה ברבים. הדמויות היו לסמל. יוצא מהכלל היה גדוד העבודה, ע"ש טרומפלדור. עצם קביעת השם היה במהותו מעשה סמלי. גדוד העבודה נזקק לסמל גרפי מכוון שלא הייתה לו טרטוריה מוגדרת. לא הייתה לו פיסת קרקע משלו. הוא היה זקוק להגדרה גרפית שסביבה יתלכד הגדוד, תחליף לנקודת קבע .