האומנות הגראפית
העממית בקיבוץ, באה לידי ביטויה באמצעות לוח המודעות הקיבוצי.
"לוח
המודעות" הקיבוצי היה למוסד. איקון
תקשורתי ותרבותי. לרוב הוא קבוע במבואה של חדר האוכל, מקום ציבורי מרכזי שכל חבר
קיבוץ ממוצע היה מגיע אליו שלוש ארבע פעמים ביום. ראשיתו עם ייסוד הקיבוץ. היה
צורך בכלי תקשורתי יום יומי בין הממסד לחבר, בין החברים לבין עצמם. לוח המודעות
הקיבוצי היה לסיסמוגרף של קצב החיים
הקיבוצי. לפני שנים, סיפר לי ידיד שכאשר הוא מגיע לקיבוץ לביקור הוא ניגש ללוח
המודעות, באמצעותו הוא מקבל פרופיל מעודכן של הקיבוץ.
מה לא נתלה על לוח
המודעות ? סידור עבודה ורכב. ישיבות של ועדות וצוותים. תוכן שיחת הקיבוץ העתידה
להתקיים בערב. טיולים, מפגשים, ומשחקי
ספורט. הוראות בטחון ותורנויות למיניהן. גיוסים לפרדס, העמסת עופות ועישוב כותנה.
מציאות, אבידות, והודעות ממסדיות מהכל- בו, המרפאה, המזכירות ורכז המשק. חתונות ,
לידות ופטירות. מודעות חג מעוצבות לתפארת , וצילום השבוע הקיבוצי. לקראת מערכות
בחירות ומבצעים פוליטיים גדולים (הפגנות, עצרות כנסים) שמש לוח מודעות פלטפורמה לגיוס פוליטי המוני. לקראת ראש השנה
וימי ההולדת של הקיבוץ התמלא לוח המודעות בברכות ואיחולים.
מודעות רבות עוטרו
בציורים כדי למשוך את העין. גם אלה שקראו לגיוס בכותנה.
קל וחומר מודעות
החג. באמצעות המודעות המעוצבות התפתחה
יצירה עממית
אוטנטית שנחשפה כמו
בתערוכה אומנותית לעיני הרבים. לעתים לוח המודעות היה המקום הראשון לחשיפה
אומנותית של אמני הבית. לפני שנים קיבלתי
למשמרת בארכיון , 50 שנות מודעות מקיבוץ בית אלפא, מוותיקי הקיבוצים. (שנת עלייה
על הקרקע: 1922). עיון במאות המודעות מוכיח כי הן נעשו בהשקעה ומחשבה וגם לא מעט
כישרון. אכן ישנה גרפיקה קיבוצית מיוחדת המתקיימת מעל גבי לוחות המודעות
הקיבוציים.
אחד האמנים הבולטים
מדור הבנים שהתמחה באיורי כרזות לחגים ואירועים פנימיים בקיבוצו הוא ירמיהו בן -
צבי מרמת יוחנן. ירמיהו ראה בכרזות שדה
אומנותי ייחודי הראוי
למלא הכבוד וההשקעה האומנותית. אלבום כרזות המאגד בתוכו את יצירתו הגראפית לחג ולמועד
יצאה בהוצאת הקיבוץ.