מקום לרוח

בין ג'וערה לעין השופט
עשרים שנה לפני חנוכת אולם המופעים של המועצה האזורית  - מגידו בקיבוץ עין השופט נקרא האדריכל שמואל מסטצ'קין אל המרחב התכנוני הביטחוני. היה זה איש ההגנה ישראל גלילי ידידו של מסטצ'קין מנוער שקרא לו לחזק את ביצורי ג'וערה ולהפכה מווילה ערבית מפוארת ומקום זמני של חברי עין השופט לפני עלייתם לנקודת הקבע, אל בסיס קורס המפקדים של ההגנה. שנה קודם לכן תכנן מסטצ'קין עם שלמה גור ויוחנן רטנר את פרויקט "חומה ומגדל". בשנת 1943 מתכנן מסטצ'קין את "בית המגן" בג'וערה בדיוק בשנה בה הוא נקרא לפרויקט חייו להיות אדריכל ראשי של המחלקה הטכנית של הקבה"א ובזה הוא מקבע את דרכו האדריכלית לדורות, כלומר; אדריכל עם משנה סוציאליסטית והשקפת עולם פועלית היונקת מקורותיה מהנוער העובד, תנועת העבודה ובית הספר לאדריכלות הבאו-האוס בו למד בראשית שנות השלושים בדאסו - גרמניה. 

המרחב הציבורי נוסח מסטצ'קין
מסטצ'קין החליט להקדיש את מירב תכנוניו אל המרחב הציבורי הקיבוצי, אל חדרי האוכל , בתי התרבות , אולמות ספורט, מבני חינוך  ובריכות שחיה. לא הזניח את בתי החברים , אך בהם ידיו היו קשורות. ישראל פיינמסר – אידיאולוג  התכנון הקיבוצי, מייסדה ומנהלה של מחלקת התכנון של הקבה"א, אסר עליו להגדיל את מטרז'  התכנון המאוד צנוע ומצומצם של חדרי החברים.  פיינמסר חשש מהשתלטות החדר הפרטי על המרחב הציבורי של חדר האוכל בו ראה את בית המקדש הקיבוצי שחברי הקיבוץ פוקדים אותו לשלוש ארוחות ביום ולשיחות קיבוץ ופעילויות נוספות בערבים. 

עין השופט: קיבוץ - תרבות – (האולם האזורי כמשל)

בשנת 1958 נחנך בעין השופט אולם המופעים האזורי על 741 מקומות הישיבה שבו בתכנונו של אדריכל  של שמוליק מסטצ'קין. הקיבוץ שחבריו הם יוצאי אמריקה הצפונית ואמונים על תרבות וקולטורה לא הסתפקו בכך שיש אולם לקונצרטים והצגות, אלא בקשו  ממסטצ'קין לתכנן בקיבוץ גם חדר מוסיקה (בית הקשתות) המתכתב ארכיטקטונית בסגנונו עם אולם המופעים.  עניין לא פשוט לקיבוץ אחד בשנות החמישים. בעזרת קרנות ייעודיות הנושאות את המותג של שופט בית המשפט האמריקני העליון , היהודי לואיס ברנדייס גויסו כספים לפרויקט ובעזרת המועצה האזורית הושלם האולם. ברזומה הפרויקטים של מסטצ'קין בקיבוץ,  גם ספריה עם חדר קריאה שנבנה באותה תקופה.

אולם המופעים בעין השופט כמשל
האולם האזורי - שנות השישים
בהקמתו של מרחב תרבותי רב שימושי באה לידי ביטוי ההעדפה הבולטת של מוסדות הקיבוץ והתנועה, של המרחב הציבורי – תרבותי על זה האישי והפרטי. בית המגורים שנקרא בפי הילדים "חדר", נשאר בצניעותו המחמירה, לעומת הפאר היחסי של המרחב הציבורי. "הדשא הגדול"  נהפך למושג תרבותי ציבורי , בניגוד לכל הגיון אקלימי המותאם לתנאי הקיבוץ והארץ האסייתית של ארץ ישראל. זו דוגמא לסדר עדיפויות הנושא עמו ערגה, חזון , וקולקטיביות חברתית. האדריכל מסטצ'קין בנה חדרי אוכל כדוגמת זה ממזרע בעלי שני אגפים שבמרכז חדר קריאה ותרבות כאשר פותחים את האגפים מתקבל חלל אחד גדול מרכזי לאירועים גדולים כדוגמת פסח. הושקעו סכומי עתק כדי לאפשר את הצוותא התרבותי .

מורשת הבאוהאוס
בניין הספרייה של סמינר גבעת חביבה בתכנון האדריכל בוגר הבאוהאוס שמואל מסטצ'קין.
בספר על מסטצ'קין שילבנו תמונות מבניית אולם המופעים בעין השופט בגלל חזותו המרשימה. מבנה הבנוי על עקרונות הפונקציונאליות הנעדרת קישוטיות מצועצעת,  פרופורציות נכונות ומדויקות  המקיימות דיאלוג  עם אידיאולוגיה אדריכלית:
 "הבאוהאוס" ביקש להקים גשרים אל העולם, אל מלאכת הבנאי, אל התעשייה, אל הפרסום ואל הפועלים. מתוך הקהילה התקיימו חיי תיאטרון, קונצרטים, הרצאות, ערבי שירה ונשפי תחפושות. החלום היה לראות בבניין הנבנה ע"י הקהילה מטפורה לבנייתם המחודשת של האנושות והאדם הבאוהאוס היה לאידיאה , הסגנון והפונקציה  למטרה. כך גם באולם המופעים בעין השופט: פשטות שימושית קלילה.  
רוח הבאוהאוס האמתי מומשה במידה רבה בקיבוצים שהוו פלטפורמה מצוינת למימוש רעיונותיו. פליטי הבאוהאוס היהודיים שהגיעו לארץ עם סגירת בית הספר ועליית הנאצים לשלטון , נרתמו בגדול לתכנון הקיבוצי ללא מגבלות תכנוניות מהעבר בשילוב רעיונות סוציאליסטיים שהתאימו לאידיאולוגיה הקיבוצית.
המבנה האדריכלי של אולם עין השופט מבשר במרומז על תוספת עיצובית אדריכלית מקומית השונה מהסגנון הפונקציונאלי חד הקצבות , הקובייתי –  כמו זה של חדר האוכל במזרע שתוכנן עוד  לפני מלחמת השחרור ונבנה רק בראשית שנות החמישים.  במבנה של עין השופט נוסף הפן האוריינטלי – מזרחי היונק השראתו מהסגנון המקומי המקומר  ובכך מבקש האדריכל להתחבר אל המציאות המקומית. הקשתות מתחילות לתפוש את מקומם בתכנונים של מסטצ'קין , כמו שבאו לידי ביטוי מובהק בחדרי האוכל של רוחמה, שער הגולן ועוד .
בראשית שנות השמונים משופץ אולם המופעים  ע"י מסטצ'קין. לבקשת המועצה האזורית מגידו לחוות דעת מקצועית על איכות האולם האזורי כותב השחקן והמשורר אברהם חלפי בכתב ידו:
 [...] "עלי לציין שהפכתם אותו לאחד האולמות הנעימים והמוצלחים בארץ. אינני מכיר אולם שני  בין אולמות התיאטרון בארצנו שיש בו אקוסטיקה טובה כל כך, דבר המסב עונג מיוחד לשחקנים  על הבמה ולצופים באולם" . (26.4.66)

מקום לרוח
מה שמרתק בכל מעשה הקמת אולם המופעים מגידו בעין השופט הוא יצירת מקום לרוח, כדי להגדיר את רוח המקום, המשלבת עשייה עם יצירה,  פרנסה עם תרבות. לא מובן מעליו שמבנה שכזה מוקם בחברה שעדיין העושר ממנה והלאה, אך החזון התרבותי והאנושי קיים וממשיך להתקיים כנאמר:  "לא על הלחם לבדו יחיה חבר הקיבוץ".




תודה על ההקשבה !

,

רשימת כל המאמרים

"אוסף איתמר" – לזכרו של איתמר רשף "אורות וצללים" באמנות – דברים לחג האורים "בחצר הקיבוץ". "דברות השומר" "והייה הנטע לאות ברית בינינו ובין הארץ הזאת" "יומן אחווה" 1927-1920 "לא עיר לא כפר" מחשבה אדריכלית להווה. "מדורת השבט" "מודעה למועד" - אוסף כרזות חג בקיבוץ רמת יוחנן "מסביב יהום הסער" "מתנוסס הנס על תורן" – על דגלי השומר הצעיר במלאות מאה שנים לתנועה 1967 אומנות שעת מלחמה אבד לי רע אביבה אופז אביטל גבע אדריכל בונה תרבות אומנות במלחמה - שלושים שנה למלחמת לבנון הראשונה. אופוריה מלא המשכן אופק חדש לאופקים חדשים אור הנר המבצבץ ועולה מבין סדקי האוהל אמנות במרחב הציבורי הקיבוצי אמנות החיים אפמרה אראלה הורוביץ ארבעה יוצרים - המאחד והשונה שביניהם אריה אהרוני אריה רוטמן ארכיונו של מועמד לבגידה אשר בנארי אתר שיירת יחיעם בונים את ישראל בועז טל בין ג'וערה לעין השופט בין להבות "סטולין" למגילת רות בעקבות תערוכתו של עמרי טלמור בשיר ובחרט בתנועה מתמדת גבעת חביבה גבעת חביבה כיום – דף להפצה בעלוני הקיבוצים גורם אנושי גלויות הועד למען השלום בישראל גרפיקה קיבוצית דליה דנון דן אמיתי האדריכלות של מנחם באר האין סוף של המינימליזם האיש שלא הלך ב"תלם" האם קיימת גרפיקה קיבוצית האמן הקיבוצי ודרכו אל הגרפיקה הארכיון מבקר בתערוכה הגדת התשעים הגדת פסח קיבוצית הדגל האדום כאיקון אומנותי. הדימויים החזותיים שבהגדה- פתיחות מול סגירות. הזבוב על קיר ילדותנו החטיבה ההסטורית בחבצלת הטעם הקיבוצי הידיד של השדות החרושים הכרזה המאוירת המוזות לא שתקות יובל דניאלי המילה לא שוכחת המפות של נועם רבינוביץ המקצוע: גרפיקה הסמל הגראפי של הקיבוץ הסמל הקיבוצי הפעלה הציירת שלא התעלמה מהחלשים הקורא בקפה הקיבוץ בתרבות ובחברה הישראלית הקיבוץ כמותג פרסומי הקריקטורה הקיבוצית הקריקטורה הקיבוצית. הרהורי ארכיונאי מתעד הרפת כמשל - הרהורי חג הביכורים השנים המופלאות של "הפועל המעפיל". חג עצמאות חג פורים חדר אכילה ובליבו חומה טולי (שאול) באומן טנק מצופה בנצנצים. (על דמותו של צה"ל בגלויות ברכה לשנה טובה) יד יערי יד יערי יום יום יד שניה יובל דניאלי יוחנן סימון יוסי וסיד – נופי אשליה אורבניים יניב שפירא יסטוריה במבט אדריכלי ישראל פיינמסר כנס גבעת חביבה השלישי לבנות ולהיבנות בה לוח המודעות הקיבוצי ליאון המדפיס לירות בתוך הנגמ"ש למראית עין למראית עין – ספר צילומים חדש למתי חלילי. מאיר דרום – צילומים מארץ סין – תערוכת צילום באולם המופעים בעין השופט מועצה אזורית מנשה מנדל שרל מסע לאין קץ מעגלי שייכות מצעד השומריות מרכז אמנות גבעת חביבה מרכז אמנות משותף גבעת חביבה משה לפידות משכן לאמנות בעין חרוד מתחת לפנס מתחת לפנס 5 נפתלי אופנהיים נשף מסכות נתינה שכל כולה קבלה סמל חג הקיבוץ סמלי עצמאות עינת אמיתי עלוני קיבוץ עלי אלון עמי ואלך ענת לידרור פבל וולברג פורים פורסים פרופ' גילה בלס צבע משותף – אומנות פלסטית במרחב הציבורי הקיבוצי צוותא צילה ליס צילום אדריכלי קיבוץ הזורע קיבוץ נחשון קפריסין ראוותנות מול צניעות ראוף אבו – פנה רדכי אמיתי רודא רודא ריילינגר רוני רכב רלי אברהמי שבועות שדות שבעמק שושנה לב שי לילדנו שלוש הגדות מיוחדות לפסח שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים. שמואל מסטצ'קין שמחת המעשה תבנית נוף שדותיו – מחווה אומנותי לחג הביכורים תמיר קרתא תערוכה תנועתנו בקפריסין תערוכות תפריט פועלים תרבות וחברה

Google+ Followers