יד יערי יום יום

מאת: ד"ר   יונת רוטמן הוצאת יד יערי – גבעת חביבה, 2020 עריכה: אדוה כהן זמיר עיצוב גרפי והפקת דפוס: ירון לוי. 230 עמ',   כריכה רכה. קשיים רבים נערמו בפני החלוצים בהגיעם לארץ לבנות ולהבנות בה. מלבד עבודה קשה , שמש   יוקדת, היו גם מחלוקות , פילוגים ואף לעתים עייפות וייאוש שאחזו במחנה.    הדבק שחיבר וגישר על כל אלה היה ריקוד ההורה, ריקוד עממי שנרקד במעגל שלוב ידיים ונתן אנרגיה חיובית ליום המחרת. לנגד עיני מגזרת נייר (צללית)   מספר "החלוצים" של   מאיר גור אריה   (משנת תרפ"ה) , ריקוד ההורה שנהפך לסמלה של תקופה. לריקוד העממי קסם וכוח משלו שנמשך עד ימנו בחוגים לריקודי עם הפזורים ברחבי הארץ   ובמופעים וטכסים בחגים ומועדים של ההתיישבות העובדת. רשימה זו עניינה בלהקת ריקוד אמנותית-מקצועית הדורשת מחבריה משמעת גופנית ומנטלית, התמדה, יצירתיות וכישרון. מדובר בלהקת המחול הקיבוצית, שסיפורה יצא בימים אלה לאור כספר מחקר מתעד שנכתב ע"י ד"ר יונת רוטמן (עין המפרץ).                           ...

התבקשנו בארכיון השומר הצעיר, יד - יערי שבגבעת - חביבה, להציג פריט ארכיוני אחד המגלם באמצעותו את רוח הארכיון. לאחר התלבטויות בחרנו בחפץ המגלם ברעיונותיו את רוח הארכיון. החפץ שנבחר הוא ההגה המקורי של ספינת השלום של אייבי נתן. בבחירה זו מרחיב הארכיון את גבולותיו מעבר לבית היוצר התנועתי ובכך מהווה מקום ארכיוני לרעיונות מתקדמים, המחזקים, משלימים ומזדהים עם חזונו של ארכיון השוה"צ. אניית השלום נרכשה בהולנד בשנת 1973. ההגה הוא זה שנווט את הספינה אל חופי תל אביב שם היא עגנה במים הבינלאומיים, וממנה שידר ספן השלום, אייבי נתן וצוות שדרניו המתנדבים את "קול השלום"; שהיה קול ייחודי שקרא לפיוס, אחווה ושלום, מלווה במוסיקה צעירה וטובה לאורך עשרים שנה. בשנת 1966במבצע נועז, טס אייבי למצרים במטוסו הפרטי (שלום 1) כדי לעורר הד פנימי ובינלאומי בצורך הדחוף בהידברות ושלום בין עמי האזור. אייבי יזם מפגשים עם פלשתינאים לשיחות קרבה ושלום כאשר מפגשים אלה היו בגדר איסור. על כך שילם מחירים אישיים כולל ישיבה בכלא ישראלי. באחת משעותיו הכלכליות הקשות והמייאשות כאשר הכסף להפעלת האנייה וצוותה אזל, נק...

אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ , אֶרֶץ שְׁכוּרַת שֶׁמֶש אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ , אַיֵּה אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ ?              (שאול טשרניחובסקי - 1923)   לכבוד מאה שנים לעלייה   השלישית   כתב וערך מוקי צור ספר חדש   המתאר בפרקיו, סיפורים ועדויות מהתקופה בלווי פרשנויות ותובנות משלו. אין זה ספר היסטורי עמוס בעובדות כרונולוגיות.   זה יותר ספר של טעימות. קצת מכל   נושא שבסופה של קריאה אתה רוצה עוד. הספר מצווה   על הקורא לך תחקור ותלמד . בחירת המחבר בשירו של שאול טשרניחובסקי "אומרים ישנה ארץ" לשם הספר, מבטאת נאמנה את רוח התקופה. היא   מגלמת את לבטי וקשיי העלייה השלישית כולל של המשורר עצמו שניסיונותיו להשתלב כרופא בא"י בשנות העשרים לא צלחו ורק בשלהי העלייה הרביעית הוא מגיע שוב לארץ כדי לחיות בה (1931). העלייה השלישית הייתה למושג שהדגים גם את מרכזיותה אך לימים את פער הדורות. כאשר בשנות החמישים - שישים היינו רוצים להתריס מול הוותיקים מדור המייסדים בקיבוץ   היינו שואלים: מה אנחנו מהעלייה השל...

בדרך לאילות קיבוץ אילות נמצא בסוף דרום המדינה ימינה (לא פוליטית)   נושק לעיר אילת ולמפרץ ים סוף. דודו אמיתי מלבד היותו מנהל ארכיון יד יערי בגבעת-חביבה, נושא עמו את התואר המכובד של יו"ר אגוד ארכיונאי ישראל. כאשר דודו מבקש אני מתייצב. נסענו בצהרי יום רביעי גשום וקריר דרומה לעבר קיבוץ אילות, הקיבוץ הדרומי ביותר בארץ, כדי להשתתף במפגש הראשון של ארכיונאי חבל אילות. הדרך ארוכת שעות וארוכת טווח. היא מבטיחה לא רק ליבון נושאים שעל הפרק ביני לבין דודו, בענייניי עבודה ופוליטיקה, אלא גם נופים משתנים וזיכרונות לאורך השנים מתקופת הצבא, הטיולים התנועתיים, וחופשות המשפחה בדרום הארץ בואכה אילת. היכן שהוא הרחק אחרי באר שבע מופיעים תמרורי הזהרה לנהגים: זהירות גמלים ! ללמדנו שמלבד רכבים   יש להישמר גם "מספינת המדבר" הפורצת לעתים בסערה לכוון הכביש. בצידי הדרך, בודדים על גבעות החול מונחים בתפזורת לא מתוכננת יישובי הבדואים הלא מוסדרים. פחונים הנתמכים על ידי שאריות מכוניות מפורקות וסוכות אוהלים וצריפים, מצהירים שבשני צידי הדרך גרים בני אדם.   עוברים את שדה בוקר ונזכרים "בזקן...

בערב ליל שישי הבטיחו החזאים גשמים וסערות ברחבי ארץ. על המרקע הראו עצים קורסים על בתים בקיבוץ עמיר.   חששתי ממזג אוויר לא ידידותי בדרכים צפונה.   והנה להפתעתי המוחלטת הדרך הייתה פנויה מאירה ויבשה. לא גשמים אלא קרני שמש זעירות. לא המונים הנעים צפונה אל החרמון, אלא כביש פנוי לרווחה. שטיח ירוק לאורך הכביש לווה אותי בבואי לעמיר כמו נצבע במיוחד לכבודו של טולי באומן. ואכן הפנים האירו לרבים שבאו לחלוק כבוד לזכרו של טולי. אילנה אמרה בהומור   שטולי למעלה כבר ארגן את העניינים עם ההוא היושב במרומים, כך שהכול יהיה בסדר...   ואכן, המפגש   בשבת בצהריים לכבודו של טולי במלאת חמש שנים לפטירתו היה מלא באנשים; ידידים, אמנים, אנשי דעת ואמנות, שהגיעו מרחוק ומקרוב לחלוק לטולי את הכבוד הראוי לו כאדם ואמן. זה לא עניין פשוט להפיק מפגש וספר על יצירתו ודמותו, כאלה העומדים בצוותא באמות מידה של איכות ומשמעות שהיא חווייתית ובעלת תובנות של לקח נלמד. המפגש והדברים ששמעתי מפי הדוברים, ובעיקר מאלה של הבת שלומית אישרו את מה שחשתי כלפי טולי לאורך שנים רבות של הכרות וחברות אישית. איש מלוא ...

איתמר שוויקה מקיבוץ ברקאי, מנכ"ל קבוצת "חבצלת" במשך שמונה השנים האחרונות , סיים את תפקידו בראשון לינואר 2020 ופינה מקומו למחליפו, עוזי שמש מקיבוץ מזרע.   חברים מ"חבצלת" ארגנו לאיתמר מפגש פרידה צנוע בקומת ההנהלה של יד יערי. הובטח לנו שעוד נכונה לנו פרידה   של ממש מאיתמר כיאה לדמותו ולתפקידו. ריגשו אותי במיוחד באותו טקס פרידה אינטימי וקטן, דברי תשובתו של איתמר למברכיו:   "אין ספק שזה התפקיד המעניין והחשוב שעשיתי בחיי ! זו הייתה זכות גדולה לנהל את "חבצלת" בעזרת חבורה מופלאה של אנשים איכותיים". כעבור יומיים נפגשתי לשיחה קלה עם איתמר לשמוע ממנו מקצת על מה זה להיות מנכ"ל ארגון "חבצלת". מה משמעות התפקיד ? "חבצלת" הוא ארגון מאוד מורכב   המשלב במסגרתו תכנים ערכיים לצד נכסים חומריים. בארגון פועלים כ-140פעילים לצד מעטפת רחבה נוספת של 300 איש. המחזור הכולל של "חבצלת" מגיע לכדי מאה מיליון ₪.   אל המורכבות של הארגון נוספות חברות בת   "אחיות" כמו תנועת "השומר הצעיר" ומועדון "צוותא...