דילוג לתוכן הראשי

הגה אניית השלום





התבקשנו בארכיון השומר הצעיר, יד - יערי שבגבעת - חביבה, להציג פריט ארכיוני אחד המגלם באמצעותו את רוח הארכיון. לאחר התלבטויות בחרנו בחפץ המגלם ברעיונותיו את רוח הארכיון. החפץ שנבחר הוא ההגה המקורי של ספינת השלום של אייבי נתן. בבחירה זו מרחיב הארכיון את גבולותיו מעבר לבית היוצר התנועתי ובכך מהווה מקום ארכיוני לרעיונות מתקדמים, המחזקים, משלימים ומזדהים עם חזונו של ארכיון השוה"צ.



אניית השלום נרכשה בהולנד בשנת 1973. ההגה הוא זה שנווט את הספינה אל חופי תל אביב שם היא עגנה במים הבינלאומיים, וממנה שידר ספן השלום, אייבי נתן וצוות שדרניו המתנדבים את "קול השלום"; שהיה קול ייחודי שקרא לפיוס, אחווה ושלום, מלווה במוסיקה צעירה וטובה לאורך עשרים שנה.

בשנת 1966במבצע נועז, טס אייבי למצרים במטוסו הפרטי (שלום 1) כדי לעורר הד פנימי ובינלאומי בצורך הדחוף בהידברות ושלום בין עמי האזור. אייבי יזם מפגשים עם פלשתינאים לשיחות קרבה ושלום כאשר מפגשים אלה היו בגדר איסור. על כך שילם מחירים אישיים כולל ישיבה בכלא ישראלי. באחת משעותיו הכלכליות הקשות והמייאשות כאשר הכסף להפעלת האנייה וצוותה אזל, נקט אייבי בצעד הפגנתי קיצוני והטביע את אניית השלום במימי הים התיכון; לא שעה לבקשות ידידים להפוך את האנייה למוזיאון, או לתרום אותה למטרות נכונות. אם היא לא ממשיכה לשדר אין לה זכות קיום. דינה נחרץ לטביעה... אייבי אסף ושמר לעצמו ולמען ההיסטוריה מספר פריטים מהאנייה שהייתה לסמל, ביניהם את הגה האנייה. בשנת 1997 לאחר שבץ מוחי רותק אל מיטתו, ונזקק לסיעוד צמוד.

הנרי אלקסלסי חבר עין השופט ושותף לפרויקטים הומניטריים של אייבי ברחבי העולם והארץ לאורך שנים, הוא זה שהפגיש אותי עם אייבי נתן, מפגש שהתקיים כבר למרגלות מיטת חוליו. קשייו ומגבלותיו הבריאותיים נתנו בו סימנים. אייבי התקשה בדיבורו. הנרי הבין כל רמז , כל מלמול לא ברור. עיניו של אייבי דיברו הם אשרו את מה שסוכם על דעת שלושת האפוטרופוסים (הנרי, ארול ומייק) ואייבי עצמו, בדבר העברת ארכיונו האישי לגבעת-חביבה. כאשר הועבר אייבי לבית סיעודי הועבר ארכיונו לארכיון השוה"צ בגבעת חביבה (2006).

אנשי הארכיון רואים בשמירת הגה אניית השלום הטבועה, כמו שאר הפריטים שנשארו מהאנייה וחומרי תיעוד מרגשים מפעילותיו רבות המעש, מימוש צוואתו של איבי נתן . הגה האנייה נמצא בידיים נאמנות שממשיכות לנווט את ספינת השלום מול סערות ורוחות הנושבות בים של קונפליקטים. פעילותו ההתנדבותית וההומניטרית של אייבי, והחתירה הבלתי מתפשרת לדבר שלום בין עמים, היא נר לרגלינו.

ההגה המקורי של אניית השלום הטבועה משדר מסר חד וברור - השלום בלתי נמנע !



יובל דניאלי ,( ארכיון השוה"צ יד יערי , גבעת-חביבה).




תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הקריקטורה הקיבוצית.

מחווה לחג פורים יש לנו חגים ומועדים לרוב. חלקם מהולים בעצב וזיכרון. חלקם חגים רציניים עמוסי תוכן ומשמעות. בפורים מצווים אנו לשמח ולצהול כנאמר: "שושנת יעקב צהלה ושמחה". ואכן, פורים הוא חג בו מופרים ביודעין רבים מהאסורים. כילדים רכים התרגשנו עד כלות לקראת החג, בו יכולנו בעזרת תחפושת מתאימה לממש את חלומותינו.  כנערים היינו מנצלים את נשף החג במוסד החינוכי, כדי לגמור חשבון עם המורים בהופעות עוקצניות במיוחד כנגדם. כצעירים חסרי מנוח אחרי הצבא, גמרנו חשבון עם מוסדות הקיבוץ בנשף החג בחדר האוכל הקיבוצי. גם על זאת סלחו לנו האבות המייסדים. כי פורים זה פורים ובחג זה הותרו המושכות.  בפורים מותר היה לשתות מהאדום האדום הזה עד שלא ידענו להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי. בפורים היינו עושים הרבה דברים שהשתיקה בימי חול יפה להם... בפורים היה מותר להשתטות, לעשות שטויות שברגיל היינו מובאים בגינם לבירור נוקב במזכירות הקיבוץ. למה אני מספר כל זאת ? כי קיימת סוגה מיוחדת של אומנות שכמו בפורים, תחת תחפושת של הומור מצליפה ומבקרת ללא רחם, ולה מרבים לסלוח – הקריקטורה.     ...

הגדת פסח קיבוצית

הגדה לפסח  של  הקיבוץ הארצי השומר הצעיר . הגדת הפסח הנה ללא ספק החיבור היהודי המעוטר והמאויר ביותר. מתוך אלפי הגדות שהוצאו לאור בארץ ובחו"ל לאורך הדורות, לתנועה הקיבוצית חלק חשוב בהם. למעלה משבע מאות הגדות של פסח נכתבו בתנועה הקיבוצית במשך שישים שנה. (6) מאז ההגדה הראשונה שהופקה בתנועה הקיבוצית בשנת 1935 בקיבוץ גבעת-ברנר (הגדת העליות, הופקה בשיטת הסטנסיל איור: אריה (מאירהוף) חצור). אריה חצור היה היזם והרוח החיה בהפקת הגדת הקיבוץ. הוא זה שהגה ואייר את ההגדה בחרט הסטנסיל וחילק לחברי הקיבוץ עת דפי ההגדה עם קווי המתאר של איוריו כדי שימלאו אותם בצבעים. בכך נהפכה הגדת גבעת ברנר להגדה שכל חברי הקיבוץ היו שותפים לה. שמעתי סיפורים פולקלוריסטיים כיצד אחר יום עבודה קשה היו חברי הקיבוץ צובעים את איורי ההגדה לאורה עששית נפט באוהל המגורים.  ההגדות הקיבוציות ומאוחר יותר אלו שהופקו ע"י התנועות הקיבוציות היו ליצירות גראפיות שהוו נכס צאן ברזל באיורי ההגדות לדורותיהם.  האומנים שנקראו ללוות את ההגדות בציוריהם היו אלה שהתבלטו יותר באופי הגראפי - אילוסטראטיבי של יצירתם. רבים מה...

הסמל הגראפי של הקיבוץ

סמל הפלמ"ח, הכי קרוב לקולקטיב הקיבוצי תלמים ומגדל מים, בתים ועצים. סמלים אופייניים לקיבוץ  ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאנושות לאורך שנות קיומה נזקקה לסמלים. לאיקונים שמגדירים זהות וטרטוריה. כך גם ראשיתן של תנועות הנוער הציוניות באירופה, שהטקס והסמל היו חלק מרכזי בהווייתן, מורשת מתנועת הצופים (סקאוט) של ראשית המאה העשרים.  הקיבוץ כחברה אידאולוגית לא נזקק בראשית דרכו  לסמלים חיצוניים. לא זכור לי על המנון ודגל משותף לתנועה הקיבוצית. לא ידוע לי על סמל שמגדיר את רעיון הקומונה השיתופית. הקיבוצים היו עסוקים בהקמה, בבניית חברה שיתופית חדשה ובהישרדות!  עבודת האדמה פרי משנתו של א. ד. גורדון הייתה לסמל של עשייה.  המייסדים מדגניה לא התפנו לסמלים גרפיים.  היו דמויות נערצות שהוו תמרורי דרך. שלאורם התחנכו ודעתם נשמעה ברבים. הדמויות היו לסמל. יוצא מהכלל היה גדוד העבודה, ע"ש טרומפלדור. עצם קביעת השם היה במהותו מעשה סמלי. גדוד העבודה נזקק לסמל גרפי מכוון שלא הייתה לו טרטוריה מוגדרת. לא הייתה לו פיסת קרקע משלו. הוא היה זקוק להגדרה...