יד יערי יום יום

בין ג'וערה לעין השופט עשרים שנה לפני חנוכת אולם המופעים של המועצה האזורית   - מגידו בקיבוץ עין השופט נקרא האדריכל שמואל מסטצ'קין אל המרחב התכנוני הביטחוני. היה זה איש ההגנה ישראל גלילי ידידו של מסטצ'קין מנוער שקרא לו לחזק את ביצורי ג'וערה ולהפכה מווילה ערבית מפוארת ומקום זמני של חברי עין השופט לפני עלייתם לנקודת הקבע, אל בסיס קורס המפקדים של ההגנה. שנה קודם לכן תכנן מסטצ'קין עם שלמה גור ויוחנן רטנר את פרויקט "חומה ומגדל". בשנת 1943 מתכנן מסטצ'קין את "בית המגן" בג'וערה בדיוק בשנה בה הוא נקרא לפרויקט חייו להיות אדריכל ראשי של המחלקה הטכנית של הקבה"א ובזה הוא מקבע את דרכו האדריכלית לדורות, כלומר; אדריכל עם משנה סוציאליסטית והשקפת עולם פועלית היונקת מקורותיה מהנוער העובד, תנועת העבודה ובית הספר לאדריכלות הבאו-האוס בו למד בראשית שנות השלושים בדאסו - גרמניה.   המרחב הציבורי נוסח מסטצ'קין מסטצ'קין החליט להקדיש את מירב תכנוניו אל המרחב הציבורי הקיבוצי, אל חדרי האוכל , בתי התרבות , אולמות ספורט, מבני חינוך   ובריכות שחיה. ...

חיים (אפתיקר) אתר תערוכה חדשה: "מאוצרות המשכן לאמנות" המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר בעין חרוד פתיחה:   1.9.2018 אוצר: יניב שפירא. "אני מאמין באמונה שלמה בנשק היצירה האמנותית-חברתית. הצייר והפסל – כסופר וכמשורר – צריכים לראות את עצמם בשרשרת הזהב של הבניין, חבלי יסוד במפעלנו. בברית זו צפון נשק עיקרי לחיינו"                                                               (חיים אתר) בימים אלה חוגג המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר (מייסדו ומנהלו הראשון של המשכן) שמונים שנה לייסודו. אין זה דבר של מה בכך; מוזיאון ראשון בהתיישבות העובדת ומהראשונים בארץ. לחובבי הרוח והתרבות בהתיישבות בפרט ולשוחרי היצירה בארץ ככלל זו חגיגה של ממש. כדי לתת לה נראות ראויה ומחכימה בחר אוצר המו...

חדר האוכל משנת 1957 בתכנון  שמואל מסטצ'קין תקופת החגים טובה להעלות רעיונות ומחשבות לגבי הבאות. לבדוק כיצד ניתן לשפר ולשמר את היפה והטוב. בצוותא עם האדריכלית יעל להב ישבנו בהמעפיל נוכח מציאות אורבנית ההולכת ומשתלטת על המרחב היישובי הקיבוצי וניהלנו שיח כיצד לשמר את גן הנוי הקיבוצי.   כעבור יומיים קיבלתי הערות לשיחה, עם חלקם   אני פותח רשימה זו: " התפיסה הקיימת – גן רומנטי, בעל שורשים בתפיסות אדריכלות גנים שאפיינו את התנועה הרומנטית במאה ה-19. המרחב הכפרי הפסטורלי, כאשר הגן משלים את חזות המבנים, גם הם בנויים על פי תפיסות רומנטיות. המרכיבים ההכרחיים – בנייה נמוכה של מבנים "פשוטים" עשויים מחומר מקומי ככל האפשר, גגות רעפים אדומים, מוקפים בעצים גבוהי צמרת המצלים עליהם, כרי דשא עם צמחיה משתרעת נמוכה, תחומים בשיחים פורחים, וברקע שורות עצים מעורבבות כביכול בסדר אקראי אשר מצליחות ליצור אשליה של עומק ונפח. כר הדשא נתפס כקרחת ביער . התפיסה החדשה המוצעת – אדם יושב תחת גפנו ותחת תאנתו, והארץ (הקיבוץ) זבת חלב ודבש. הגן שהוא הנוף הפנימי של הקיבוץ, נמשך אל מעבר לגדר ...

פסל מחווה מישראל לדנמרק, רודא ריילינגר, עמק השמש, סינדל, דמנרק בסוף שנות השמונים הייתי בין אלה שהזמינו את האמן רודא ריילינגר מקיבוץ הזורע ללמד אמנות במרכז לאמנות בגבעת-חביבה שזה מקרוב הוקם. רודא, איש מרשים, גבוהה, ובעל חיוך תמידי וסבר פנים מזמין, לא סירב לבקשה גם שכבר התקשה בהליכה.  ההיכרות האישית שלי עם רודא הייתה רבת שנים, למרות הבדלי הגיל ביננו. דיבר עמי בגובה העיניים, נתן לי את ההרגשה שאני משוחח עם ידיד, חבר, ושותף.  בשנת 1997  כשנכנסתי לתפקידי בארכיון גבעת חביבה ( תיעוד ושימור ההיסטוריה האומנותית הקיבוצית), היה זה טבעי ומובן מאליו שרודא היה מאלה שהרבתי להתייעץ עמהם ולדלות מהם אינפורמציה. הוא הרי היה כבר בשנת 1947 מזכיר ארגון הציירים והפסלים של הקבה"א , ודבריו על דרך השילוב בין אמן וקיבוץ נשמעו ברחבי התנועה ונרשמו בכתבי העט התנועתיים. רוחב ידיעותיו, עיסוקיו חבקי אומנות ועולם, עשו אותו לאמן רב תחומי ורב לאומי. הייתי מבקר אותו ב"צריף "הסטודיו הצנוע שלו על יד הרפת ושומע ממנו סיפורים שהוסיפו רבות לידע האישי שלי, אינפורמציה הכרחית כדי לדעת ולהבין את מורכבות הסוגיה...

ס מינריון השומר הצעיר "גבעת-חביבה" (ע"ש הצנחנית חביבה רייק, חברת קיבוץ מענית) הוקם בשנת 1949 על שטח מחנה צבאי בריטי (שהוקם בשנות העשרים) ושהייה חלק מאשכול מחנות צבאיים בריטיים באזור מנשה. זקני התנועה מספרים שהשטח נמסר לקיבוץ הארצי - השומר הצעיר, בהוראת ראש הממשלה דוד בן גוריון , כ"פרס ניחומים" על אי שיתופה של מפ"ם בממשלה הראשונה שלאחר הבחירות הראשונות.    גבעת-חביבה שימשה אכסניה לסמינרים וימי עיון של ארגון אמני הקבה"א.   יחד עם זאת התבקש מקום קבע בו תתרחש פעילות אמנותית יצירתית לצד הנחלת רעיונות אידיאולוגיים - קיבוציים.   האמן אריה ימבורג הייתה לי הזכות להיות שותף במימוש רעיון זה בו תרבות ואידיאולוגיה שוכנים באותו סמינר. הגעתי לגבעת חביבה עם מזכיר ארגון האמנים התנועתי האמן אריה ימבורג (רבדים) בשנת 1986 עת ששמשתי כפעיל במחלקת החברה של הקבה"א (הייתי מעורב בנעשה בארגוני האמנים התנועתיים וחבר בוועד המנהל של גלריית הקיבוץ). חיפשנו מקום למימוש הרעיון.   נכנסנו למבנה לבן גדול שנראה מתאים. היה זה האנגר לבן (ששימש בעברו כמחסן וס...

  תערוכת צילומים - משה לפידות לובי בית המלון   "נוף-תבור" בקיבוץ מזרע. פתוח עד אחרי החגים. אין קיבוץ ללא צלם. מראשית הקיבוץ היה התיעוד חלק מהפרויקט הקיבוצי.   היו צלמים טובים וידועים ברבים   והיו צלמים שהיו אלמוניים לאלה שמחוץ לקיבוץ. דבר אחד משותף היה לצלמים חברי הקיבוצים, ההבנה שהם מצלמים היסטוריה והם חלק ממנה, והם בונים זיכרון לדורות הבאים. צלמי דור המייסדים שרבים מהם נשארו אלמונים, הרבו לשתף את הציבור בתצלומיהם באמצעות שבועון הקבה"א ה"השבוע". הצילום היה למאמר. דרכו הם ביטאו את היש הנרקם והנבנה, ולעתים גם ביטאו דרך הצילום ביקורת .   היה זה תיעוד בשחור לבן, באמצעים צנועים. הצלם היה בראש וראשונה חבר קיבוץ שבשעות הפנאי צילם. בשונה מהצייר הקיבוצי עתיר המעמד והזכויות, היה הצלם במעמד של "חובב" שמצלם בזמנו.   ציירים רבים מצאו עם הזמן את מקומם כמורים לציור בבית הספר הקיבוצי (המקומי והאזורי). הצילום לא היה מקצוע נלמד בבתי הספר, הוא גם לא נתפש בראשיתו כאומנות נטו, אלא כתחביב נלווה, בעל יעוד מוגבל של תיעוד אירועים ואנשים במרחב הקי...