יד יערי יום יום

תרומה לנטיעת יער ע"ש אנילביץ, 1954 זכה מנדל שרל לחיות כמאה שנים (נולד בסטניסלבוב – גליציה בשנת 1912- נפטר בקיבוץ המעפיל בשנת 2012). מנדל גדל בבית דתי ורכש השכלה תורנית.  בצעירותו חצה את הקווים והצטרף לתנועת השוה"צ שבסטניסלבוב – גליציה. לאחר פעילות בתנועה הגיע לריכוז השומרי בוילנה בשנת 1939 ממנה עלה לארץ בשנת 1940.  מנדל שרל מילא תפקידים מרכזיים הן בקיבוצו המעפיל והן בשליחות התנועתית והמדינה. בשנים 1948-1947  עשה בשליחות מטעם הסוכנות והתנועה במחנות המעפילים בגירוש קפריסין. עם שובו ארצה , נרתם מטעם מחלקת הקליטה של הסוכנות  היהודית , לקליטת עולי קפריסין בארץ ובקיבוצים.  בשנות החמישים  כיהן מנדל שרל כמנהל האדמיניסטרטיבי  של הסמינרים למורים בת"א ובאורנים; בשנות השישים ריכז את המדור למושבים במרכז מפ"ם ובשנות השבעים היה מנהל בית הוצאת הספרים ספרית פועלים. בקיבוצו המעפיל , שילב עבודה חקלאית , תעשיה ושירותים. ערך את עלון הקיבוץ שבו פרסם מאמרים לרוב והיה המייסד ועורך התוכניות של מועדון הוותיקים בקיבוצו. הרצאותיו שניתנו במסגרת המועדון כונסו בחלקן בספר "נע...

בית אלפא - 1966 מה יותר יום יומי, יותר אפמרה מאשר לוח המודעות הקיבוצי הקבוע  בכניסה לחדר האוכל. גם קיבוצים בהם נגזר על מוסד זה להסגר, מה שנשאר ממנו זה לוח המודעות שעדיין קיים, חיי, נושם ובועט. לוח המודעות כשמו כן הוא, לוח המודיע ברבים על כל דבר שמתרחש במרחב הקהילתי. ידיד שח לי  שאם הוא רוצה לדעת מצבו של קיבוץ הוא הולך אל לוח המודעות. בעבר (טרם עידן הלוח האלקטרוני)  הוא היה חזות הקיבוץ במובן הרחב ביותר. לוח המודעות בטא מעגל חיים שלם. מלידה עד פטירה. משיחת קיבוץ עד יום הבוחר. מציוני חג ומועד עד גיוסים לכל דבר ועניין. מחלוקת מצרכים לחברים עד תור לשמירה בשער. מסידור עבודה עד סידור רכב. באמצעות לוח המודעות סודרו העניינים. החברים נפגשו עמו לפחות שלוש פעמים ביום כאשר הגיעו לחדר האוכל בבוקר, בצהרים ובערב.  הרעיון להצמיד את תא הדואר אל לוח המודעות יצר אף הוא נגישות יתר אל מקור אינפורמטיבי חשוב זה. (1) כמי שאמון על הצד האסטטי, אני חייב להדגיש שמעל גבי לוח המודעות הקיבוצי התפתחה יצירה אומנותית עממית שאפשר לקרוא לה אומנות לוח המודעות.   (2). אלה שעמלו לאייר את מ...

עינת אמיתי , בת קיבוץ גשר. דוקטור למדעי המחשב בהשכלתה, אספנית וחוקרת  של תרבות לילדים  בקיבוצים, נפטרה בדמי ימיה לאחר מחלה ממושכת.  הובאה למנוחת עולם במקום אותו אהבה ובו נולדה - קיבוץ גשר. אנחנו בארכיון השומר הצעיר - נחשפנו אל עינת לפני שנים אחדות כאשר היא באה אלינו לחקור את תרבות הילד בקיבוץ. חכמתה, עדינותה, סבר הפנים הטוב שלה, מאור פניה,  המוכנות שלה לשמוע וללמוד חיבבו אותה מייד על כל עובדי הארכיון. עד מהרה היא נהפכה לבת בית אצלנו. כאחד החברים מסגל הארכיונאים. עינת שהייתה בעלת ידע אדיר במדעי המחשב  הסכימה בלב חפץ לספק מידיעותיה לכל מי שנזקק לעזרה בתחום. אני מעיד על עצמי , שנעזרתי רבות בידענותה המופלגת בנושא המחשבים. עינת לא הסתירה את מחלתה, דברה עליה בגלוי. מעולם לא נתנה לסובבים אותה לחוש שלא בנוח, לא עשתה לעצמה שום הנחות בגין מחלתה. הערצנו אותה על יכולת ההתגברות המתמדת על מכאוביה ועל תעצומות הנפש שנדרשו להמשיך בפרויקט המחקרי שלה על "תרבות לילדים בקיבוצים" שבסיומו היא זיכתה אותנו בתערוכה מרגשת   "שי לילדנו" שהתקיימה במשכן לאמנות בעין-חרוד. ...

הופעת הספר על תנועת השומר הצעיר בקובה בשיתוף עם ארכיון יד יערי ובתמיכת קרן חבצלת הספר מגולל את סיפורה של תנועת השומר הצעיר בקובה החל מהקמתה בשנות השלושים של המאה הקודמת ועד סיום פעילותה בשנת 1961, כשהגרעין האחרון עלה ארצה ללא הוריו והשתלב בחברת הנוער יחיעם. ספר זה אינו מחקר אקדמי אלא סיפור היסטורי המשלב את המידע הנובע ממקורות היסטוריים שנשמרו בארכיונים שונים בארץ עם עדויותיהם של חברי התנועה לשעבר, הנמצאים כעת בחו"ל, שרואיינו במיוחד למטרה זאת. הפרקים השונים מתארים את שנותיה הראשונות של התנועה, צמיחתה, התפתחותה והשתתפותה הפעילה בחיים הקהילתיים ושמים את הדגש על ארבעת הגרעינים שעלו ארצה ונקלטו בקיבוצים געש, דביר, געתון ויחיעם. כמו-כן, נוספו להם נספחים אינפורמטיביים (ביבליוגרפיה, רשימת השליחים שפעלו בקובה, רשימת החלוצים הקובנים שנפלו בארץ, מונחון מושגים הקשורים לתנועת הנוער ולקיבוץ וכד'), המרחיבים את המידע הנמסר בספר. הפרויקט הינו פרי יוזמתה של קבוצת חברי התנועה לשעבר החיים בארץ, שנרתמו בהתלהבות למשימה להנציח את פעלה באי הקריבי. הספר נכתב בספרדית, והמשך הפרויקט כ...

פרס מפעל חיים בתחום האומנות הפלסטית לשנת 2013 המוענק מטעם משרד התרבות והספורט , ניתן לאמן אביטל גבע, על שום שהוא "מופת של רדיקליות אומנותית, יושרה אישית ומחויבות חברתית" (מנימוקי חבר השופטים). זכייתו של אביטל גבע בפרס משרד התרבות והספורט על מפעל חיים בתחום האומנות הפלסטית  הוא דבר בעיתו, מובן וראוי.  פרס על מפעל חיים קיים בדיוק לאנשים מתמידים ומרחיקי ראות כמו אביטל. אביטל גבע איננו אומן המסתגר בד' אמות הסטודיו ומצייר להנאתו התרשמויות מהחיים. במובן הקלאסי אביטל כבר לא מצייר. הוא איננו עוסק באמנות קונבנציונאלית. הוא לקח את כוח היצירה המרשים שלו למחוזות חברתיים – פוליטיים ואקולוגיים שהחיבור ביניהם הוא, היצירה האמיתית של החיים. המעורבות הפעילה והמגיבה שלו בשטחי חיים רבים ומגוונים היא המייחדת אותו ונותנת משמעות למעשיו. אביטל הנו אדם יוצר שביצירתו הרב תחומית הוא מוסיף חיים וצבע למפעל. והמפעל הוא החממה החינוכית-אקולוגית שבנה והגה ביחד עם רפי שפירא ז"ל ואחרים לפני 36 שנים בקיבוצו עין שמר (בשנת 1977) היום כאשר בקיבוצים רבים חוסל משק החיי המקומי, וענפי החקלאות...

תיעוד חיי הקיבוץ לאורך התקופות השונות , עוד מבראשית, היה לתופעה מוכרת  שנשאה עמה הצדקה אידיאולוגית. דור המייסדים האמין בשליחות החלוצית-קיבוצית  שהוא העמיס על כתפיו. אמונה איננה מספקת עם היא לא מלווה בהנצחתה למען ההיסטוריה. למען התיעוד ההיסטוריה גויסה גם המוזה. משוררים, ציירים, כוריאוגראפיים, מוסיקאים, וסופרים. יצירה בשרות התיעוד והאידיאולוגיה.  אך את המעשה התיעודי היום יומי, זה המקביל ליומן קיבוצי לקחו על עצמם עשרות צלמי הקיבוץ, רובם צלמים אלמונים שפעלו במסגרת החצר הקיבוצית. אנחנו דנים בשנים הראשונות לייסודו של קיבוץ. כול קיבוץ והראשוניות התקופתית שלו. היה זה צילום המכוון כלפי פנים, לטובת חברי הקיבוץ מתוך הבנה ש"הצלמים מתעדים היסטוריה". בית שהוקם, רפת שנבנתה, מגדל מים  שהזדקר לפתע למעלה, חפירת הבאר הראשונה, קבוצת  הילדים הראשונה, טיול בארץ, חג, עץ, וכמובן,שומר השדות המיתולוגי. הראשוניות תועדה מתוך מודעות חזקה של שליחות. "הייתה לי תחושה שעלי להנציח את מה שעשוי להיות ההיסטוריה שלנו" (מדברי הצלם יולק לוטן ממשמר העמק).  מסופר על צלם קיבוץ, שכאשר החברי...

"בשיר ובחרט" הוא ספר לדברי שירה והדפסי לינוליאום, פרי יצירתם של משוררים וחמישה אמני תחריט מהקבה"א (יוחנן סימון, יצחק בן מנחם, אברהם (טושק) אמרנט, ג'ניה ולדברג, ושלמה מאיר).  שיצא לאור בשנת 1939. מקובל לראות בספר זה את ההפקה הספרותית הראשונה של הוצאת הספרים "ספרית פועלים".  הדפסי הלינוליאום היו "לספינת הדגל" בגרפיקה הקיבוצית. על יתרונותיהם  והתאמתם של הדפסי הלינוליאום והעץ עמדנו כבר בפתיחה , נחזור ונציין שהיכולת להדפיסם כמעט בכל מצב והמשמעות העממית – אידיאולוגית האצורה בטכניקה הזו, בשילוב מסורת מתפתחת של אמני שמאל מהפכניים בעולם, התאימה לרוח התקופה החלוצית. עם סיומה של מלחמת השחרור  ומיסוד המבנה הארגוני הפנים תנועתי , התברר שיש צורך בגרפיקאים חברי קיבוץ כדי לאייר את כתבי העת, ספרים ועיתונים שהופקו בכמויות הולכות וגדלות. הייתה הבנה שלמילה הכתובה כוח בגיבוש האידיאולוגיה  והמשנה התרבותית – חינוכית  - חברתית של חברי הקיבוץ.  כך נקראים יוצרים חברי קיבוץ שכישוריהם תאמו  את האיור הגראפי להיות מאיירי המערכת התנועתית – מפלגתית. שמואל כץ, שרגא וו...