דילוג לתוכן הראשי

עינת אמיתי איננה עמנו עוד

עינת אמיתי , בת קיבוץ גשר. דוקטור למדעי המחשב בהשכלתה, אספנית וחוקרת  של תרבות לילדים  בקיבוצים, נפטרה בדמי ימיה לאחר מחלה ממושכת.  הובאה למנוחת עולם במקום אותו אהבה ובו נולדה - קיבוץ גשר.

אנחנו בארכיון השומר הצעיר - נחשפנו אל עינת לפני שנים אחדות כאשר היא באה אלינו לחקור את תרבות הילד בקיבוץ. חכמתה, עדינותה, סבר הפנים הטוב שלה, מאור פניה,  המוכנות שלה לשמוע וללמוד חיבבו אותה מייד על כל עובדי הארכיון. עד מהרה היא נהפכה לבת בית אצלנו. כאחד החברים מסגל הארכיונאים. עינת שהייתה בעלת ידע אדיר במדעי המחשב  הסכימה בלב חפץ לספק מידיעותיה לכל מי שנזקק לעזרה בתחום. אני מעיד על עצמי , שנעזרתי רבות בידענותה המופלגת בנושא המחשבים.
עינת לא הסתירה את מחלתה, דברה עליה בגלוי. מעולם לא נתנה לסובבים אותה לחוש שלא בנוח, לא עשתה לעצמה שום הנחות בגין מחלתה. הערצנו אותה על יכולת ההתגברות המתמדת על מכאוביה ועל תעצומות הנפש שנדרשו להמשיך בפרויקט המחקרי שלה על "תרבות לילדים בקיבוצים" שבסיומו היא זיכתה אותנו בתערוכה מרגשת   "שי לילדנו" שהתקיימה במשכן לאמנות בעין-חרוד. התערוכה מומשה בסתיו 2012  בעזרתה ותמיכתה של אוצרת המשכן ד"ר גליה בר-אור. אל התערוכה נלווה ספר מונומנטאלי המחזיק למעלה מ - 400  עמודים, עשיר בתצלומים ודימויים חזותיים הנותנים מבט רחב היקף על ההיסטוריה המשחקית והמשנה החינוכית של ילדי הקיבוצים לדורותיהם.
יום אחד מופיעה בחדרי שבארכיון  בחורה גדולה ויפת פנים  בלווי אביה. בביישנות מה  היא פותחת בשיחה: "באתי להתייעץ בנושא אופי המארז של פרויקט סיפורים ושירים לילדים ששמעתי בילדותי". גיבשנו ביחד רעיון חזותי למארז והפרויקט יצא לדרך."ילדות יחפה" קראה עינת לאוסף הדיסקים (ארבעה במספר). מאז התמשך הקשר, דרך ה"בלוגים הנהדרים שכתבה באינטרנט, ולאורך עבודתה על פרויקט התערוכה והספר.
כאשר קראתי ב- 19  ביולי 2013 את רשימתה בבלוג האישי שלה שנשא הפעם את השם "סגירת – מעגל ילדות יחפה" נחמץ ליבי. חשתי שעינת נפרדת מאתנו.
"חלטתי שזו תהיה הרשימה הסוגרת של הבלוג שלי. יש לי פרויקטים שרציתי לקדם ומשימות שצריך לסיים עוד. נהניתי ואני עדיין נהנית לכתוב ולחפש בארכיונים ולמצוא מציאות- ויש עוד המון סיפורים שלמדתי ולא כתבתי – אבל נראה לי שהעיקרון הובן. יש ספר והייתה תערוכה – ואת הסיפור שלי כתבתי. אני חושבת שגם קצת שיניתי משהו – ובעיני זה הרבה". 
פטירתה של עינת אמיתי  בטרם עת היא אבידה גדולה למשפחה ולכל אוהביה ומוקיריה, אך גם חסר אדיר של מה שהייתה יכולה עוד להוסיף למחקר התרבותי או כפי שהיא הגדירה "יש לי פרויקטים שרציתי לקדם ומשימות שצריך עוד לסיים".

ננצור בלבנו את השעות היפות והחכמות שבילינו עם עינת ועל הזכות שנפלה בחלקנו להיות לה לעזר במחקריה על ילדות הקיבוץ.
                                                            בשם חבריה וידידיה בארכיון ,


                                                                                                   יובל דניאלי

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הקריקטורה הקיבוצית.

מחווה לחג פורים יש לנו חגים ומועדים לרוב. חלקם מהולים בעצב וזיכרון. חלקם חגים רציניים עמוסי תוכן ומשמעות. בפורים מצווים אנו לשמח ולצהול כנאמר: "שושנת יעקב צהלה ושמחה". ואכן, פורים הוא חג בו מופרים ביודעין רבים מהאסורים. כילדים רכים התרגשנו עד כלות לקראת החג, בו יכולנו בעזרת תחפושת מתאימה לממש את חלומותינו.  כנערים היינו מנצלים את נשף החג במוסד החינוכי, כדי לגמור חשבון עם המורים בהופעות עוקצניות במיוחד כנגדם. כצעירים חסרי מנוח אחרי הצבא, גמרנו חשבון עם מוסדות הקיבוץ בנשף החג בחדר האוכל הקיבוצי. גם על זאת סלחו לנו האבות המייסדים. כי פורים זה פורים ובחג זה הותרו המושכות.  בפורים מותר היה לשתות מהאדום האדום הזה עד שלא ידענו להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי. בפורים היינו עושים הרבה דברים שהשתיקה בימי חול יפה להם... בפורים היה מותר להשתטות, לעשות שטויות שברגיל היינו מובאים בגינם לבירור נוקב במזכירות הקיבוץ. למה אני מספר כל זאת ? כי קיימת סוגה מיוחדת של אומנות שכמו בפורים, תחת תחפושת של הומור מצליפה ומבקרת ללא רחם, ולה מרבים לסלוח – הקריקטורה.     ...

הסמל הגראפי של הקיבוץ

סמל הפלמ"ח, הכי קרוב לקולקטיב הקיבוצי תלמים ומגדל מים, בתים ועצים. סמלים אופייניים לקיבוץ  ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאנושות לאורך שנות קיומה נזקקה לסמלים. לאיקונים שמגדירים זהות וטרטוריה. כך גם ראשיתן של תנועות הנוער הציוניות באירופה, שהטקס והסמל היו חלק מרכזי בהווייתן, מורשת מתנועת הצופים (סקאוט) של ראשית המאה העשרים.  הקיבוץ כחברה אידאולוגית לא נזקק בראשית דרכו  לסמלים חיצוניים. לא זכור לי על המנון ודגל משותף לתנועה הקיבוצית. לא ידוע לי על סמל שמגדיר את רעיון הקומונה השיתופית. הקיבוצים היו עסוקים בהקמה, בבניית חברה שיתופית חדשה ובהישרדות!  עבודת האדמה פרי משנתו של א. ד. גורדון הייתה לסמל של עשייה.  המייסדים מדגניה לא התפנו לסמלים גרפיים.  היו דמויות נערצות שהוו תמרורי דרך. שלאורם התחנכו ודעתם נשמעה ברבים. הדמויות היו לסמל. יוצא מהכלל היה גדוד העבודה, ע"ש טרומפלדור. עצם קביעת השם היה במהותו מעשה סמלי. גדוד העבודה נזקק לסמל גרפי מכוון שלא הייתה לו טרטוריה מוגדרת. לא הייתה לו פיסת קרקע משלו. הוא היה זקוק להגדרה...

הגדת פסח קיבוצית

הגדה לפסח  של  הקיבוץ הארצי השומר הצעיר . הגדת הפסח הנה ללא ספק החיבור היהודי המעוטר והמאויר ביותר. מתוך אלפי הגדות שהוצאו לאור בארץ ובחו"ל לאורך הדורות, לתנועה הקיבוצית חלק חשוב בהם. למעלה משבע מאות הגדות של פסח נכתבו בתנועה הקיבוצית במשך שישים שנה. (6) מאז ההגדה הראשונה שהופקה בתנועה הקיבוצית בשנת 1935 בקיבוץ גבעת-ברנר (הגדת העליות, הופקה בשיטת הסטנסיל איור: אריה (מאירהוף) חצור). אריה חצור היה היזם והרוח החיה בהפקת הגדת הקיבוץ. הוא זה שהגה ואייר את ההגדה בחרט הסטנסיל וחילק לחברי הקיבוץ עת דפי ההגדה עם קווי המתאר של איוריו כדי שימלאו אותם בצבעים. בכך נהפכה הגדת גבעת ברנר להגדה שכל חברי הקיבוץ היו שותפים לה. שמעתי סיפורים פולקלוריסטיים כיצד אחר יום עבודה קשה היו חברי הקיבוץ צובעים את איורי ההגדה לאורה עששית נפט באוהל המגורים.  ההגדות הקיבוציות ומאוחר יותר אלו שהופקו ע"י התנועות הקיבוציות היו ליצירות גראפיות שהוו נכס צאן ברזל באיורי ההגדות לדורותיהם.  האומנים שנקראו ללוות את ההגדות בציוריהם היו אלה שהתבלטו יותר באופי הגראפי - אילוסטראטיבי של יצירתם. רבים מה...