יד יערי יום יום

     האחד במאי – יום הפועלים הבינלאומי.  בשנות הארבעים- שישים של המאה העשרים התקופה המעצבת של נעורי, היה ברור לכל ילד ונער פירושו של חג האחד במאי, מהותו וטעם קיומו. הוא נחוג בקיבוצי באותה נחישות והתכוונות כמו שאר חגי ישראל. היו קיבוצים שבהם הייתה תודעה מעמדית יותר מפותחת, שהחג נחשב בהם כראשון בין החגים. תפריט החג כלל בתוכו, מפקד פתיחת החג מלווה בהמנון הפועלים - האינטרנציונאל. ציפורן אדומה בד"ש החולצה הלבנה, סלקיה אדומה בארוחה הערב החגיגית ולמחרת הפגנת פועלים גדולה בחוצות העיר(מי שלא יצא להפגנה , עמד לרשות סידור העבודה). מירון סימה - 1 במאי 1934 היום כדי לדעת מהותו של החג שעבר מהעולם עלינו לפתוח את הלקסיקון ולקרא עליו. בחרתי לעלעל באתר  "תנועת העבודה הישראלית" כדי לקרא תמצות על האחד במאי : "האחד במאי – יום סולידאריות ואחדות בינלאומית של תנועות הפועלים בעולם. מצוין החל משלהי המאה ה- 19. לראשונה באץ ישראל משנת 1906. נקבע לחג הלאומי של ברית המועצות ומדינות הגוש הקומוניסטי. במשך שנים צוין יום זה בשבתון, מצעדים, עצרות והנפת דגלים אדומים. בשנים ...

אלפי הגדות פסח נוצרו לאורך הדורות. ההגדות הן תעודה תרבותית מיוחדת במינה, באשר היא משלבת מלל עם איורים, ואף תוספות "חילוניות" בחלק מההגדות, בעיקר אלה מהקיבוצים ותנועות הנוער. הגדת פסח היא במידה רבה "תעודת הזהות"  של הגוף שהפיק אותה. היא מעידה מי עומד מאחוריה ולאיזה קהל קוראים היא מיועדת. לאחרונה הגיעו לידי  שלוש הגדות פסח מיוחדות שכל אחת מהן שייכת לתקופה ולמסגרת קהל אחרת . על שלושתן רציתי לספר: - עטיפת הגדת בארי תשיא הגדת קיבוץ בארי- תשי"א: הטלפון צלצל , על הקו -  פנינה קור אלמנתו של הצייר, המעצב וסופר הילדים הנודע  פאול קור (קורנובסקי) ז"ל. השיחה הטלפונית עניינה – תערוכת כרזות שהיה לי קשר עקיף אליה.  בפתיחת התערוכה ניגשה אלי פנינה קור והגישה לי שי – העתק של הגדת פסח מקיבוץ בארי, מאוירת על ידי בעלה פאול קור ז"ל.  כאספן וחוקר הגדות קיבוציות התרגשתי מאוד על ההגדה המרשימה שעוצבה ע"י אחד המאיירים הידועים והחשובים שפעלו בארץ. פאול קור נולד בצרפת בשנת  1926.  במלחמת העולם השנייה הוברח כנער לשוויץ.  לאחר המלחמה למד אומ...

יוחנן סימון – שבת בקיבוץ 1947. אידיאליזציה של המציאות מתוך האלבום "דיוקן כפול" בהוצאת מוזיאון תל אביב חג פורים נשען על סיפור היסטורי המגולם במגילת אסתר בו עורך אחשורוש, המולך מהודו ועד כוש, משתה לכל שריו ועבדיו. "והשתייה כדת , אין אונס". אנחנו קוראים למשתה שכזה בשם נשף.  מילון ספיר מגדיר את המונח נשף: "מסיבה לילית, חגיגה". נשף חשק: מסיבת הוללות, משתה תענוגות". אפשר להתייחס לחג פורים בהומור, בכלים של סאטירה. אפשר גם לראות בחג הזדמנות לעריכת "נשף מסכות" בו נפרצים הסכרים ומה שאסור ביום יום מותר בנשף פורים עצמו. חג פורים מעלה בזיכרוני חגיגות נשף מהאגדות והפולקלור העולמי. דוגמא לנשף שכזה נמצא  באגדת האחים גרים "סינדרלה" (לכלוכית).  אזכור בהערצה ובגעגועי ילדות את סרטו הנצחי המצויר של וולט דיסני לאגדה המפורסמת וסופה הטוב, כאשר ברקע קיים אלמנט ההתחפשות למה שאתה לא. לכלוכית לנערה זוהרת, הדלעת לכרכרה מפוארת והעכברים לסוסים אצילים... סרט אחר מרשים המלווה במוסיקה מחשמלת, מתרחש בקרנבל תחפושות בריו דה ז'נירו  הוא "אורפאו נגרו...

"מסע אחר" תערוכה חדשה של יוסי וסיד בגלריית השלום בגבעת-חביבה.                    אוצרות: אתי עמרם , אסנת בן שלום. Into devoid  כמי שעוקב מזה שנים רבות אחר התפתחותו האומנותית של יוסי וסיד בן וחבר קיבוצי המעפיל, הערכתי והתפעלתי עוד בהיותו נער  מיכול הרישום התלת ממדית שלו, ובמיוחד מהפרספקטיבות המעניינות והמיוחדות שיצאו תחת ידו באמצעות רישומיו. עוד לפני שיצא יוסי ללימודי אדריכלות בבצלאל בסוף שנות השמונים ראיתי בעבודותיו את הקשר האמיץ לאדריכלות.  כך שבמובנים רבים האדריכלות של יוסי היא תוצר מובן של יכולת הרישום האומנותית המיוחדת שלו. יוסי מספר שבבצלאל ניסו המורים שלו להעלים את הקשר בין אדריכלות לאמנות. הם ביקשו מהתלמידים "אדריכלות נטו".  יוסי עשה חייל באדריכלות וציור. עבד שנים מספר כאדריכל וצייר בארה"ב וצבר ידע ומוניטין. לפני כמה שנים חזר להמעפיל ובו הקים את ביתו עם משפחתו. יוסי נשאב מיד לתפקיד של רכז ועדת תכנון בהמעפיל. בתפקידו מעמיד יוסי סימני שאלה על תכנונים ופרוג...

יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט יצא בקריאה נרגשת לראש הממשלה: "אנחנו מאותו המחנה, תפסיק לירות בתוך הנגמ"ש". מסתבר שאמרה זו כוחה יפה היה במיוחד כבר בבחירות לכנסות הראשונות. הבחירות לכנסת השנייה (30/07/1951) הוקדמו בעקבות משבר בין בן גוריון והדתיים על רקע גיוס בנות לצה"ל והחינוך האחיד לילדי עולים. באותה תקופה ממש הונהג משטר ה"צנע" ע"י דב יוסף , משטר שאף הוא גרר אחריו ביקורת נוקבת משמאל וימין. מפ"ם שבכנסת הראשונה  הייתה המפלגה השנייה בגודלה עם 19 מנדטים ועשרים חברי כנסת, חשה נבגדת ע"י בן גוריון כאשר נשארה מחוץ לממשלה. עם בא מערכת הבחירות מגויס צייר קריקטורות צעיר מקיבוץ געתון בשם שמואל (אלכסנדר) כץ כדי לאייר קריקטורות מטעם מפלגת מפ"ם (מפלגת הפועלים המאוחדת) .  בן גוריון ומפא"י היו ליריבים מובהקים של מפ"ם. שמואל כץ מאייר סדרה של 12 קריקטורות (נמצאות בארכיון השוה"צ בגבעת-חביבה) שבמרכזן דמותו הציורית של ראש הממשלה דוד בן גוריון.  בן גוריון הצטייר בעיני מפ"ם כאבי כל חטא. הוא הדמות שאליה יש לירות את מלא החצים. שמואל ...

את שמו של מאיר דרום מקיבוץ אילון (כיום תושב הורה במשמר העמק)   אני מכיר מתקופת היותו צלם ב"השבוע" (שבועון הקבה"א) בראשית שנות ה – 80. את השידוך בין מאיר דרום ו"השבוע" ערכה מרים עין דור ז"ל שהייתה מעורכות העיתון.  כאשר   הוזמנתי לראות את תערוכתו החדשה באכסדרת אולם המופעים של המועצה האזורית מגידו בקיבוץ עין השופט , נעניתי ברצון.   מאיר הוא מסוג האמנים "חסרי המרפקים" שנשארו באלמוניותם בעיקר בגלל עודף צניעותם, ולא בהכרח מסיבות מקצועיות.   אומנים כאלה תמיד מסקרנים אותי. ישנה פריפריה שלמה של יוצרים חברי קיבוץ שהנסיבות השכיחו אותם מציבור שוחרי האמנות, והם נעלמו מהשיח האומנותי הקיבוצי והישראלי.   אולם המופעים האזורי שבעין השופט הוא נכס תרבותי שלא יסולא בפז.   טוב עשו אנשי התרבות של המועצה האזורית מגידו   שניצלו את חלל הכניסה לאולם המופעים לשם תצוגות אומנותיות. לצערי חלל התערוכה המרווח יחסית איננו מתאים להיות גלריה. החלל לא מכבד את המציגים בו. קירותיו, עשויים מגרניט חומה הבולעת את תמונות התערוכה ומשרה עליהם קדרות.   בקדמת הקירות מונחים ...