דילוג לתוכן הראשי

לירות בתוך הנגמ"ש


יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט יצא בקריאה נרגשת לראש הממשלה: "אנחנו מאותו המחנה, תפסיק לירות בתוך הנגמ"ש". מסתבר שאמרה זו כוחה יפה היה במיוחד כבר בבחירות לכנסות הראשונות. הבחירות לכנסת השנייה (30/07/1951) הוקדמו בעקבות משבר בין בן גוריון והדתיים על רקע גיוס בנות לצה"ל והחינוך האחיד לילדי עולים. באותה תקופה ממש הונהג משטר ה"צנע" ע"י דב יוסף , משטר שאף הוא גרר אחריו ביקורת נוקבת משמאל וימין. מפ"ם שבכנסת הראשונה  הייתה המפלגה השנייה בגודלה עם 19 מנדטים ועשרים חברי כנסת, חשה נבגדת ע"י בן גוריון כאשר נשארה מחוץ לממשלה. עם בא מערכת הבחירות מגויס צייר קריקטורות צעיר מקיבוץ געתון בשם שמואל (אלכסנדר) כץ כדי לאייר קריקטורות מטעם מפלגת מפ"ם (מפלגת הפועלים המאוחדת) .  בן גוריון ומפא"י היו ליריבים מובהקים של מפ"ם. שמואל כץ מאייר סדרה של 12 קריקטורות (נמצאות בארכיון השוה"צ בגבעת-חביבה) שבמרכזן דמותו הציורית של ראש הממשלה דוד בן גוריון.  בן גוריון הצטייר בעיני מפ"ם כאבי כל חטא. הוא הדמות שאליה יש לירות את מלא החצים.
שמואל כץ עושה זאת בכישרון ובנאמנות פוליטית לדוגמא. בן גוריון היא דמות שקל מאוד לאייר אותה. רעמת שערותיו הלבנות , דמותו הציורית , קומתו הנמוכה, התאימה בדיוק לציירי הקריקטורות. ואכן אין קריקטוריסט ישראלי באותה עת שלא צייר את דמותו הססגונית של ראש הממשלה.
למעלה משישים שנה לאחר ציור הקריקטורות הפוליטיות האלה של כץ, מסתבר שאין חדש תחת השמש, גם כיום השמאל ממשיך לירות בתוך הנגמ"ש...
















                                                            יובל דניאלי

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הקריקטורה הקיבוצית.

מחווה לחג פורים יש לנו חגים ומועדים לרוב. חלקם מהולים בעצב וזיכרון. חלקם חגים רציניים עמוסי תוכן ומשמעות. בפורים מצווים אנו לשמח ולצהול כנאמר: "שושנת יעקב צהלה ושמחה". ואכן, פורים הוא חג בו מופרים ביודעין רבים מהאסורים. כילדים רכים התרגשנו עד כלות לקראת החג, בו יכולנו בעזרת תחפושת מתאימה לממש את חלומותינו.  כנערים היינו מנצלים את נשף החג במוסד החינוכי, כדי לגמור חשבון עם המורים בהופעות עוקצניות במיוחד כנגדם. כצעירים חסרי מנוח אחרי הצבא, גמרנו חשבון עם מוסדות הקיבוץ בנשף החג בחדר האוכל הקיבוצי. גם על זאת סלחו לנו האבות המייסדים. כי פורים זה פורים ובחג זה הותרו המושכות.  בפורים מותר היה לשתות מהאדום האדום הזה עד שלא ידענו להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי. בפורים היינו עושים הרבה דברים שהשתיקה בימי חול יפה להם... בפורים היה מותר להשתטות, לעשות שטויות שברגיל היינו מובאים בגינם לבירור נוקב במזכירות הקיבוץ. למה אני מספר כל זאת ? כי קיימת סוגה מיוחדת של אומנות שכמו בפורים, תחת תחפושת של הומור מצליפה ומבקרת ללא רחם, ולה מרבים לסלוח – הקריקטורה.     ...

הסמל הגראפי של הקיבוץ

סמל הפלמ"ח, הכי קרוב לקולקטיב הקיבוצי תלמים ומגדל מים, בתים ועצים. סמלים אופייניים לקיבוץ  ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאנושות לאורך שנות קיומה נזקקה לסמלים. לאיקונים שמגדירים זהות וטרטוריה. כך גם ראשיתן של תנועות הנוער הציוניות באירופה, שהטקס והסמל היו חלק מרכזי בהווייתן, מורשת מתנועת הצופים (סקאוט) של ראשית המאה העשרים.  הקיבוץ כחברה אידאולוגית לא נזקק בראשית דרכו  לסמלים חיצוניים. לא זכור לי על המנון ודגל משותף לתנועה הקיבוצית. לא ידוע לי על סמל שמגדיר את רעיון הקומונה השיתופית. הקיבוצים היו עסוקים בהקמה, בבניית חברה שיתופית חדשה ובהישרדות!  עבודת האדמה פרי משנתו של א. ד. גורדון הייתה לסמל של עשייה.  המייסדים מדגניה לא התפנו לסמלים גרפיים.  היו דמויות נערצות שהוו תמרורי דרך. שלאורם התחנכו ודעתם נשמעה ברבים. הדמויות היו לסמל. יוצא מהכלל היה גדוד העבודה, ע"ש טרומפלדור. עצם קביעת השם היה במהותו מעשה סמלי. גדוד העבודה נזקק לסמל גרפי מכוון שלא הייתה לו טרטוריה מוגדרת. לא הייתה לו פיסת קרקע משלו. הוא היה זקוק להגדרה...

הגדת פסח קיבוצית

הגדה לפסח  של  הקיבוץ הארצי השומר הצעיר . הגדת הפסח הנה ללא ספק החיבור היהודי המעוטר והמאויר ביותר. מתוך אלפי הגדות שהוצאו לאור בארץ ובחו"ל לאורך הדורות, לתנועה הקיבוצית חלק חשוב בהם. למעלה משבע מאות הגדות של פסח נכתבו בתנועה הקיבוצית במשך שישים שנה. (6) מאז ההגדה הראשונה שהופקה בתנועה הקיבוצית בשנת 1935 בקיבוץ גבעת-ברנר (הגדת העליות, הופקה בשיטת הסטנסיל איור: אריה (מאירהוף) חצור). אריה חצור היה היזם והרוח החיה בהפקת הגדת הקיבוץ. הוא זה שהגה ואייר את ההגדה בחרט הסטנסיל וחילק לחברי הקיבוץ עת דפי ההגדה עם קווי המתאר של איוריו כדי שימלאו אותם בצבעים. בכך נהפכה הגדת גבעת ברנר להגדה שכל חברי הקיבוץ היו שותפים לה. שמעתי סיפורים פולקלוריסטיים כיצד אחר יום עבודה קשה היו חברי הקיבוץ צובעים את איורי ההגדה לאורה עששית נפט באוהל המגורים.  ההגדות הקיבוציות ומאוחר יותר אלו שהופקו ע"י התנועות הקיבוציות היו ליצירות גראפיות שהוו נכס צאן ברזל באיורי ההגדות לדורותיהם.  האומנים שנקראו ללוות את ההגדות בציוריהם היו אלה שהתבלטו יותר באופי הגראפי - אילוסטראטיבי של יצירתם. רבים מה...