יד יערי יום יום

יוחנן סימון – שבת בקיבוץ 1947. אידיאליזציה של המציאות מתוך האלבום "דיוקן כפול" בהוצאת מוזיאון תל אביב חג פורים נשען על סיפור היסטורי המגולם במגילת אסתר בו עורך אחשורוש, המולך מהודו ועד כוש, משתה לכל שריו ועבדיו. "והשתייה כדת , אין אונס". אנחנו קוראים למשתה שכזה בשם נשף.  מילון ספיר מגדיר את המונח נשף: "מסיבה לילית, חגיגה". נשף חשק: מסיבת הוללות, משתה תענוגות". אפשר להתייחס לחג פורים בהומור, בכלים של סאטירה. אפשר גם לראות בחג הזדמנות לעריכת "נשף מסכות" בו נפרצים הסכרים ומה שאסור ביום יום מותר בנשף פורים עצמו. חג פורים מעלה בזיכרוני חגיגות נשף מהאגדות והפולקלור העולמי. דוגמא לנשף שכזה נמצא  באגדת האחים גרים "סינדרלה" (לכלוכית).  אזכור בהערצה ובגעגועי ילדות את סרטו הנצחי המצויר של וולט דיסני לאגדה המפורסמת וסופה הטוב, כאשר ברקע קיים אלמנט ההתחפשות למה שאתה לא. לכלוכית לנערה זוהרת, הדלעת לכרכרה מפוארת והעכברים לסוסים אצילים... סרט אחר מרשים המלווה במוסיקה מחשמלת, מתרחש בקרנבל תחפושות בריו דה ז'נירו  הוא "אורפאו נגרו...

"מסע אחר" תערוכה חדשה של יוסי וסיד בגלריית השלום בגבעת-חביבה.                    אוצרות: אתי עמרם , אסנת בן שלום. Into devoid  כמי שעוקב מזה שנים רבות אחר התפתחותו האומנותית של יוסי וסיד בן וחבר קיבוצי המעפיל, הערכתי והתפעלתי עוד בהיותו נער  מיכול הרישום התלת ממדית שלו, ובמיוחד מהפרספקטיבות המעניינות והמיוחדות שיצאו תחת ידו באמצעות רישומיו. עוד לפני שיצא יוסי ללימודי אדריכלות בבצלאל בסוף שנות השמונים ראיתי בעבודותיו את הקשר האמיץ לאדריכלות.  כך שבמובנים רבים האדריכלות של יוסי היא תוצר מובן של יכולת הרישום האומנותית המיוחדת שלו. יוסי מספר שבבצלאל ניסו המורים שלו להעלים את הקשר בין אדריכלות לאמנות. הם ביקשו מהתלמידים "אדריכלות נטו".  יוסי עשה חייל באדריכלות וציור. עבד שנים מספר כאדריכל וצייר בארה"ב וצבר ידע ומוניטין. לפני כמה שנים חזר להמעפיל ובו הקים את ביתו עם משפחתו. יוסי נשאב מיד לתפקיד של רכז ועדת תכנון בהמעפיל. בתפקידו מעמיד יוסי סימני שאלה על תכנונים ופרוג...

יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט יצא בקריאה נרגשת לראש הממשלה: "אנחנו מאותו המחנה, תפסיק לירות בתוך הנגמ"ש". מסתבר שאמרה זו כוחה יפה היה במיוחד כבר בבחירות לכנסות הראשונות. הבחירות לכנסת השנייה (30/07/1951) הוקדמו בעקבות משבר בין בן גוריון והדתיים על רקע גיוס בנות לצה"ל והחינוך האחיד לילדי עולים. באותה תקופה ממש הונהג משטר ה"צנע" ע"י דב יוסף , משטר שאף הוא גרר אחריו ביקורת נוקבת משמאל וימין. מפ"ם שבכנסת הראשונה  הייתה המפלגה השנייה בגודלה עם 19 מנדטים ועשרים חברי כנסת, חשה נבגדת ע"י בן גוריון כאשר נשארה מחוץ לממשלה. עם בא מערכת הבחירות מגויס צייר קריקטורות צעיר מקיבוץ געתון בשם שמואל (אלכסנדר) כץ כדי לאייר קריקטורות מטעם מפלגת מפ"ם (מפלגת הפועלים המאוחדת) .  בן גוריון ומפא"י היו ליריבים מובהקים של מפ"ם. שמואל כץ מאייר סדרה של 12 קריקטורות (נמצאות בארכיון השוה"צ בגבעת-חביבה) שבמרכזן דמותו הציורית של ראש הממשלה דוד בן גוריון.  בן גוריון הצטייר בעיני מפ"ם כאבי כל חטא. הוא הדמות שאליה יש לירות את מלא החצים. שמואל ...

את שמו של מאיר דרום מקיבוץ אילון (כיום תושב הורה במשמר העמק)   אני מכיר מתקופת היותו צלם ב"השבוע" (שבועון הקבה"א) בראשית שנות ה – 80. את השידוך בין מאיר דרום ו"השבוע" ערכה מרים עין דור ז"ל שהייתה מעורכות העיתון.  כאשר   הוזמנתי לראות את תערוכתו החדשה באכסדרת אולם המופעים של המועצה האזורית מגידו בקיבוץ עין השופט , נעניתי ברצון.   מאיר הוא מסוג האמנים "חסרי המרפקים" שנשארו באלמוניותם בעיקר בגלל עודף צניעותם, ולא בהכרח מסיבות מקצועיות.   אומנים כאלה תמיד מסקרנים אותי. ישנה פריפריה שלמה של יוצרים חברי קיבוץ שהנסיבות השכיחו אותם מציבור שוחרי האמנות, והם נעלמו מהשיח האומנותי הקיבוצי והישראלי.   אולם המופעים האזורי שבעין השופט הוא נכס תרבותי שלא יסולא בפז.   טוב עשו אנשי התרבות של המועצה האזורית מגידו   שניצלו את חלל הכניסה לאולם המופעים לשם תצוגות אומנותיות. לצערי חלל התערוכה המרווח יחסית איננו מתאים להיות גלריה. החלל לא מכבד את המציגים בו. קירותיו, עשויים מגרניט חומה הבולעת את תמונות התערוכה ומשרה עליהם קדרות.   בקדמת הקירות מונחים ...

אליק מישורי הוא היסטוריון אומנות וחוקר תרבות ישראל. כשכזה הוא אצר לאחרונה  בפרוזדורי האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, תערוכה אינטימית , לא גדולה בממדיה אך רחבה  ומרגשת בתכניה ובאופן הגשתה לציבור. אליק מישורי הפגיש בתערוכתו שלושה אמנים: אריה אלואיל (1967-1901) פאול קונרד הניך (1977-1907) ואורי (קוך) כוכבא (2001-1910).  שנים מוכרים יותר והשלישי, אורי כוכבא אלמוני יחסית. המכנה המשותף לשלושתם, טכניקת הדפס הלינול וחיתוכי העץ.  קיים מכנה משותף נוסף, השפעתו של אמן חיתוכי העץ והלינול, הבלגי פרנץ מסארל (1972-1889) על עבודתם. סדרות ההדפסים של מסארל המהווים סיפורים מאוירים בפני עצמם הוו אף הם מודל ללמידה.  כותב מישורי בקטלוג המרשים הנלווה לתערוכה: " בתערוכה יוכלו הצופים להתרשם משלוש פרשנויות ייחודיות על תמת החלוץ. פרשנויות שנוצרו במדיום אינטימי ומינימליסטי, לכאורה נטול היבטים הרואיים, המתמקד דווקא בהיבטים אינדיבידואליים, המובעים באופן מושך לב, בפשטות ביצוע ובוירטואוזיות אומנותית. בין השורות של נרטיב החלוץ מסתמנת מסכת החיים הארץ ישראלית. יותר משבעים שנה חלפו מאז נוצרו ...

תיאטרון אמיתי, זה שבא מהחוץ אל הקיבוץ, ראיתי לראשונה בגיל שמונה לערך. מתי שהוא בראשית שנות החמישים. לעת ערב כינסו אותנו הילדים עם הוריהם על פיסת דשא בינות לצריפי המגורים. על מרפסת אחד הצריפים הוקמה במה קטנה עם פרגוד של ממש. מסך שהעלים את השחקנים לפני פתיחת ההצגה. הירח שט לו בשמי ערב כחולים, הס הושלך בקהל. רחש התרגשות של טרם הצגה... פרוז'קטור האיר את הבמה. המסך הורם לקול צהלת הילדים.  לפתע ללא התרעה מוקדמת מופיעה השחקנית הראשית "הבובה זיוה". תיאטרון הבובות של "הונזו" הוא דוד בן שלום שכננו מגבעת חיים (שלפני הפילוג) הגיע לקיבוץ.  אינני זוכר מה היה תוכן ההצגה. מה שנשאר לי בזיכרון זה הקסם וההתרגשות הבלתי מוסברת של אווירת ההצגה. בובות שמתנועעות ומדברות בלשון בני אדם. ממש פלאי פלאים. נפלא מבינתי כיצד זז הפה, וכיצד מתנועעות הידיים והרגליים. בובות שזזות כך מעצמן , פלא שכזה אפילו באמריקה אין... נזכרתי בכל אלה בזמן ביקורי באגף תיאטרון הבובות בתערוכתה המרגשת באוצרות של עינת אמיתי, "שי לילדנו" במשכן לאמנות בעין חרוד. התברר שתיאטרוני בובות "לכבוד ילדי...

"בין כסה לעשור" הוחלט בהנהלת "חבצלת" לקיים יום התנדבות    של פעילי הארגון, למען הקהילה. יעד המטרה שנבחר התפצל לשניים: קן "השומר הצעיר" בבאר שבע ובית ספר אזורי בכפר בדואי בין באר שבע לדימונה בשם קסר אל- ור. בשני מקומות אלו המטרה הייתה לשפר את חזות המקום. הנסיעה דרומה תמיד נושאת עמה את טעם המרחק, למרות כביש    - 6 המקצר זמנים באופן משמעותי. הגענו בשעות הבוקר אל אנדרטת חטיבת "יפתח" המוצבת בין קיבוץ בית קמה לקיבוץ שובל.    את האנדרטה תכנן ידידנו הטוב,    אדריכל-   חיליק ערד   מקיבוץ סער. אחרי כוס קפה מהביל, וסנדוויצ'ים של בוקר, הציב בפנינו    מפקד המבצע    מנכ"ל "חבצלת"   איתמר שוויקה   את דרכי הפעולה.   אני התנדבתי לפעולה    בפזורה הבדואית בבית ספר אזורי השוכן בבתים טרומיים צנועים , הדורשים שיפור מיידי של חזותם. למעלה משלושים עובדי ופעילי "חבצלת"    התנדבו לצבוע ולשתול, לגרף ולעדור, כמנהג ימים ימימה. בדרך אל בית הספר האזורי בין הדיונות וגבעות החול הצחיחים שוכנת הפזורה הבדוא...