דילוג לתוכן הראשי

רשומות

"משכפלים"

סדנה פעילה לבניית תבניות מגומי עם האמנית: נאן סמית 20-21.12.2017  בין 9:00-16:00 במרכז האמנות המשותף גבעת חביבה בימינו כולנו מתרגשים מהדפסות בתלת ממד (D3) המעתיקה חפצים ותבניות של צורות גאומטריות ומעשה ידי אדם. התפיסה הקראמית העוסקת בשכפול בחומר כוללת בתוכה למידת טכניקות ביציקות ותבניות בטקסטורות מגוונות בחומר.  לפני כ-400 שנה התפתחו שריפות הביסק; לא רחק היום בו הבינו כי ניתן להשתמש בכלים כתבניות לחיצה.  כאשר גילו את הגבס כחומר לתבניות יציקה התאפשר דיוק רב יותר בתבניות מורכבות הבנויות ממספר רב של חלקים שלא התאפשר בתבניות מחומר.  השלב הבא שהגיע היה: תבניות מגומי וכאן אנחנו נפגשים חומרים כמו גומי כמו לטקס, סיליקון ופוליאוריטן זמינים כיום בקלות רבה.  נאן סמית הגיעה להבנה, בעקבות חקריה מעמיקה בנושא תבניות גומי, כי ניתן להשתמש בתבניות גמישות אלו כתבניות לחיצה. זה מאפשר בקלות יתרה ובתהליך עבודה פשוט יותר לבנות תבניות גדולות יותר, מורכבות יותר ובפחות חלקים.  על הסדנה: בסדנה פעילה בת יומיים, נלמד איך יוצרים תבניות חד...

בשיר ובחרט (מחווה ליהושע הניג)

עניין של חברות. כך אפשר להגדיר את המחווה שעשו נציגי סיעת השומר הצעיר  והליגה הסוציאליסטית בוועידה החקלאית החמישית שהתרחשה בין ה -  22-26 לינואר שנת 1939 , כלפי חברם לדרך ולסיעה, יהושע הניג (גן שמואל), שאושפז מטעמי בריאות בבית החולים בילינסון בפתח תקווה.  העניין החברי הוא בשליחת החוברת "בשיר ובחרט" שזה עתה יצאה מהדפוס שהיא למעשה הספר הראשון של הוצאת הספרים - ספריית פועלים.  עניין של חברות, כך אפשר להגדיר את המחווה שעשתה כלפי ארכיון יד יערי  עמירה הגני שהעבירה למשמרת את הספר "בשיר ובחרט" כאשר על הדף הפותח שלו, שיר  המוקדש לבריאותו של  יהושע הניג: "לך, יהושע, למזכרת, הקובץ בשיר ובחרט. לך לאות וידיעה: לחום לחמנו בוועידה. שלמים יצאנו ובריאים... שנס מתניך, התאזר ואלינו שוב מהר ! לכלכלה חושה חיש בלעדיך – עסק ביש !" האיור: יצחק בן מנחם (משמר העמק) על השיר המלבב הזה חתומים כל חברי הסיעה וראשיה. ריכוז חתימותיהם של ראשי  התנועה והמפלגה בעת ההיא הוא נכס היסטורי יקר מציאות ובהחלט מצביע על סולידא...

על גופתי המתה

  (מישיבת ועדת תכנון קיבוצית – סיפור דמיוני עם נגיעות מהמציאות) "על גופתי המתה" !  (כמה שאני אוהב לשמוע את המשפט המאתגר הזה) נשמע חיים ראובני  בפאתוס האופייני לכאלה שהצדק תמיד עמם. "התוכנית לא תעבור"  הרים שוב את קולו בהנפת יד אל עבר חזהו. אורן שועלי, צעיר מועדת תכנון שעוד לא למד להכיר את תכונותיו הכועסות  נרתע מופתע מרעם וזעם קולו. "חברים, חד וחלק, תכנית שכזו לא תעבור בקיבוצנו" ! וכאן ללא התרעה מוקדמת פרס מהזיכרון את תכנית הנקודה שגובשה בשנות החמישים.      עברו מאז שישים שנה, והוא עדיין עם אדריכלי הבניינים והנוף , שמזמן החזירו נשמתם לבורא, ויותר מזמן העבירו מוסדות הקיבוץ את סמכות תכנונו של הקיבוץ אל דור צעיר יותר במחלקת התכנון התנועתית.  שאול רכז הועדה גייס את מלוא השקט הנפשי שלו כדי להרגיע: (נזכר בציטוט ששמע ממסטצ'קין אדריכל מחלקת התכנון: "בית שסיים את תפקידו יש להרסו") תראה, תבין, עם מלא הכאב והצער אין ברירה, חייבים לקלוט כדי להמשיך להתקיים. וכדי לקלוט צריכים לוותר על כמה בניינים ועצים  מדור המייסדים!  אור...

בונים את ישראל

בעקבות יצירתו של האמן ראוף אבו – פנה   "בונים את ישראל"  בתערוכה משותפת  "בנוגע לכיבוש – 50 ח'מסין"  המוצגת בגלריית השלום במרכז האומנות המשותף בגבעת-חביבה. אוצרת : ענת לידרור. אני משתדל לעקוב אחר דרך מנהיגותו השקטה של ראוף, כאשר הוא משוחח עם תלמידיו הצעירים השותפים לפרויקט הצילום "בעיניים אחרות".  את הפרויקט מלווה ראוף  (עם שותפתו לפרויקט, תמר שליט אבני )  כבר  17 שנה מאז הקמתו. מדובר בפרויקט משותף של נערים יהודים וערביים (מכיתות י"א) מהסביבה הקרובה לגבעת – חביבה שבאמצעות  המצלמה מנסים לבנות מערכת של יחסים וקשרים ולטעת אמון וקרבה בעזרת האומנות והיצירה.  ראוף מעיד שלאורך שנת הפעילות של הקבוצה המשותפת מתקיים בתוכה  שינוי עמדות ושבירת סטיגמות.  לשאלתי על המוטו החינוכי שלו בפרויקט הוא משיב: " אני רוצה שתלמידי , יהודים וערבים ישמרו על הזהות הלאומית שלהם תוך כדי הקשבה הדדית". ראוף הוא בראש וראשונה מחנך. איש המאמין בחינוך, הרואה בו דרך חיים.  נפגשנו כאשר ביקשתי ממנו להיות שותף עם חוג תלמידיו לפרויקט אומנותי משלי בחצר המ...

סיקור במדיה על פעילות המרכז

הקיבוץ מת (לפחות לפי התערוכה הזאת) נעמה ריבה, עיתון הארץ 2/4/2017 הקיבוץ המתחדש - תערוכה חדשה בנשא התהפוכה האורבנית בקיבוץ יואל אמת, 

הגדת התשעים

(הגדת פסח מחודשת של הקבוץ הארצי  - מחווה לקבוץ הארצי בהגיעו ל – 90) מפעל נאה יזמה קבוצת  "חבצלת" (מוסדות תרבות וחינוך של השומר הצעיר) לציין שני יובלות:  תשעים לייסוד הקבה"א (1927) וחמישים  ל"חבצלת" (1967). שני גופים שהם אחד.   וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, נאמר בספר שמות. ובכך נקבע השם להגדת פסח. גם אנחנו החילונים מצווים לספר לא רק ביציאת מצרים אלא גם בתקומתו של הקיבוץ הארצי והתנועה הקיבוצית. לחזור ולספר כיצד נבנתה והתפתחה התנועה ומהיכן באנו. גם בתוכנו קיים דור "שלא ידע את יוסף" . אבא קובנר  אמר: "לילות הסדר וההגדה של פסח בתנועה הקיבוצית  הם היצירה המקורית ביותר שהתנועה יצרה בתחום החג והתרבות מאז ראשיתה" (1). אם כך, מה נכון יותר לקבוצת חבצלת האמונה על עידוד היצירה והתרבות בקבה"א ,מאשר להפיק ולשחזר את הגדת הפסח התנועתית של הקיבוץ הארצי  על בסיס אחת מההגדות האחרונות שהופקו (1994) באיוריו של שמואל כ"ץ. לרעיון הראוי הזה יש הגיון תכני וגרפי. ההגדות הקיבוציות הפרטניות חיפשו את עצמן ונעו בין הקטבים. בין הגדה היתולית, להגדה רצינית ודו...

"זום , מבט מבפנים מבט מבחוץ"

קריאה מחודשת על הווית החיים בנגב-דרך פריזמה של 14 אמנים. תערוכה המוקדשת לציון שבעים שנה לעליית  אחת-עשרה הנקודות בנגב. מוזיאון החלוציות ביד-טבנקין. אוצרת: דליה קינן. משתתפים: אייל אסולין, הילה בן ארי, סופי ברזון, נעמה בוצר, רון גנג, אנה דן, דב הלר, חאדר ושאח, זיוה ילין, אורית ישי, מיכל כרמון, אברהם לוצקי, תמר ניסים, שולה קובו. תערוכה זו נאצרה כמחווה לי"א הישובים שהוקמו בשנת תש"ז אוקטובר 1946 ביום אחד נפלא (כדברי יוסף ווייץ) ביוזמת הסוכנות היהודית במטרה לגרום להכללת אזור הנגב הצפוני בתוך גבולותיה העתידיים  של המדינה היהודית. אני רוצה לפתוח רשימה זו במחמאה על איכות המוצגים בתערוכה והבחירה הטובה, המושכלת והמגוונת של משתתפיה. משימה לא פשוטה עמדה בפני האוצרת דליה קינן (רמת רחל), המעידה בעצמה על כך: "הייתה זו משימה יומרנית ומורכבת לקחת נושא כמו הנגב לאורך שבעים שנה. היא מכילה בתוכה תחומים רבים. המציאות הביטחונית  - פוליטית שחוו חלק מאמני התערוכה בשנים האחרונות משתקפת ביצירתם. הוספתי לתערוכה גם מבט מבחוץ הנותן פרספקטיבה נוספת לתערוכה. אני חשה שזו תערו...