דילוג לתוכן הראשי

בשיר ובחרט (מחווה ליהושע הניג)


עניין של חברות. כך אפשר להגדיר את המחווה שעשו נציגי סיעת השומר הצעיר  והליגה הסוציאליסטית בוועידה החקלאית החמישית שהתרחשה בין ה -  22-26 לינואר שנת 1939 , כלפי חברם לדרך ולסיעה, יהושע הניג (גן שמואל), שאושפז מטעמי בריאות בבית החולים בילינסון בפתח תקווה.  העניין החברי הוא בשליחת החוברת "בשיר ובחרט" שזה עתה יצאה מהדפוס שהיא למעשה הספר הראשון של הוצאת הספרים - ספריית פועלים.  עניין של חברות, כך אפשר להגדיר את המחווה שעשתה כלפי ארכיון יד יערי  עמירה הגני שהעבירה למשמרת את הספר "בשיר ובחרט" כאשר על הדף הפותח שלו, שיר  המוקדש לבריאותו של  יהושע הניג:

"לך, יהושע, למזכרת,
הקובץ בשיר ובחרט.
לך לאות וידיעה:
לחום לחמנו בוועידה.
שלמים יצאנו ובריאים...
שנס מתניך, התאזר
ואלינו שוב מהר !
לכלכלה חושה חיש
בלעדיך – עסק ביש !"

האיור: יצחק בן מנחם (משמר העמק)



על השיר המלבב הזה חתומים כל חברי הסיעה וראשיה. ריכוז חתימותיהם של ראשי  התנועה והמפלגה בעת ההיא הוא נכס היסטורי יקר מציאות ובהחלט מצביע על סולידאריות ואכפתיות עם חבר שנאלץ מסיבות בריאותיות להעדר מהוועידה.    ב"שיר ובחרט" הוא קובץ לדברי שירה ומעשה חרט מוקדש לעבודה, כיבוש והגנה, בהוצאת הקבוץ הארצי השומר הצעיר - ינואר 1939. הספר הודפס ב – 1000 עותקים והיה הגרעין ממנו נבטה הוצאת הספרים  "ספריית פועלים".  למדים אנו שיהושע הניג היה מהראשונים שקיבלו את עותק הספר מיד לאחר הדפסתו.

78 שנה לאחר שנחתמו למעלה מארבעים חתימות מקוריות הן שבות הביתה אל הארכיון ומלמדות אותנו פרק חשוב בערכה של ידידות וחברות אמת, כמו גם על האדם שאליו הן נשלחו.


יובל דניאלי – קיץ 2017 





פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הגדת פסח קיבוצית

הגדה לפסח  של  הקיבוץ הארצי השומר הצעיר . הגדת הפסח הנה ללא ספק החיבור היהודי המעוטר והמאויר ביותר. מתוך אלפי הגדות שהוצאו לאור בארץ ובחו"ל לאורך הדורות, לתנועה הקיבוצית חלק חשוב בהם. למעלה משבע מאות הגדות של פסח נכתבו בתנועה הקיבוצית במשך שישים שנה. (6) מאז ההגדה הראשונה שהופקה בתנועה הקיבוצית בשנת 1935 בקיבוץ גבעת-ברנר (הגדת העליות, הופקה בשיטת הסטנסיל איור: אריה (מאירהוף) חצור). אריה חצור היה היזם והרוח החיה בהפקת הגדת הקיבוץ. הוא זה שהגה ואייר את ההגדה בחרט הסטנסיל וחילק לחברי הקיבוץ עת דפי ההגדה עם קווי המתאר של איוריו כדי שימלאו אותם בצבעים. בכך נהפכה הגדת גבעת ברנר להגדה שכל חברי הקיבוץ היו שותפים לה. שמעתי סיפורים פולקלוריסטיים כיצד אחר יום עבודה קשה היו חברי הקיבוץ צובעים את איורי ההגדה לאורה עששית נפט באוהל המגורים.  ההגדות הקיבוציות ומאוחר יותר אלו שהופקו ע"י התנועות הקיבוציות היו ליצירות גראפיות שהוו נכס צאן ברזל באיורי ההגדות לדורותיהם.  האומנים שנקראו ללוות את ההגדות בציוריהם היו אלה שהתבלטו יותר באופי הגראפי - אילוסטראטיבי של יצירתם. רבים מה...

הסמל הגראפי של הקיבוץ

סמל הפלמ"ח, הכי קרוב לקולקטיב הקיבוצי תלמים ומגדל מים, בתים ועצים. סמלים אופייניים לקיבוץ  ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאנושות לאורך שנות קיומה נזקקה לסמלים. לאיקונים שמגדירים זהות וטרטוריה. כך גם ראשיתן של תנועות הנוער הציוניות באירופה, שהטקס והסמל היו חלק מרכזי בהווייתן, מורשת מתנועת הצופים (סקאוט) של ראשית המאה העשרים.  הקיבוץ כחברה אידאולוגית לא נזקק בראשית דרכו  לסמלים חיצוניים. לא זכור לי על המנון ודגל משותף לתנועה הקיבוצית. לא ידוע לי על סמל שמגדיר את רעיון הקומונה השיתופית. הקיבוצים היו עסוקים בהקמה, בבניית חברה שיתופית חדשה ובהישרדות!  עבודת האדמה פרי משנתו של א. ד. גורדון הייתה לסמל של עשייה.  המייסדים מדגניה לא התפנו לסמלים גרפיים.  היו דמויות נערצות שהוו תמרורי דרך. שלאורם התחנכו ודעתם נשמעה ברבים. הדמויות היו לסמל. יוצא מהכלל היה גדוד העבודה, ע"ש טרומפלדור. עצם קביעת השם היה במהותו מעשה סמלי. גדוד העבודה נזקק לסמל גרפי מכוון שלא הייתה לו טרטוריה מוגדרת. לא הייתה לו פיסת קרקע משלו. הוא היה זקוק להגדרה...

הקריקטורה הקיבוצית.

מחווה לחג פורים יש לנו חגים ומועדים לרוב. חלקם מהולים בעצב וזיכרון. חלקם חגים רציניים עמוסי תוכן ומשמעות. בפורים מצווים אנו לשמח ולצהול כנאמר: "שושנת יעקב צהלה ושמחה". ואכן, פורים הוא חג בו מופרים ביודעין רבים מהאסורים. כילדים רכים התרגשנו עד כלות לקראת החג, בו יכולנו בעזרת תחפושת מתאימה לממש את חלומותינו.  כנערים היינו מנצלים את נשף החג במוסד החינוכי, כדי לגמור חשבון עם המורים בהופעות עוקצניות במיוחד כנגדם. כצעירים חסרי מנוח אחרי הצבא, גמרנו חשבון עם מוסדות הקיבוץ בנשף החג בחדר האוכל הקיבוצי. גם על זאת סלחו לנו האבות המייסדים. כי פורים זה פורים ובחג זה הותרו המושכות.  בפורים מותר היה לשתות מהאדום האדום הזה עד שלא ידענו להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי. בפורים היינו עושים הרבה דברים שהשתיקה בימי חול יפה להם... בפורים היה מותר להשתטות, לעשות שטויות שברגיל היינו מובאים בגינם לבירור נוקב במזכירות הקיבוץ. למה אני מספר כל זאת ? כי קיימת סוגה מיוחדת של אומנות שכמו בפורים, תחת תחפושת של הומור מצליפה ומבקרת ללא רחם, ולה מרבים לסלוח – הקריקטורה.     ...