יד יערי יום יום

  שוב מצלצלים פעמוני השלום ! שוב נקראים מנהיגי שני העמים, הישראלי והפלשתינאי אל שולחן המו"מ,  בתווכו הבלתי נלאה של שר החוץ האמריקאני. שוב חוזר הדיאלוג בין העמים והתקווה לפתרון הסכסוך הישראלי - פלשתינאי בדרכי שלום  נראה באופק. הכותרת אותה אני הייתי מאחל וכותב  השנה על איגרותיי הייתה  "שנת פיוס ושלום". שרגא ווייל, מצעד למען השלום, תשט"ו השלום הוא יעד מרכזי במסכת האיחולים והתקוות אותם משגרים אנו לזולתנו, לאוהבנו ולדורשי שלומנו, בהתקדש עלינו ראש השנה. מה חשוב לנו יותר מאשר מימוש הציטוט "בקש שלום ורדפהו"  (תהילים ל"ד). לא מספיק לאחל ולבקש שלום, חייבים להתאמץ ולפעול כדי להשיגו, מצווים אנו לרדוף אחריו ולא להתייאש.  מי שעמד בראש המגייסים למשימת רדיפת השלום והשגתו  בארץ ובעולם באמצעות גלויות ברכה לשנה  חדשה, היה "הועד למען השלום בישראל". בארכיון השוה"צ – יד יערי בגבעת חביבה נמצא אלבום שלם בו מרוכזות עשרות אגרות ברכה לשנה טובה שהופקו על ידו. (1) מי הוא אותו ועד למען השלום ? רות שלוס, שלום לוויטנגם, תשט"ו "תנועה...

  איתמר רשף.  נולד: 30.10.1942  נפטר: 14.7.2013 לפני כמה חודשים ביקש ממני איתמר רשף ז"ל להגיע לקיבוצו כפר מסריק כדי לשוחח על אוסף הציורים שלו. "אני לא בקו הבריאות" התנסח בעדינות. "יש לי מחשבות לגבי אוסף הציורים שלי". את איתמר הכרתי לראשונה בביקורו בסטודיו שלי בהמעפיל. הוא בא כדי לראות ולרכוש כמה מיצירותיי העוסקות בנושא הקיבוץ. איתמר הציג את עצמו כקיבוצניק שיש לו הובי, איסוף ציורים של חברי קיבוץ המציירים את הקיבוץ. ציורים שאפשר לראות בהם את הקיבוץ. כאלה השייכים לסגנון הריאליסטי. איתמר בחר "להשקיע" את כספו באוסף שלו, שגדל וטפח והגיע לכ – 200 יצירות אומנות מקוריות.  אין זה דבר רגיל שקיבוצניק מחליט להשקיע ביצירות אומנות, כדי להעשיר את נפשו. ראיתי במפעל התרבותי האישי של איתמר פרויקט מיוחד הראוי לכל הערכה ועידוד.  ביקורי המתוכנן אצל איתמר התמהמה. לפני חודש ימים עוד טלפון מאיתמר: "אתה חייב למהר להגיע, זמני קצוב , יש לי אולי עוד שבועיים לחיות" כך בפשטות, באופן הישיר והמפוכח ביותר הוא בישר לי על מחלתו הסופנית. כעבור ימים ספורים הגעת...

עם פטירתה של רות שלוס השבוע נפטרה הציירת רות שלוס   בשנת ה - 91 לחייה.   רות שְׁלוֹס -Ruth Schloss‏ הידיעה על מותה הייתה מהולה בעצב אישי. היכרותי עם רות שלוס   הייתה אישית ורבת שנים.   אחותה , המוזיקאית והמלחינה חיה (שלוס) ארבל, הייתה חברת קיבוצי מיום היווסדו. רות הייתה גם הדודה של אסתר, בת כיתתי.   תמונותיה של רות ליוו אותנו מילדות מעל קירות הבתים. לימים הייתה זו חיה אחותה, שעשתה בננו הכרות אישית פורמאלית.   ואכן הכרות זו סייעה לי רבות בעיסוקי כחוקר האומנות הקיבוצית ככלל וזו של הקבוץ הארצי בפרט. נפגשתי עם רות לכמה פגישות בביתה בכפר שמריהו כדי לשמוע את סיפורה האישי על שנות חייה הראשונות בקיבוץ להבות הבשן ועל הקשר שלה לקבה"א ולתנועת השלום בארץ. היו אלו פגישות מלמדות גם אם הן נשאו את כאב עזיבתה את קיבוצה להבות הבשן בגין חיבורה האידיאולוגי לקבוצתו של משה סנה. רות מעולם לא חזרה לבקר בלהבות הבשן לאחר עזיבתה. הכאב והעלבון היו גדולים ובלתי נסלחים. לרות שלוס זכות ראשונים במיתוגם של כמה איקונים תנועתיים ומפלגתיים , כאשר עבדה כמאיירת מטעם ה...

שומריה ראשונה: השומריה הראשונה התכנסה על הר הכרמל ב - 20 ליולי 1945. חודשים לאחר כניעת גרמניה הנאצית לכוחות הברית במלחמת העולם השנייה. השואה האיומה שעבר העם היהודי באירופה חלחלה כבר אל התודעה. גורלה של תנועת השומר הצעיר המפוארת (תנועת הנוער החלוצית, הגדולה באירופה)  לא היה שונה מזה של יהדות אירופה. למרות האסון שפקד את עמנו, למרות העצב ששרה בעם היהודי ובארץ , החליטו ראשי התנועה בארץ  לקיים את מפעל השומריה הראשון על הר הכרמל. יש בהחלטה זו מסר תנועתי ולאומי; עוד עמנו חי. עוד תנועתנו פועלת ונושמת אוספת אל חיקה את שרידיה. עוד נכונו לנו עלילות ומעשים, ובראשם הקמת מדינה לעם היהודי.  עלון יומי של השומריה הארצית הראשונה,  סטנסיל פשוט , כמה ניירות לבנים "מעבר לשער" שמו, הופץ בין משתתפי השומריה. בראשו נכתב: "אנו מזדקנים כי חדלנו לשחק ולצחוק". קשה לשחק ולצחוק בזמן שעמנו נרצח. בזמן ששרידי התנועה נלחמים על חייהם. המציאות חיבה את הנוער להזדקן! באמרה זו עם סיומה של המלחמה ישנה קריאה לחזור אל הנעורים, אל המשחקים והשירים, אל הצופיות ולילות האוהבים לאורו של ירח.  סמ...

הלב נצבט לשמע הידיעה על פטירתו של האמן דניאל פראלטה חבר קיבוץ כפר סאלד (1933-2013). הזיכרונות מציפים אותי. הכרתי את פראלטה מסוף שנות השישים , ואילך. היינו נפגשים בחדר ארגון האמנים של התק"ם בדובנוב – 10, כאשר על המפגשים בינינו האמנים הצעירים ניצחה באהבה רבה לינה רובין ז"ל (גבעת חיים איחוד , רכזת המדור של אומני התק"ם).  פראלטה כך קראנו לו, הצטייר בפני כדמות אקזוטית , דרום אמריקאנית , בעלת נוכחות מרשימה, ובעלת דעה. הוא היה שייך לחוג אמני הגליל העליון, שהקימו סביב מכללת תל חי  "אימפריה" של יצירה.  פראלטה עם דוד פיין (מעין ברוך) הזוג אילנה וטולי באומן (עמיר) יגאל מירון (אילת השחר) ועוד, היו הרוח החיה בשנות השמונים סביב מפגשי האומנות בת זמננו בתל חי. הם היו אלה שהעלו אותם על הבמה הישראלית והבינלאומית. פראלטה היה תמיד בלב העשייה והדאגה ליוצרים וליצירה הקיבוצית. היה דמות מרכזית יוזמת לטובת אמני הקיבוצים. זכיתי להיות נוכח בלא מעט ישיבות ודיונים בהשתתפותו, דעתו נשמעה תמיד מתוך הערכה ותשומת לב. הוא היה מהגרעין הקשה של אמני התנועה הקיבוצית שיצירתם לא רק השפיעה בסגנונ...