גלויות הועד למען השלום בישראל

 שוב מצלצלים פעמוני השלום ! שוב נקראים מנהיגי שני העמים, הישראלי והפלשתינאי אל שולחן המו"מ,  בתווכו הבלתי נלאה של שר החוץ האמריקאני. שוב חוזר הדיאלוג בין העמים והתקווה לפתרון הסכסוך הישראלי - פלשתינאי בדרכי שלום  נראה באופק.

הכותרת אותה אני הייתי מאחל וכותב  השנה על איגרותיי הייתה  "שנת פיוס ושלום".

שרגא ווייל, מצעד למען השלום, תשט"ו

השלום הוא יעד מרכזי במסכת האיחולים והתקוות אותם משגרים אנו לזולתנו, לאוהבנו ולדורשי שלומנו, בהתקדש עלינו ראש השנה. מה חשוב לנו יותר מאשר מימוש הציטוט "בקש שלום ורדפהו"  (תהילים ל"ד). לא מספיק לאחל ולבקש שלום, חייבים להתאמץ ולפעול כדי להשיגו, מצווים אנו לרדוף אחריו ולא להתייאש. 

מי שעמד בראש המגייסים למשימת רדיפת השלום והשגתו  בארץ ובעולם באמצעות גלויות ברכה לשנה  חדשה, היה "הועד למען השלום בישראל".

בארכיון השוה"צ – יד יערי בגבעת חביבה נמצא אלבום שלם בו מרוכזות עשרות אגרות ברכה לשנה טובה שהופקו על ידו. (1)

מי הוא אותו ועד למען השלום ?

רות שלוס, שלום לוויטנגם, תשט"ו

"תנועה ציבורית , שמטרותיה המוצהרות  הן חתירה לשלום , דו קיום בשלום בין המעצמות ומשא מתן כדרך בלבדית לפתרון סכסוכים בינלאומיים ולהפגת המתיחות, התנגדות לנשק השמדה המוני, ותמיכה במאבקם של עמים לזכות להגדרה עצמית. הקונגרס הראשון התקיים ב1949 בפראג ובפריס ונבחרה מועצת השלום העולמית" (מתוך האנציקלופדיה למדעי החברה).

בשנת 1949 נוסד "ועד השלום בישראל" כאשר במרכזו מפ"ם המאוחדת, מק"י וגופי שמאל נוספים.  נשיא הועד היה מאיר יערי והמזכיר הנצחי שלו, יעקב מאיוס חבר קיבוץ גת. (2)

במאמר שנכתב בשנת 1963 ע"י ישראל ברזלי במלאת 15 שנה לקיומו של ועד השלום בישראל הוא מונה את מאזן הפעולות והמבצעים המרשימים  שהועד הוביל בארץ כמו העצומה בשנת 1951 על כריתת חוזה שלום בין המעצמות.  משאל העם בשנת 1954 אשר קרא להתנגד לחימושה של גרמניה.  קריאה  להתנגד לצירוף ישראל ל"ברית האזורית התוקפנית", קריאה  לשלום בין ישראל ומדינות ערב שיבטיח את זכויותיהם והתפתחותם של כל עמי האזור  בדרך של מו"מ ישיר.   בו זמנית נלחם הועד למען השלום בישראל על זכותו של העם האלג'ירי לעצמאות, על זכותה של קובה לקיים ריבונותה כרצונה, והקמת אזורים מפורזים מנשק גרעיני.  איסור ניסויים בנשק גרעיני והבטחת דו קיום בשלום בעולם. ומסכם ברזלי את חזונו שלו ושל הועד : " חדורי אמונה בצדקת  דרכנו לא נחסוך עמל ואורך רוח  עד לניצחונו של השלום, אשר ישא שיתוף  ואחוות אמת גם באזורנו, בין עמי ערב והעם היהודי, אשר ישכנו לבטח ולנצח בצוותא בחבל עולם זה" (8.1.15-95 (8)). עיננו הרואות שבצד מאבק עיקש לשלום אזורי התגייס הועד גם לעשיית צדק על פי השקפתו, בארצות רחוקות.

הגלויות – אומנות מגויסת למען השלום!

גלויות הועד למען השלום בישראל שהופקו בשנים עברו היו באופן המובהק ביותר אומנות מגויסת למען השלום!   הייתה הלימה מוחלטת בין התמליל לדימוי החזותי.  בין הטקסט לתיאור.  כאשר אני מעלעל בדימויים החזותיים המופיעים על הגלויות  חלקם אינם שייכים לאגף האופטימי של החיים.  גלויות אפורות  שעמדו  בניגוד מוחלט לגלויות הקיבוצים שהראו לרוב את הפן האופטימי, את החיוב. גלויות פוסטר פסטוראליות  בכחול, ירוק המזמינות את המתבונן בהן להגיע לנופש בקיבוץ.

גלויות הועד למען השלום הראו את הקושי, את העצב, את הקדרות והעוני. המסר היה ברור:  מתוך מצוקות היקום, מתוך המאבק על פרוסת לחם,  מתוך המלחמה כנגד המלחמה, צפה ועולה התקווה בצורת יונת שלום.

הגלויות הן תולדה של אווירה מיוחדת ששלטה בארץ. הקצנה בין גושית עד חשש למלחמת עולם שלישית. ויכוח פוליטי פנים ישראלי על העמדה שמדינת ישראל  צריכה לנקוט במאבק הבין גושי. מלחמת קוריאה, הודו סין וויטנאם , ומעורבות המעצמות בהן, הפחד מיום הדין.  כל אלה העצימו את הצורך במאבק שהתבטא גם באמצעות שליחת גלויות הנושאות עימהם מסר אנטי מלחמתי.  

ואכן, ב - 12 לאוגוסט 1955 מפיץ הועד למען השלום מנשר בו הוא קורא לאוהדי השלום בארץ לרכוש את הגלויות. "עליכם להפוך את מפעל הגלויות למפעל תעמולתי גדול של תנועת השלום ולדאוג לכך שיופצו כמויות גדולות של הגלויות"

רות שלוס, תשכ"ג

המנשר מסתיים בקריאה נרגשת: " חברים יקרים ! התגייסו למפעל גלויות ראש השנה – המפעל המסורתי החשוב של תנועת השלום".

אחת המאיירות הבולטות של אגרות הברכה "מטעם השלום המקומי"  הייתה הציירת רות שלוס ז"ל (1922-2013) ממנה נפרדנו לאחרונה. 

רות שלוס הולכת באיוריה על שני הקטבים, האופטימי והכואב. מחד ילדה קטנה הנושאת את דגל יונת השלום, חייכנית ומלאת חיים. ומאידך אם עצובת מראה הנושאת את תינוקה על זרועותיה כשברקע חורבות של עיר מופצצת. רות מרבה לשלב באיוריה לאגרות הברכה, שלושה אלמנטים, אם, ילדה , ויונה. בשנת תשי"ד היא מציירת נערה האוחזת בידה יונה. בשנת תשט"ז מופיעה שוב נערה  המחבקת אל חיקה יונה צחורה, הפעם של פבלו פיקאסו. תמונה זו של פיקאסו הייתה תלויה בבתי הילדים של קיבוצי.

אילו משפטים נבחרו ללוות את האיורים?  הטקסטים ליוו את המאבקים הגדולים של הועד למען השלום :  "שנת הפגת המתיחות וקידום השלום באזורנו ובעולם",  "שלום לויטנאם – שלום לעולם ! יכובדו הסכמי ג'ניבה על ויטנאם!", "ינצח רעיון המשא ומתן וההסכם בין

העמים את האלימות!" גלויה של שרגא ווייל משנת תשט"ו מראה אב המגונן על רעייתו ובנו הקט מול מתקפת טילים ופצצות אטום. את הגלויה שלח מזכ"ל הועד למען השלום יעקב מאיוס לנשיא הועד למען השלום בישראל מאיר יערי (נמצאת בעיזבונו של יערי בגבעת חביבה).

שנת 1980 הייתה שנה  הנושאת עמה תקווה גדולה להסדר של שלום כולל באזורנו.  בשנת תש"מ מופצת כרזת טקסט ובה נכתב:

"תקדם שנת תש"מ את השלום הכולל באזורנו בדרך של:

* הימנעות מטרור ומפעולות צבאיות נגד האוכלוסייה האזרחית.

* הידברות והכרה הדדית עם כל שכננו.

* הבטחת קיומם הלאומי וביטחונם של כל עמי האזור.

* מעשים למימוש שוויונם המלא של כל אזרחי ישראל, ללא הבדל לאום, דת ומין."

עולם ללא פצצה, 

מעצבי הגלויות השתמשו גם באיוריהם של אמנים בינלאומיים מהגדה השמאלית.

בראשית שנות החמישים (תשי"ג) מופצת גלויה בסגנון הריאליזם הסוציאליסטי, בו נראה פועל נחוש המחזיק בידו השמאלית דגל ועליו הכתובת: אנו תובעים שלום ! בידו הימנית הוא דופק בחוזקה על שולחן אומות העולם.

פיקאסו משמש פלטפורמה אטרקטיבית לגלויות. בשנת 1962 מופצת גלויה משלו , יונת שלום עם עלה של זית במקורה , מרחפת מעל שרידי נשק.  בשמים עיגול צהוב של שמש.

רוב המאיירים הישראליים  של הועד למען השלום באו מהקבה"א וממפ"ם.

(שמואל כץ, נפתלי בזם, יחזקאל קמחי, יעקב גוטרמן, רות שלוס, שרגא ווייל, וכו').

היו אלו גלויות ששווקו באופן הגלוי ביותר את מרכולתם. הצהרות פוליטיות ברורות של בעד ונגד.

עיון במבנה הגראפי והתוכני של מעצבי הגלויות הישראליים מראה על מחנה משותף גדול ביניהם, בין הקומפוזיציה של רות שלוס ויעקב גוטרמן, בין שנות החמישים-שישים לשנות השבעים –שמונים אין כמעט הבדל. אותה זווית, אותה פרספקטיבה, אותם דימויים.  השפה הגראפית דומה מאוד לאורך הגלויות והשנים.

לצד איורים מוצאים אנו גם תצלומים. גלויות שבהן מופיע דימוי חזותי בתור תצלום.

אגרת משנת תשי"ז מראה ראש של ילדה ממוצא מזרחי, פרועת שערות וממוקדת מבט.  בתחתית התצלום נכתב: "למען הגן על השלום !" באגרת נוספת , תצלום של נורבט (צלם "השבוע, בשנות החמישים, חבר קיבוץ מגן לשעבר) נראית דמות של פועל האוחז בחוזקה  בפטיש אוויר, מנפץ סלעים מבינות לאבק הנישא אל על.  כדי להגיע לשלום צריך כנראה לחצוב בסלע... תצלום בסגנון הסוכנות היהודית   מתאר נערה עטופת מטפחת ראש עם חיוך מקסים  מאיר עיניים אוחזת בחיקה "כובע טמבל" מלא פירות. "נגן על עמל השלום  של ישראל".

רות שלוס, תיפוף השלום

על שולחנה של תמר עמירן בארכיון התנועתי נח תיק כתום שהובא אליה לטיפול. עליו כתוב בכתב יד יפה וקטן  בעט שחור: יעקב מאיוס – ארכיון אישי ועד השלום. עיטורים לחוברות , ספרים וגלויות. כמוצא שלל רב עיינתי בתיק. מתברר שיעקב מאיוס היה האיש שבחר את האיורים לאגרות הברכה לראש השנה.  הוא גזר דימויים מעיתונים וחוברות, של אמנים מהארץ ומחו"ל. מצאתי בתיק אף כמה אורגינלים , סקיצות של ממש בצבע ועט, הכנה לגלויה.  כמה מהדוגמאות  היו לאחר מכן לגלויות של ממש.  עוד נמצאה  בתיק מעטפה חומה המיועדת לוועד השלום שד' רוטשילד 60 תל אביב. עליה רשום: ציורי רות שלוס. אני משוכנע שגם את התמליל הגה וכתב יעקב מאיוס. הוא היה הפקה של איש אחד.

היום אין יותר גלויות מטעם הועד למען השלום!  היום כבר אין יתר ועד למען השלום, גם הוא כבר ז"ל. אמצעים אחרים  ממלאים את השליחות למאבק על השלום.

                                                      יובל דניאלי

הערות:

(1) - רובן של גלויות  הועד למען השלום בישראל, מקורן מארכיונים אישיים שהועברו למשמרת בארכיון השומר הצעיר – יד יערי , גבעת חביבה.  מרוכזות באלבום מיוחד בשם: גלויות הועד למען השלום.

(2) יעקב מאיוס. נולד בגליציה בשנת 1912. עלה לארץ בשנת 1938. חבר קיבוץ גת.  בשנת 1947 שליח בצרפת . משנת 1953 מזכיר הוועד למען השלום בישראל.  נפטר בשנת 1987.

פאבלו פיקאסו, יונת השלום, 1949