הציירת שלא התעלמה מהחלשים

עם פטירתה של רות שלוס

השבוע נפטרה הציירת רות שלוס  בשנת ה - 91 לחייה. 
רות שְׁלוֹס -Ruth Schloss‏


הידיעה על מותה הייתה מהולה בעצב אישי. היכרותי עם רות שלוס  הייתה אישית ורבת שנים.  אחותה , המוזיקאית והמלחינה חיה (שלוס) ארבל, הייתה חברת קיבוצי מיום היווסדו. רות הייתה גם הדודה של אסתר, בת כיתתי.  תמונותיה של רות ליוו אותנו מילדות מעל קירות הבתים. לימים הייתה זו חיה אחותה, שעשתה בננו הכרות אישית פורמאלית.  ואכן הכרות זו סייעה לי רבות בעיסוקי כחוקר האומנות הקיבוצית ככלל וזו של הקבוץ הארצי בפרט. נפגשתי עם רות לכמה פגישות בביתה בכפר שמריהו כדי לשמוע את סיפורה האישי על שנות חייה הראשונות בקיבוץ להבות הבשן ועל הקשר שלה לקבה"א ולתנועת השלום בארץ. היו אלו פגישות מלמדות גם אם הן נשאו את כאב עזיבתה את קיבוצה להבות הבשן בגין חיבורה האידיאולוגי לקבוצתו של משה סנה. רות מעולם לא חזרה לבקר בלהבות הבשן לאחר עזיבתה. הכאב והעלבון היו גדולים ובלתי נסלחים.
לרות שלוס זכות ראשונים במיתוגם של כמה איקונים תנועתיים ומפלגתיים , כאשר עבדה כמאיירת מטעם התנועה.  היא זו שקבעה את הלוגו של עיתון "משמר" (לימים "על המשמר") . הסיסמה: "לציונות לסוציאליזם ולאחוות עמים" , הוא כתב שהוצע למערכת העיתון ע"י רות שלוס בשנת 1943. רות סיפרה בהומור כיצד בגמר לימודיה בבצלאל הצטרפה להכשרת השוה"צ בקיבוץ מרחביה, שם היה ממוקם בית הדפוס התנועתי. לבקשת העורך היא קבעה שהאותיות שעיצב המורה שלה בבצלאל ירחמיאל שכטר יהיו טובים ללוגו. וכך היה. לימים פגש אותה המורה שכטר ובכעס נזף בה על שנטלה את אותיותיו ללא רשות... באותה שנה , רות הנערה הצעירה מגויסת ע"י מרדכי אמיתי מקיבוץ שריד לאייר את הגדת הפסח התנועתית הראשונה של הקבה"א.
מתוך: רות שלוס ואמנים צעירים
בשביל רות הצעירה המתבוללת שהעברית עוד לא שגורה היטב בפיה, והמסורת היהודית רחוקה ממנה, לאייר את ההגדה הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית. כיצד משלבים תכנים מהמקרא והמסורת התנכי"ת עם הגדה קיבוצית חילונית. רות קיבלה את דין התנועה, וכך יצא שההגדה התנועתית הראשונה בתנועה הקיבוצית הייתה של צעירה בת 21 בשם רות שלוס.   
רות נולדה בנירנברג – גרמניה בשנת 1922. בשנת 1937 עלתה לארץ עם הוריה לכפר שמריהו. בשנים 1938-1942 למדה אומנות בבצלאל. בשנת 1945 עלתה עם קיבוצה להבות הבשן להתיישבות בגליל העליון. בשנות המדינה שבדרך ולאחר תקומתה הייתה לציירת הבית של הקבה"א. איירה את עיתון הילדים "משמר לילדים" וגם קבעה את הלוגו שלו. איירה ספרי ילדים שיצאו בהוצאת ספריית פועלים. רות הייתה מאיירת מבוקשת
בין כותלי פרסומי התנועה והקבה"א. בפרסומים הרבים שפורסמו בשלהי שנות הארבעים וראשית החמישים מופיעים איוריה ברבים מהם. רות הרבתה לתאר בריאליזם  פשוט וברור את קיבוצה כיצד הוא הולך ומוקם (פינה בחצר המשק, חמורים, העגלון וכו'). את ילדי הקיבוץ, את האמהות, ועם העלייה הגדולה שלאחר קום המדינה, גם את אוהלי ופחוני המעברות על דמויותיהם וילדיהם. היא לא ניסתה ליפות את המציאות אלא להדגישה. בשנת 1949 היא יוצאת לפריס ללימודי אומנות באקדמיה גראנד שומייר.   בשנת 1951 היא נישאת לבנימין כהן, לימים פרופ' להיסטוריה באוניברסיטת ת"א. הזוג הצעיר כהן-שלוס חוזר מפריס לקיבוץ.  בשנת 1953 הוצאה מהקיבוץ בעקבות ,פרשת אורן" וגירושם של חסידי משה סנה מהקיבוץ הארצי.  סיפר לי בשעתו  ההיסטוריון דוד זית ז"ל חבר להבות הבשן שבעקבות מעמדה המיוחד של רות שלוס כציירת מעורכת בקיבוץ ובתנועה, הוצע לה ולבנימין להישאר בקיבוץ למרות השקפת עולמם   "הסנאיסטית".  רות ובנימין סירבו לבקשה משום שהיא לא כללה את כל החברים המגורשים...
בית חולים, 1951, שמן על בד, 52X72 ס"מ
הקשר של רות לתנועת השלום התבטא בין היתר באיורי גלויות  "לשנה טובה" מטעם הועד למען השלום בישראל. גלויות תמימות שהצירוף של אם, בנה ויונת שלום מופיעים בהן בתדירות בהרכבים כאלה ואחרים. ברישומיה של רות יש כוח רב. היא ביטאה באמצעותם את מצוקות האדם. (היום היינו קוראים לו האדם השקוף, שלא סופרים אותו...) הזדהתה עד כלות עם החוליות החלשות שבחברה. באוגדן רישומים משלה שהופק בשנת 1963 עם הקדמה של ד"ר חיים גמזו, הוא בחר לצטט דברים שכתב ז'אן קאטו על הציירת הגרמנית קטה קולביץ':
"קטה קולביץ' הושפעה אך מעט מאוד מן הזרמים האומנותיים  של זמנה. מה שעניין אותה קודם כל הוא תאור מצוקתם של בני האדם, חייהם של העניים, סבלותם של המוני הכרך"
תאור זה מתאים במדויק גם לגבי עולמה האומנותי של רות שלוס.
רות בחרה להשאיר את שם נעוריה – שלוס, וכך חתמה על יצירותיה. יש בבחירה זו אמירה פמיניסטית מאוד חזקה. היא שמרה באדיקות על סגנונה הריאליסטי, המובן
שיש מאחוריו אמירה פוליטית-חברתית ברורה ולא מתחמקת ומצועפת.  ביצירתה ראתה שליחות חברתית ולא רק אומנות לשם אומנות.
המורשת האומנותית - חברתית שרות שלוס משאירה  אחריה, תמשיך ללוות אותנו כתמרור אזהרה כנגד עוולות ופערים , שסעים וכיבושים , כנגד החרב ובעד השלום !

               
                                          יובל דניאלי.

רשימת כל המאמרים

"אוסף איתמר" – לזכרו של איתמר רשף "אורות וצללים" באמנות – דברים לחג האורים "בחצר הקיבוץ". "דברות השומר" "והייה הנטע לאות ברית בינינו ובין הארץ הזאת" "יומן אחווה" 1927-1920 "לא עיר לא כפר" מחשבה אדריכלית להווה. "מדורת השבט" "מודעה למועד" - אוסף כרזות חג בקיבוץ רמת יוחנן "מסביב יהום הסער" "מתנוסס הנס על תורן" – על דגלי השומר הצעיר במלאות מאה שנים לתנועה 1967 אומנות שעת מלחמה אבד לי רע אביבה אופז אביטל גבע אדריכל בונה תרבות אומנות במלחמה - שלושים שנה למלחמת לבנון הראשונה. אופוריה מלא המשכן אופק חדש לאופקים חדשים אור הנר המבצבץ ועולה מבין סדקי האוהל אמנות במרחב הציבורי הקיבוצי אמנות החיים אפמרה אראלה הורוביץ ארבעה יוצרים - המאחד והשונה שביניהם אריה אהרוני אריה רוטמן ארכיונו של מועמד לבגידה אשר בנארי אתר שיירת יחיעם בונים את ישראל בועז טל בין להבות "סטולין" למגילת רות בעקבות תערוכתו של עמרי טלמור בשיר ובחרט בתנועה מתמדת גבעת חביבה גבעת חביבה כיום – דף להפצה בעלוני הקיבוצים גורם אנושי גלויות הועד למען השלום בישראל גרפיקה קיבוצית דליה דנון דן אמיתי האדריכלות של מנחם באר האין סוף של המינימליזם האיש שלא הלך ב"תלם" האם קיימת גרפיקה קיבוצית האמן הקיבוצי ודרכו אל הגרפיקה הארכיון מבקר בתערוכה הגדת התשעים הגדת פסח קיבוצית הדגל האדום כאיקון אומנותי. הדימויים החזותיים שבהגדה- פתיחות מול סגירות. הזבוב על קיר ילדותנו החטיבה ההסטורית בחבצלת הטעם הקיבוצי הידיד של השדות החרושים הכרזה המאוירת המוזות לא שתקות יובל דניאלי המילה לא שוכחת המפות של נועם רבינוביץ המקצוע: גרפיקה הסמל הגראפי של הקיבוץ הסמל הקיבוצי הפעלה הציירת שלא התעלמה מהחלשים הקורא בקפה הקיבוץ בתרבות ובחברה הישראלית הקיבוץ כמותג פרסומי הקריקטורה הקיבוצית הקריקטורה הקיבוצית. הרהורי ארכיונאי מתעד הרפת כמשל - הרהורי חג הביכורים השנים המופלאות של "הפועל המעפיל". חג עצמאות חג פורים חדר אכילה ובליבו חומה טולי (שאול) באומן טנק מצופה בנצנצים. (על דמותו של צה"ל בגלויות ברכה לשנה טובה) יד יערי יד יערי יום יום יד שניה יובל דניאלי יוחנן סימון יוסי וסיד – נופי אשליה אורבניים יניב שפירא יסטוריה במבט אדריכלי ישראל פיינמסר כנס גבעת חביבה השלישי לבנות ולהיבנות בה לוח המודעות הקיבוצי ליאון המדפיס לירות בתוך הנגמ"ש למראית עין למראית עין – ספר צילומים חדש למתי חלילי. מאיר דרום – צילומים מארץ סין – תערוכת צילום באולם המופעים בעין השופט מועצה אזורית מנשה מנדל שרל מסע לאין קץ מעגלי שייכות מצעד השומריות מרכז אמנות גבעת חביבה מרכז אמנות משותף גבעת חביבה משה לפידות משכן לאמנות בעין חרוד מתחת לפנס מתחת לפנס 5 נפתלי אופנהיים נשף מסכות נתינה שכל כולה קבלה סמל חג הקיבוץ סמלי עצמאות עינת אמיתי עלוני קיבוץ עלי אלון עמי ואלך ענת לידרור פבל וולברג פורים פורסים פרופ' גילה בלס צבע משותף – אומנות פלסטית במרחב הציבורי הקיבוצי צוותא צילה ליס צילום אדריכלי קיבוץ הזורע קיבוץ נחשון קפריסין ראוותנות מול צניעות ראוף אבו – פנה רדכי אמיתי רודא רודא ריילינגר רוני רכב רלי אברהמי שבועות שדות שבעמק שושנה לב שי לילדנו שלוש הגדות מיוחדות לפסח שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים. שמואל מסטצ'קין שמחת המעשה תבנית נוף שדותיו – מחווה אומנותי לחג הביכורים תמיר קרתא תערוכה תנועתנו בקפריסין תערוכות תפריט פועלים תרבות וחברה

Google+ Followers