מסע במנהרת העבר בצבעים


עורך ומעצב: נדב מן
הפקה והוצאה לאור: ביתמונה – מרחביה. 2020.
כריכה רכה: 600 עמוד, 600 צילומים.

ביתמונה – מפעל של איש אחד
נדב מן מקיבוץ מרחביה הוא ידיד אישי.  אנחנו אוחזים בתחומי עניין משותפים, פרשנות ונראות חזותית של ארץ ישראל המתחדשת.  אני פועל במסגרת הארכיון התנועתי ביד-יערי,  גבעת-חביבה, ואילו נדב  מתוך "ביתמונה", המעבדה שלו במרחביה לסריקה, שיחזור והצלה של תצלומי ארץ ישראל. הקשר ביננו שוטף, כך שאנחנו מרבים להחליף רעיונות ודעות בתחום. כאשר סיפר לי שהוא עובד על אלבום תצלומים חדש משל הצלם דוד פרלמוטר ז"ל מכפר מנחם, והאלבום עומד לצאת לאור בצבעים, הרמתי גבה,     הכיצד ?   דוד  פרלמוטר כמיטב ידיעתי צילם בשחור-לבן ! השבתי בסימן קריאה ברור. נדב השיב בגאווה:  "יצרתי קשר עם חברה בעלת  תוכנה שממירה צילומי שחור – לבן לצבע  ובכוונתי להפיק את האלבום בצבעים". התוצאה מרשימה ביותר לדעת נדב, עד כדי כך שהוא החליט להפיק אלבומים רק בצבע...  

עולות שאלות לא פשוטות בנושא זה של שינויי צבע בצילומים כאשר הדבר נעשה לאחר פטירתו של הצלם וללא רשותו ומעורבותו. חשתי שיש במעשה זה התערבות במעשה היצירה. סיכמתי עם נדב על פגישה לליבון סוגיה אתית זו.  כמובטח הופיע נדב בקיבוצי בבוקרו של יום שישי  כאשר האלבום החדש של תצלומי דוד פרלמוטר בצבעים מוגש לי אישית כשי.

נדב  נולד במרחביה בשנת 1947 לאהובה ויעקב ווג. כשהייה בן שנה נפל אביו בקרבות לטרון בתש"ח כמפקד פלוגה. אמו נישאה בשנית למשה מן (מייסדה ומפקדה הראשון של חטיבת גולני) שהייה לאביו המאמץ. נדב גדל והתחנך במרחביה. התגייס לשריון וסיים את שרות המילואים שלו כמג"ד בחיל.  בקיבוץ מלא שורה של תפקידים ביניהם רכז משק לאורך שש שנים. עשר שנים שמש כמורה לפיזיקה במוסד החינוכי "עמקים" (בקיבוץ – מזרע) . כאשר הגיע עידן המחשבים הוטל עליו להכניסם אל תכניות הלימוד.
היה זה ד"ר צבי צמרת שהזמין אצל נדב לראשונה סריקה של תצלומים עבור מכון יד בן-צבי. משם התפתחו והסתעפו הקשרים עם עוד מוסדות לאומיים נוספים ביניהם הספרייה הלאומית. בהמשך שמש נדב ככתב  ב YNET  בו היה לו טור קבוע המתעד את פעילותם של צלמי הארץ. פעילות ענפה שכזו מחייבת שם מסחרי. נדב קרא למעבדת העבודה שלו בשם: "ביתמונה" . שם המגלם בתוכו את צירוף המילים בית ותמונה. כאשר הקשרים עם מוסדות אלה הסתיימו מסיבות תקציביות הגביר נדב את פעילותו בתחום של הפקת אלבומי צלמים וישובים. פרויקט חשוב לכל ישוב ולארכיון שבו, כמו למשפחות הצלמים  שרובם כבר לא עמנו. נדב מונה בפני חלק מרשימת הקיבוצים והישובים שהפיקו באמצעותו אלבומים ואכן, היא ארוכה ונכבדה (שער העמקים, מרחביה, כנרת, הזורע, המעפיל, משמר העמק, שריד, מזרע, העוגן ובימים אלה נתיב הל"ה, עין השופט, נהלל ועוד).
נדב שייך למעטים העומלים ללא לאות על תיעוד צילומי ארץ ישראל היפה והאובדת. זו שבנתה את ההתיישבות והארץ כמו מצווה עלינו באמצעות התצלומים לזכור ולכבד את מעשי הראשונים. נוסטלגיה במיטבה. נדב מזמן אותנו למסע במנהרת העבר, לא בשחור לבן אלא בצבעים.

מהי אותה תוכנת קסם היודעת לצבוע ?  
משיב נדב מן: התכנה פותחה עבור סרטים דוקומנטריים שצולמו ללא צבעים, מתוך רצון  לתת לאותם סרטים יתר אוטנטיות והנגשה של צבעי הזמן והתקופה. טכנולוגיית צביעה זו הותאמה גם לצילומי סטילס שחור/לבן. זו  תכנה יקרה מאוד שנרכשה ע"י חברות בארץ  לצרכי שיחזור צילומי משפחות (גנאלוגיה). אני מנוי של חברת my Heretag המאפשרת למינויים להשתמש בידע שאצור בחברה. התצלומים נצבעים במעבדות החברה בתהליך מיוחד שהוא סוד מקצועי  המתאים את הצבע והדימויים אל התקופה וסוג האובייקטים. אני מתקן בפוטושופ פגמים שמתגלים.
 "תהליך הוספת הצבע עשוי להביא קהל גדול יותר להתעניין באותם תצלומים ישנים והרי זו כוונתי לעניין ציבור רחב באוצר צילומים זה [...] הוספת גווני הצבע לא פוגעת בהעמדת האובייקטים הנמצאים בצילום, הם נשארים בדיוק  כפי שנעשו בידי הצלם אבל הצילום מתעורר לחיות חדשה ושובר את החדגוניות". [...] אם פגעתי ברגשות קהל שומרי האמונים לצילום המקורי בשחור – לבן הריני מתנצל על כך" (מתוך מבוא לאלבום: על הוספת צבע לתצלום ש/ל).

הרשות להתערב ביצירה ?

התצלומים שנצבעו קיבלו את רשות הבעלים, שהם יורשי הצלם, משיב נדב. כך שמבחינה חוקית הרשות נתונה.
דעתי האישית מתנגדת לכל התערבות חיצונית בכל יצירת אמנות ותיעוד, כולל  שיפוץ כלי, פריט או חפץ מכל תקופה, גם אם ששיני הזמן או יד אדם פגעו בו.  קיים ויכוח עקרוני-מקצועי בין המשמרים למיניהם. ישנם כאלה המחייבים שיקום ותיקון, השלמת החסר וכו'. אני מאלה החושבים שהזמן ותלאות השנים שחפץ עבר לאורכם הם חלק מההיסטוריה והביוגרפיה של האובייקט.
התצלומים של פרלמוטר המופיעים באלבום שייכים לסוגה התיעודית. רובם מספרים את סיפורו של כפר מנחם מראשית הקיבוץ  וכשכאלה צביעתם לדעת נדב מוסיפה אינפורמציה החסרה למעשה התיעוד.  ישנם תצלומים שהצביעה הממוחשבת שלהם זולגת בין התחומים, ומוסיפה גרעיניות לתצלום. התוספת העיקרית היא בתחום האווירה ומסירת רוח התקופה. סוגיית תוספת הצבע  שייכת לתחום האתי – פילוסופי של האמנות. האם רשאים אנו בזכות יכולות טכניות חדשניות ככל שיהיו לשנות את המקור ?   דעתי כאמור נחרצת, ומעדיפה את השארת המקור כפי שצולם ללא צבע.

דוד פרלמוטר - בעין מצלמתו
מפעל ההצלה והגילוי של תצלומים היסטוריים שנדב עמל עליהם, הם מעשה קודש. הוא מביא לציבור הרחב פיסות היסטוריה מצולמות. עומס על שכמו את תיעודה, שימורה וצביעתה של המדינה, ההתיישבות הקיבוצית, הכפרית והעירונית.    
אלבומו האחרון המונח בפני עניינו קיבוץ כפר מנחם ועוד נופים ומקומות בארץ, כפי שתיעד וחווה  צלם הקיבוץ דוד פרלמוטר. האלבום מכיל 600 עמ' וצילומים  בכריכה רכה, ובהפקת ביתמונה . נדב מספר שהתצלומים שבספר הם מבחר מתוך 6.000 צילומים אותם סרק עבור הספרייה הלאומית.  לנדב אג'נדה עיצובית של בניית אלבומי צילום: הוא נותן את מלא הכבוד והמקום לכל צילום. כל דף מכיל צילום בודד. נדב מקפיד להוסיף אינפורמציה מילולית מינימליסטית הכרחית, כמיטב ידיעתו. מתוך בחירה מושכלת, של ארגון התמונות באלבום בחר נדב בדרך האקלקטית. לא מתודיקה של נושאים סדורים לפי שערים, אלא חלוקתם על פני דפי האלבום. מתוך רצון להפתיע. לא  בניית משנה סדורה הידועה מראש, אלא פיזור נושאים לאורך האלבום.  

דוד פרלמוטר נולד בעיר ביאליסטוק (פולין בחסות גרמניה) בשנת פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914). לאחר המלחמה היגרה משפחתו לקנדה ושם בעיר טורונטו חבר דוד לתנועת הנוער השומר הצעיר.  סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה עלה עם זוגתו חיה לארץ ישראל. בשנת 1939 היה ממייסדי קיבוץ כפר מנחם.  דוד לא למד את אמנות הצילום, הכול בא לו בכישרון טבעי ובעזרת הניסיון שצבר לאורך השנים. במשך חייו הקים את ארגון צלמי הקיבוץ הארצי, ערך תערוכות צילום רבות, פרסם אלבומי צילום וצילומיו פזורים במקומות שונים בארץ ובעולם. היה צלם הקיבוץ שצילם במקביל את  נופי הארץ ואנשיה וצילומים רבים במחנות צה"ל וחיילותיו. דוד פרלמוטר נפטר בקיבוצו בשנת 1993.

" יש המנהלים יומן או מחברת רשימות, אני ביקשתי לתת ביטוי לבניין הקיבוץ והתפתחותו – על הנוף הסובב אותו והנוף האנושי אשר בו באמצעות עין העדשה. כשניגשתי לממש את כוונתי, אפילו מצלמה לא הייתה ברשותי אלא מה שקיבלתי בהשאלה מחברים שברשותם היו מצלמות" (מדבריו של פרלמוטר המופיעים באלבום).
לפרלמוטר עין רגישה  הצדה את הפכים הקטנים. את חיי היום, יום. את האלבום פותחת תמונה של שער הקיבוץ בראשיתו (תקופת חומה ומגדל) . על עמודי השער הפתוח לרווחה כמו מזמין את החברים להיכנס אל חצר הקיבוץ, עומדות מפוסלות שתי דמויות: המסקל והזורע.  יצירתו באבן של נחום (נחקה) רומבק. כדי לזרוע, ולאחר מכן לקצור, יש לסקל ראשית את האבנים והסלעים ולבער את הקוצים. הכשרת השטח וזריעתו היו צעדים בוני אמון עם המקום. לאחריה באה סדרה של צילומי "חומה ומגדל". מצאה חן בעיני תזמורת המנדולינות הפורטת להנאתה מזמרת הארץ למרגלות מגדל העץ, להמחיש שקיבוץ ותרבות הולכים בצוותא.

תצלום המקלחת הציבורית משנות החמישים מדגיש את הצד האחורי של המתקלחים  כאשר הפנים המתגלחות נשקפות מהמראה. אלו הם שני צדדיו של הקיבוץ "במערומיו" שנהפכו לפולקלור של סיפורי המקלחת הציבורית. מימין למקלחת צילום צריף מחסן הבגדים הבנוי מלוחות עץ לא מהוקצעות וגג ברזנט מרופט שהוא ניגוד גמור לשמלות השבת והערב ולחולצות המגוהצות, שיא האופנה של שנות הארבעים-חמישים. תפארת הלבוש מול דלות צריף מבנה הקומונה. מהצילומים למדתי שבכפר מנחם שכנה תחנת משטרה בצריף ועליה קבוע שלט בעברית ואנגלית:  "משטרת הישובים היהודיים תחנת כפר-מנחם". תצלום נוסף קבוצתי של גפירים (נוטרים) חברי כפר מנחם במשטרת היישובים. עומדים לתפארת ככוח הביטחון והמגן המקומי (העברי)  חבושי כובעים אוסטרליים,  לבשי מדים מגוהצים, מכנסים קצרים  וגרביים עד הברך, הכול בצבע חאקי ייצוגי בנוסח  הוד מלכותו המוכר. אפנה צבאית לתפארת משטרת היישובים מהקיבוץ המשרה סמכותיות ובטחון.

צילומי עבודת השדה הם מהתצלומים המרגשים שבאלבום .  לפרלמוטר הייתה זיקה מיוחדת לעבודת האדמה. הדבר בא לידי ביטוי באלבום דרך עובדי שדה כפופי גב האוספים בצל. טרקטורים בפעולה, חלקם מתבוססים בבוץ בשרשרותיהם.  קלשונים מורמים מעל ערמת חציר. צילומיו של פרלמוטר את חבילות הקש ועובדי הפלחה העומסים את ם מהשדה אל עגלה עמוסת חציר כפי ששוררה רחל המשוררת מספרת לנו סיפור ידוע , תמים, שחייב מאמץ פיזי לפני בא הגשמים. סדרה מיוחדת מוקדשת לבעלי מקצועות, סנדלרים תופרות, אנשי חרושת  חשמל בניין ועוד. כמו בכל ראשית התיישבות לא נפקד מקומם של עסקני היישוב שהיו מגיעים לישוב החדש לעודד ולטעת שתיל.  בראשם מנחם אוסשקין (על שמו נקרא הקיבוץ) עם שפם וזקן מטופחים,  אברהם הרצפלד עם "שורו הביטו ראו, מה גדול היום הזה"...  יוסף ווייץ, וכמובן מאיר יערי המנהיג ההיסטורי נואם בהתלהבות בישיבת הועד הפועל שהתכנסה בקיבוץ, ויד ימנו המונפת בלהט מספרת משהו על חשיבות ותוכן דבריו. הפעוטים וילדי הקיבוץ נוכחים בלא מעט תצלומים. הצברים החמודים , ילדי הקיבוץ הם  התשובה האולטימטיבית להמשכיות ולקיום. אפשר ללמוד רבות מהתצלומים על סיסמאות התקופה והמפלגה שנתלו על כותלי חדר האוכל ובחצר הקיבוץ: בהתכנסות חברים בחדר האוכל באחד במאי נרשם באותיות קידוש לבנה: "לציונות חלוצית וסוציאליזם מהפכני" !  מנגד סיסמה משלימה:  "דיקטטורה של הפרולטריון = שלטון העם". בשדות הקיבוץ בחג נטיעות נפרש בד לבן ארוך ועליו הכתובת: : "והיה הנטע לאות ברית בינינו ובין הארץ הזאת" בתווך בין עמודי התורן המחזיקים את סיסמת החג עומדת עגלה רתומה לפרדה ועליה שתילים רכים המיועדים לשתילה. כך גם חברי הקיבוץ על מקצועותיהם, מן הסנדלר , דרך הבנאי עד התופרת. לכולם מקום של כבוד במצלמתו של פרלמוטר. האלבום מחזיק מעגל חיים שלם מהשנים הראשונות של כפר מנחם שלפתע לבשו צבע.

אפשר להתווכח על נכונות צביעתם של תצלומים,  אי אפשר שלא לשבח את עבודתו של נדב, את תצלומיו הנפלאים של דוד פרלמוטר ואת חברי כפר מנחם שנחישותם וחזונם ועמל כפיהם  מהווים בסיס לאלבום זה. האלבום מלמד אותנו מהי צניעות, עבודת כפיים, תמימות וישרות דרך ואמונה גדולה בחזון קיבוצי. 


יובל דניאלי

אין תגובות:

פרסום תגובה

רשימת כל המאמרים

"אוסף איתמר" – לזכרו של איתמר רשף "אורות וצללים" באמנות – דברים לחג האורים "בחצר הקיבוץ". "גבעת חביבה" צעירה בת –שבעים "דברות השומר" "והייה הנטע לאות ברית בינינו ובין הארץ הזאת" "יומן אחווה" 1927-1920 "לא עיר לא כפר" מחשבה אדריכלית להווה. "מדורת השבט" "מודעה למועד" - אוסף כרזות חג בקיבוץ רמת יוחנן "מסביב יהום הסער" "מתנוסס הנס על תורן" – על דגלי השומר הצעיר במלאות מאה שנים לתנועה 100 שנים לעלייה השלישית 1967 אומנות שעת מלחמה אבד לי רע אביבה אופז אביטל גבע אדריכל בונה תרבות אומנות במלחמה - שלושים שנה למלחמת לבנון הראשונה. אופוריה מלא המשכן אופק חדש לאופקים חדשים אור הנר המבצבץ ועולה מבין סדקי האוהל אייבי נתן אמנות במרחב הציבורי הקיבוצי אמנות החיים אפמרה אראלה הורוביץ ארבעה יוצרים - המאחד והשונה שביניהם אריה אהרוני אריה רוטמן ארכיונו של מועמד לבגידה אשר בנארי אתר שיירת יחיעם באוהאוס בונים את ישראל בועז טל בין ג'וערה לעין השופט בין להבות "סטולין" למגילת רות בני ברק בעקבות תערוכתו של עמרי טלמור בשיר ובחרט בתנועה מתמדת גבעת חביבה גבעת חביבה כיום – דף להפצה בעלוני הקיבוצים גורם אנושי גלויות הועד למען השלום בישראל גרפיקה קיבוצית דוד פרלמוטר בעין מצלמתו דליה דנון דן אמיתי האדריכלות של מנחם באר האין סוף של המינימליזם האיש שלא הלך ב"תלם" האם קיימת גרפיקה קיבוצית האמן הקיבוצי ודרכו אל הגרפיקה הארכיון מבקר בתערוכה הגדת התשעים הגדת פסח קיבוצית הגה אניית השלום הגרעין והקליפה הדגל האדום כאיקון אומנותי. הדימויים החזותיים שבהגדה- פתיחות מול סגירות. הזבוב על קיר ילדותנו החטיבה ההסטורית בחבצלת הטעם הקיבוצי הידיד של השדות החרושים הכרזה המאוירת המוזות לא שתקות יובל דניאלי המילה לא שוכחת המפות של נועם רבינוביץ המקצוע: גרפיקה הסמל הגראפי של הקיבוץ הסמל הקיבוצי הפעלה הציירת שלא התעלמה מהחלשים הקורא בקפה הקיבוץ בתרבות ובחברה הישראלית הקיבוץ כמותג פרסומי הקריקטורה הקיבוצית הקריקטורה הקיבוצית. הרהורי ארכיונאי מתעד הרפת כמשל - הרהורי חג הביכורים השנים המופלאות של "הפועל המעפיל". חג עצמאות חג פורים חדר אכילה ובליבו חומה טולי (שאול) באומן טנק מצופה בנצנצים. (על דמותו של צה"ל בגלויות ברכה לשנה טובה) יד יערי יד יערי יום יום יד שניה יובל דניאלי יוחנן סימון יוסי וסיד – נופי אשליה אורבניים יניב שפירא יסטוריה במבט אדריכלי ישראל פיינמסר כנס גבעת חביבה השלישי לבנות ולהיבנות בה לוח המודעות הקיבוצי ליאון המדפיס לירות בתוך הנגמ"ש למראית עין למראית עין – ספר צילומים חדש למתי חלילי. מאיר דרום – צילומים מארץ סין – תערוכת צילום באולם המופעים בעין השופט מועצה אזורית מנשה מוקי צור מנדל שרל מסע לאין קץ מעגלי שייכות מצעד השומריות מרכז אמנות גבעת חביבה מרכז אמנות משותף גבעת חביבה משה לפידות משכן לאמנות בעין חרוד מתחת לפנס מתחת לפנס 5 נדב מן נפתלי אופנהיים נשף מסכות נתינה שכל כולה קבלה סיור אנתרופולוגי סיור אנתרופולוגי בבני ברק סיור בעקבות האדריכלות של גבעת חביבה סמל חג הקיבוץ סמלי עצמאות עינת אמיתי עלוני קיבוץ עלי אלון עמי ואלך ענת לידרור פבל וולברג פורים פורסים פרופ' גילה בלס צבע משותף – אומנות פלסטית במרחב הציבורי הקיבוצי צוותא צילה ליס צילום אדריכלי קום והתהלך בארץ קיבוץ הזורע קיבוץ נחשון קיבוצניק בבני ברק קפריסין ראוותנות מול צניעות ראוף אבו – פנה רדכי אמיתי רודא רודא ריילינגר רוני רכב רלי אברהמי רפי מינץ שבועות שדות שבעמק שושנה לב שי לילדנו שלוש הגדות מיוחדות לפסח שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים. שמואל מסטצ'קין שמחת המעשה תבנית נוף שדותיו – מחווה אומנותי לחג הביכורים תמיר קרתא תערוכה תנועתנו בקפריסין תערוכות תפריט פועלים תרבות וחברה