בעקבות ספרו של פרדי כהנא.
בראשית ברצוני לברך את אדריכל פרדי כהנא על ספרו
המונומנטאלי "לא עיר לא כפר" (ראה מאמרו של עלי קדם, הזמן הירוק
29.12.2011) שהוא ספר מתנה לכול שוחרי האדריכלות הקיבוצית והישראלית בפרוס השנה
האזרחית החדשה ובכלל.
הייתי עד ללידתו של הספר ובמו עיני ראיתי את
הארכיון האישי המפואר של פרדי בקיבוצו בית העמק. פרדי עמס על שכמו מפעל אדיר ורב
חשיבות. הספר מסתיים ב - 1990. עשרים השנים האחרונות לא באות לידי ביטוי, זה מתוך
כוונת מכוון. עשרים השנים שחלפו היו הרי גורל. הן היו השנים בהם נסגרו מחלקות
התכנון התנועתיות והתכנון עבר אף הוא הפרטה גורפת. פרדי מספר לנו בספרו על מה
שהייה, וזה מאוד חשוב כדי להבין כיצד נבנה האורגניזם המיוחד הזה שנקרא קיבוץ.
בנוסף זכינו לאחרונה לרנסאנס של התייחסויות לאדריכלות העבר הקיבוצית. זה מתוך מגמה
לשמר לדורות הבאים נכסי אדריכלות במרחב הקיבוצי, גם אם הם סיימו את תפקידם. מבחינה
זו יש במגמה זו התרסה כנגד "הפונקציונאליות" של אסכולת ה"באוהאוס" הקיבוצי שיוצגה
ע"י שמואל מסטצ'קין (אדריכל הבית של מחלקת התכנון של הקבה"א במשך כ – 50
שנה) שגרס: "בית שסיים את תפקידו יש להרסו"! מכוון שהאדריכלות הקיבוצית
בטאה אידיאולוגיה של דרך חיים והייתה לתבנית הנוף האידיאולוגי הקיבוצי, הרי הבית
שנבנה במיוחד לשימוש פונקציונאלי כדוגמת בית הילדים הכולל, כאשר באה הלינה
המשפחתית היה, אליבא דמסטצ'קין, להרסו.
הספרים, התערוכות
וימי העיון שהופקו לאחרונה בנושא עוסקים בגדול בפרויקט של "הצלה", של
שימור אדריכלי של נכסי צאן ברזל ארכיטקטוניים, כחלק מהמורשת הישראלית. אפשר להיות
גאים שהיסטוריונים ואדריכלים נחשבים מהאקדמיה והאומנות רואים בעבר האדריכלי
הקיבוצי ראוי לשמירה ולהגנה בפני הריסה. אל שולחן עבודתי בארכיון התנועתי
בגבעת-חביבה, מגיעים לאחרונה סטודנטים וחוקרי אדריכלות רבים כדי לכתוב ולחקור את
התופעה המיוחדת הזו של אדריכלות הקיבוץ. לא
זכיתי לראות מי מהבאים שמתעניין בפרוגראמה אדריכלית עתידית, שמנסה להתמודד עם מה
שיהיה. קל יותר לחקור ולבדוק את מה שהייה...
בעבר כאשר אורח היה נכנס בשערו של קיבוץ כמעט כל הקיבוצים שידרו את אותה
תבנית אדריכלית, את אותו מבנה פונקציונאלי שכלל את אזור המגורים, החינוך, השטח
הציבורי וזה המשקי. ביניהם היה הגן הקיבוצי כחוט מקשר ירוק. היה הגיון פונקציונאלי
לשטח המחנה. האורח שלא היה בקי בדקויות חשב לרגע שכול הקיבוצים ללא הבדלי תנועות
וזרמים נבנו ע"י אותו מתכנן. היום האורח היקר שלנו היה חש מייד בהבדלים. ישנם
קיבוצים בהם קיימת לצערי אנרכיה אדריכלית ותכנונית. יש בי עדיין ציפייה שהקיבוץ
ישדר בתכנונו האדריכלי עקרונות יסוד של צניעות, וסולידריות חברתית. של ביטחון פיזי
ופתיחות לנוף ולשדות. שישמור על אינטימיות ומרחב ציבורי קהילתי. שמעגלי היסוד
הקלאסיים למרות השינויים, ישמרו לא מתוך ערגה ונוסטאלגיה אלא בגלל הרלוונטיות
העכשווית שלהם. כך ימומש הרעיון הגלום בשם ספרו של פרדי כהנא : "לא עיר לא
כפר".