יד יערי יום יום

אלבום צילומים חדש מוקדש לחברי קיבוץ יקום ובניו          במלאת 70 שנה לעלייתו על הקרקע. מורדו אברהמוב  - צילומי ילדים מקיבוץ יקום 1960-1947 עריכה : עוזי ורון עיצוב והפקה: מגן חלוץ. הוצא לאור ע"י קיבוץ יקום והמשפחה - 2017 רשימות: עוזי ורון, יעל גבירץ, שירלי משולם, גלעד אופיר. אלבום צילום שהוא  מחווה לצלם חבר קיבוץ הוא אירוע הראוי לציון לשבח. אין זה מובן מאליו  שקיבוץ בימינו מוכן להשקיע ולהוציא לאור אלבום תצלומים מפואר ומושקע ועל כך מגיע לקיבוץ יקום ולעורך האלבום עוזי ורון כל המחמאות הן על היוזמה והן על התוצאה. מרדכי (מורדו) אברהמוב (2013-1920) שלזכרו ולציון פועלו הצילומי - אמנותי הופק האלבום, היה צלם הקיבוץ.  מורדו צילם ותיעד את מרקם החיים בקיבוצו על כול מכלול החיים, מתקופת העלייה על הקרקע (1947) ועד יומו האחרון. מורדו היה אחד מחבורה מצומצמת ואיכותית של צלמים מבית היוצר של התנועה הקיבוצית שהרבו לתעד במצלמתם את המפעל הקיבוצי וההתיישבותי "מבוקר עד בוקר" (הוצאת ספרית פועלים – 1958) כשמו של אלבום צלמי הקב...

מתחת לפנס – 5 . פסטיבל אמנות רב תחומי חול המועד סוכות   (9-10.10.17). המועצה האזורית מנשה ומרכז האמנות המשותף בגבעת חביבה . תמונות: טל בדרק קהילתיות ואמנות זו השנה החמישית שאירוע האמנות "מתחת לפנס" מתקיים. בשונה מהפעמים הקודמות  (התקיים בעין שמר), הפעם הוא נדד מזרחה אל שטח גבעת-חביבה כאשר אל ההפקה חברו המועצה האזורית מנשה, המרכז לאומנות משותף בגבעת חביבה וצוות קיבוץ עין שמר שהפיק את האירועים הקודמים. המיקום החדש והצטרפותם של שני ארגונים גדולים פתחו אפשרויות נוספות, הרחיבו את נפח המשתתפים והאירועים כדי ליצור פסטיבל אומנות רב משתתפים שמביא עמו אמירה ייחודית אחרת וחדשה, המשלבת אמנות ויצירה  עם רעיון קהילתי, זאת מבלי לפגוע באיכות ורמת היצירות והמופעים. הכול היה מוכן לפתיחה. הארגון, הלוגיסטיקה, הבמות ומקומות ההצבה. אמנים הגיעו לשטח כמה ימים קודם כדי להתרשם ולהכין. נסגרו פערים אחרונים. יושרו הידורים, ובאוויר הגבעה התחילו לנשום את ריחות הפסטיבל שבפתח. רבים וטובים התנדבו לסייע ולעזור. המולת עשייה ויצירה עוטפת את כל פינות הגבעה. ... ואז כמו דווקא להכעיס, כד...

חג סוכות מתאפיין בארעיות מבניו. הסוכה אינה מבנה של קבע אלא מבנה זמני בר חלוף  הבא להזכיר לכולנו את עברנו המדברי-היסטורי מזמן יציאת בני ישראל ממצרים, שבו הנוודות הייתה לתופעת קבע לאורך ארבעים שנה. כאשר הגיעו החלוצים לא"י בראשית המאה העשרים גם הם בנו לעצמם מבנים זמניים בצורת אוהלים וצריפים, עד שהגיע הזמן המתאים להתיישבות של קבע ועמו הגיע גם זמן תכנון הנקודה ובמסגרתה מבני קבע בחזקת סוף לנדודים. הסוכנות היהודית שהייתה הגוף המיישב והמתכנן, בנתה בקיבוצים הראשונים בהתאם לאג'נדה היישובית שהטילה ספק ביכולת הקיבוצים להיות גוף אידיאולוגי חי הנושא את עצמו ואת קיומו. עם הזמן כאשר המוסדות המיישבים נוכחו כי הקיבוצים אינם אפיזודה חולפת של חולמים, הוחלט על מיסוד התכנון וראייה רבת שנים שלו. בשנת 1943 מקים אחד המגשימים הקיבוצניקים  הגדולים, ישראל פיינמסר (מזרע), את המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. פיינמסר מזמין את האדריכל שמואל מסטצ'קין (1908-2004) חניך הבאוהאוס, להיות לאדריכל ראשי במחלקה הטכנית הצעירה כדי לבנות בתים של קבע, בתים של ממש. בשנות החמישים מזמין פיינמסר שני צעירים שאפתניים ...

"אופוריה" –  6 ימים ועוד 50 שנה. אוצר ראשי: יניב שפירא. במסגרתה מוצגות חמש תערוכות: 50 ל – 1967 אומנות שעת מלחמה. אוצרת: דנה אריאלי ז'יל קארון: טביעת עין. אוצרת: מיקאלה זיס גיא ברילר: ההרצלים החדשים והסטודיו של אבן השתיה. אוצר: אלעד ירון שוקה גלוטמן: המון שנים טובות – חדר זיכרון. אוצר: טל גלפר דני לביא: 50 שנה, אותה מנגינה. אוצר: יניב שפירא. התערוכה  תנעל בסוף אוקטובר – 2017. - חשיבותה של התערוכה "אופוריה" במשכן לאומנות בעין חרוד  בשאלות שהיא מציבה ובמראה שהיא מעמידה בפני המתבונן בה, ולא פחות חשוב בעצם נוכחותה.  היא באה למלא חלל שנפער במציאות המוזיאלית הישראלית  המרכזית של התעלמות כמעט מוחלטת מתוצאות המלחמה והכיבוש במלאת חמישים שנה "למלחמת ששת הימים". אוצר המשכן ראה בעריכתה של תערוכה כזו במציאות הישראלית העכשווית אתגר משמעותי הנושא עמו אמירה אומנותית, חברתית ופוליטית ברורה שאת תוצאותיה, מחיריה וצלקותיה אנחנו נושאים גם כיום. אין סמלי יותר מאשר החלטתו של יניב שפירא להציג תערוכת נושא רבת היקף שכזו במלא חללי התצוגה של המשכן.  ינ...

סדנה פעילה לבניית תבניות מגומי עם האמנית: נאן סמית 20-21.12.2017  בין 9:00-16:00 במרכז האמנות המשותף גבעת חביבה בימינו כולנו מתרגשים מהדפסות בתלת ממד (D3) המעתיקה חפצים ותבניות של צורות גאומטריות ומעשה ידי אדם. התפיסה הקראמית העוסקת בשכפול בחומר כוללת בתוכה למידת טכניקות ביציקות ותבניות בטקסטורות מגוונות בחומר.  לפני כ-400 שנה התפתחו שריפות הביסק; לא רחק היום בו הבינו כי ניתן להשתמש בכלים כתבניות לחיצה.  כאשר גילו את הגבס כחומר לתבניות יציקה התאפשר דיוק רב יותר בתבניות מורכבות הבנויות ממספר רב של חלקים שלא התאפשר בתבניות מחומר.  השלב הבא שהגיע היה: תבניות מגומי וכאן אנחנו נפגשים חומרים כמו גומי כמו לטקס, סיליקון ופוליאוריטן זמינים כיום בקלות רבה.  נאן סמית הגיעה להבנה, בעקבות חקריה מעמיקה בנושא תבניות גומי, כי ניתן להשתמש בתבניות גמישות אלו כתבניות לחיצה. זה מאפשר בקלות יתרה ובתהליך עבודה פשוט יותר לבנות תבניות גדולות יותר, מורכבות יותר ובפחות חלקים.  על הסדנה: בסדנה פעילה בת יומיים, נלמד איך יוצרים תבניות חד...

עניין של חברות. כך אפשר להגדיר את המחווה שעשו נציגי סיעת השומר הצעיר  והליגה הסוציאליסטית בוועידה החקלאית החמישית שהתרחשה בין ה -  22-26 לינואר שנת 1939 , כלפי חברם לדרך ולסיעה, יהושע הניג (גן שמואל), שאושפז מטעמי בריאות בבית החולים בילינסון בפתח תקווה.  העניין החברי הוא בשליחת החוברת "בשיר ובחרט" שזה עתה יצאה מהדפוס שהיא למעשה הספר הראשון של הוצאת הספרים - ספריית פועלים.  עניין של חברות, כך אפשר להגדיר את המחווה שעשתה כלפי ארכיון יד יערי  עמירה הגני שהעבירה למשמרת את הספר "בשיר ובחרט" כאשר על הדף הפותח שלו, שיר  המוקדש לבריאותו של  יהושע הניג: "לך, יהושע, למזכרת, הקובץ בשיר ובחרט. לך לאות וידיעה: לחום לחמנו בוועידה. שלמים יצאנו ובריאים... שנס מתניך, התאזר ואלינו שוב מהר ! לכלכלה חושה חיש בלעדיך – עסק ביש !" האיור: יצחק בן מנחם (משמר העמק) על השיר המלבב הזה חתומים כל חברי הסיעה וראשיה. ריכוז חתימותיהם של ראשי  התנועה והמפלגה בעת ההיא הוא נכס היסטורי יקר מציאות ובהחלט מצביע על סולידא...

  (מישיבת ועדת תכנון קיבוצית – סיפור דמיוני עם נגיעות מהמציאות) "על גופתי המתה" !  (כמה שאני אוהב לשמוע את המשפט המאתגר הזה) נשמע חיים ראובני  בפאתוס האופייני לכאלה שהצדק תמיד עמם. "התוכנית לא תעבור"  הרים שוב את קולו בהנפת יד אל עבר חזהו. אורן שועלי, צעיר מועדת תכנון שעוד לא למד להכיר את תכונותיו הכועסות  נרתע מופתע מרעם וזעם קולו. "חברים, חד וחלק, תכנית שכזו לא תעבור בקיבוצנו" ! וכאן ללא התרעה מוקדמת פרס מהזיכרון את תכנית הנקודה שגובשה בשנות החמישים.      עברו מאז שישים שנה, והוא עדיין עם אדריכלי הבניינים והנוף , שמזמן החזירו נשמתם לבורא, ויותר מזמן העבירו מוסדות הקיבוץ את סמכות תכנונו של הקיבוץ אל דור צעיר יותר במחלקת התכנון התנועתית.  שאול רכז הועדה גייס את מלוא השקט הנפשי שלו כדי להרגיע: (נזכר בציטוט ששמע ממסטצ'קין אדריכל מחלקת התכנון: "בית שסיים את תפקידו יש להרסו") תראה, תבין, עם מלא הכאב והצער אין ברירה, חייבים לקלוט כדי להמשיך להתקיים. וכדי לקלוט צריכים לוותר על כמה בניינים ועצים  מדור המייסדים!  אור...