דילוג לתוכן הראשי

מחבר הבלוג - יובל דניאלי

רכז חטיבת אומני התנועה הקיבוצית בארכיון השומר הצעיר. אוצר אוספי הארכיון. חוקר תולדות האומנות הקיבוצית לדורותיה. שותף לכתיבה של ספרים ומאמרים בנושאי התרבות ואומנות הקיבוצית והישראלית.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תבנית נוף קיבוצו

מגמות ותהליכים באמנות הקיבוצית לדורותיה.     "אני מאמין באמונה שלמה בנשק היצירה  האומנותית-החברתית.  הצייר והפסל – כסופר                         וכמשורר – צריכים לראות את עצמם בשרשרת הזהב של הבניין,  חבלי יסוד במפעלנו. בברית זו צפון נשק עיקרי לחיינו" (חיים אתר)   "על האמן לחדור לתוך העולם, לחוש באהבה רבה את גורלם של בני אנוש ועמים. אין אמנות למען אומנות. על האמן להיות מעוניין בכל מחוזות החיים". (מארק שאגאל)                                     תוכן עניינים : דילמת האמן הקיבוצי מקורות היצירה הקיבוצית דיאלוג בין האמן לקיבוצו האקלים הנפשי בין בתי ברל לגבעת חביבה בני הקיבוץ מוזיאונים קיבוציים     בשנת תשי"ט יצא לאור בהוצאת ההסתדרות הקובץ  "על אדמתם"

הגדת פסח קיבוצית

הגדה לפסח  של  הקיבוץ הארצי השומר הצעיר . הגדת הפסח הנה ללא ספק החיבור היהודי המעוטר והמאויר ביותר. מתוך אלפי הגדות שהוצאו לאור בארץ ובחו"ל לאורך הדורות, לתנועה הקיבוצית חלק חשוב בהם. למעלה משבע מאות הגדות של פסח נכתבו בתנועה הקיבוצית במשך שישים שנה. (6) מאז ההגדה הראשונה שהופקה בתנועה הקיבוצית בשנת 1935 בקיבוץ גבעת-ברנר (הגדת העליות, הופקה בשיטת הסטנסיל איור: אריה (מאירהוף) חצור). אריה חצור היה היזם והרוח החיה בהפקת הגדת הקיבוץ. הוא זה שהגה ואייר את ההגדה בחרט הסטנסיל וחילק לחברי הקיבוץ עת דפי ההגדה עם קווי המתאר של איוריו כדי שימלאו אותם בצבעים. בכך נהפכה הגדת גבעת ברנר להגדה שכל חברי הקיבוץ היו שותפים לה. שמעתי סיפורים פולקלוריסטיים כיצד אחר יום עבודה קשה היו חברי הקיבוץ צובעים את איורי ההגדה לאורה עששית נפט באוהל המגורים.  ההגדות הקיבוציות ומאוחר יותר אלו שהופקו ע"י התנועות הקיבוציות היו ליצירות גראפיות שהוו נכס צאן ברזל באיורי ההגדות לדורותיהם.  האומנים שנקראו ללוות את ההגדות בציוריהם היו אלה שהתבלטו יותר באופי הגראפי - אילוסטראטיבי של יצירתם. רבים מהם נהיו בה

בין להבות "סטולין" למגילת רות

לכבוד חג השבועות, על יצירתו של יחזקאל קמחי ז"ל (1918-1994). מגילת רות – קבלת השונה והאחר. כאשר אני נזכר ביחזקאל קמחי הצייר, עולה לנגד עיני ספרו המאויר "מגילת רות" (ספרית פועלים , המדור לאמנות – 1962). מה מתקשר יותר עם חג השבועות מאשר קריאה במגילת רות ? (1)    יחזקאל קמחי אהב את השיבולים, את השדות ואת טנא החג המלא בכל טוב משפעת הארץ. עטיפת הספר "רות", יחזקאל קמחי, הוצאת ספריית פועלים, 1962 שנות החמישים-שישים של המאה שעברה, היו שנות קציר השעורים של קמחי. הוא הרבה באיורים וציורים בהם מוטיב מרכזי הוא חג הביכורים. לכבוד ראש השנה תש"ך הוציאה ספרית פועלים (באותה עת יחזקאל קמחי היה הגרפיקאי- מאייר שלה), אוגדן ברכה שבתוכו מקבץ של 5 ציורים בשחור לבן סביב נושא חג הביכורים (הציורים מהשנים 1956-1957). בהשפעת איוריו למגילת רות מצייר קמחי בשנות השישים של המאה העשרים את גלויות השנה טובה של קיבוצו יקום.  אני מביט באיוריו של קמחי שנעשו לפני חמישים שנה ומנסה באמצעותם לפענח את "חידת יחזקאל". מי שמכיר את ההיסטוריה האישית של קמחי מבין שהיהודי שבו