דילוג לתוכן הראשי

מחבר הבלוג - יובל דניאלי

רכז חטיבת אומני התנועה הקיבוצית בארכיון השומר הצעיר. אוצר אוספי הארכיון. חוקר תולדות האומנות הקיבוצית לדורותיה. שותף לכתיבה של ספרים ומאמרים בנושאי התרבות ואומנות הקיבוצית והישראלית.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תבנית נוף קיבוצו

מגמות ותהליכים באמנות הקיבוצית לדורותיה.     "אני מאמין באמונה שלמה בנשק היצירה  האומנותית-החברתית.  הצייר והפסל – כסופר                         וכמשורר – צריכים לראות את עצמם בשרשרת הזהב של הבניין,  חבלי יסוד במפעלנו. בברית זו צפון נשק עיקרי לחיינו" (חיים אתר)   "על האמן לחדור לתוך העולם, לחוש באהבה רבה את גורלם של בני אנוש ועמים. אין אמנות למען אומנות. על האמן להיות מעוניין בכל מחוזות החיים". (מארק שאגאל)                                     תוכן עניינים : דילמת האמן הקיבוצי מקורות היצירה הקיבוצית דיאלוג בין האמן לקיבוצו האקלים הנפשי בין בתי ברל לגבעת חביבה בני הקיבוץ מוזיאונים קיבוציים     בשנת תשי"ט יצא לאור בהוצאת ההסתדרות הקובץ  "על אדמתם"

הגדת פסח קיבוצית

הגדה לפסח  של  הקיבוץ הארצי השומר הצעיר . הגדת הפסח הנה ללא ספק החיבור היהודי המעוטר והמאויר ביותר. מתוך אלפי הגדות שהוצאו לאור בארץ ובחו"ל לאורך הדורות, לתנועה הקיבוצית חלק חשוב בהם. למעלה משבע מאות הגדות של פסח נכתבו בתנועה הקיבוצית במשך שישים שנה. (6) מאז ההגדה הראשונה שהופקה בתנועה הקיבוצית בשנת 1935 בקיבוץ גבעת-ברנר (הגדת העליות, הופקה בשיטת הסטנסיל איור: אריה (מאירהוף) חצור). אריה חצור היה היזם והרוח החיה בהפקת הגדת הקיבוץ. הוא זה שהגה ואייר את ההגדה בחרט הסטנסיל וחילק לחברי הקיבוץ עת דפי ההגדה עם קווי המתאר של איוריו כדי שימלאו אותם בצבעים. בכך נהפכה הגדת גבעת ברנר להגדה שכל חברי הקיבוץ היו שותפים לה. שמעתי סיפורים פולקלוריסטיים כיצד אחר יום עבודה קשה היו חברי הקיבוץ צובעים את איורי ההגדה לאורה עששית נפט באוהל המגורים.  ההגדות הקיבוציות ומאוחר יותר אלו שהופקו ע"י התנועות הקיבוציות היו ליצירות גראפיות שהוו נכס צאן ברזל באיורי ההגדות לדורותיהם.  האומנים שנקראו ללוות את ההגדות בציוריהם היו אלה שהתבלטו יותר באופי הגראפי - אילוסטראטיבי של יצירתם. רבים מהם נהיו בה

מצעד השומריות

שומריה ראשונה: השומריה הראשונה התכנסה על הר הכרמל ב - 20 ליולי 1945. חודשים לאחר כניעת גרמניה הנאצית לכוחות הברית במלחמת העולם השנייה. השואה האיומה שעבר העם היהודי באירופה חלחלה כבר אל התודעה. גורלה של תנועת השומר הצעיר המפוארת (תנועת הנוער החלוצית, הגדולה באירופה)  לא היה שונה מזה של יהדות אירופה. למרות האסון שפקד את עמנו, למרות העצב ששרה בעם היהודי ובארץ , החליטו ראשי התנועה בארץ  לקיים את מפעל השומריה הראשון על הר הכרמל. יש בהחלטה זו מסר תנועתי ולאומי; עוד עמנו חי. עוד תנועתנו פועלת ונושמת אוספת אל חיקה את שרידיה. עוד נכונו לנו עלילות ומעשים, ובראשם הקמת מדינה לעם היהודי.  עלון יומי של השומריה הארצית הראשונה,  סטנסיל פשוט , כמה ניירות לבנים "מעבר לשער" שמו, הופץ בין משתתפי השומריה. בראשו נכתב: "אנו מזדקנים כי חדלנו לשחק ולצחוק". קשה לשחק ולצחוק בזמן שעמנו נרצח. בזמן ששרידי התנועה נלחמים על חייהם. המציאות חיבה את הנוער להזדקן! באמרה זו עם סיומה של המלחמה ישנה קריאה לחזור אל הנעורים, אל המשחקים והשירים, אל הצופיות ולילות האוהבים לאורו של ירח.  סמל הש