בדרך לאילות
קיבוץ אילות נמצא בסוף דרום המדינה ימינה (לא פוליטית) נושק לעיר
אילת ולמפרץ ים סוף. דודו אמיתי מלבד היותו מנהל ארכיון יד יערי בגבעת-חביבה, נושא
עמו את התואר המכובד של יו"ר אגוד ארכיונאי ישראל. כאשר דודו מבקש אני
מתייצב. נסענו בצהרי יום רביעי גשום וקריר דרומה לעבר קיבוץ אילות, הקיבוץ הדרומי
ביותר בארץ, כדי להשתתף במפגש הראשון של ארכיונאי חבל אילות. הדרך ארוכת שעות
וארוכת טווח. היא מבטיחה לא רק ליבון נושאים שעל הפרק ביני לבין דודו, בענייניי
עבודה ופוליטיקה, אלא גם נופים משתנים וזיכרונות לאורך השנים מתקופת הצבא, הטיולים
התנועתיים, וחופשות המשפחה בדרום הארץ בואכה אילת. היכן שהוא הרחק אחרי באר שבע
מופיעים תמרורי הזהרה לנהגים: זהירות גמלים ! ללמדנו שמלבד רכבים יש להישמר גם "מספינת המדבר" הפורצת
לעתים בסערה לכוון הכביש. בצידי הדרך, בודדים על גבעות החול מונחים בתפזורת לא
מתוכננת יישובי הבדואים הלא מוסדרים. פחונים הנתמכים על ידי שאריות מכוניות
מפורקות וסוכות אוהלים וצריפים, מצהירים שבשני צידי הדרך גרים בני אדם. עוברים את שדה בוקר ונזכרים "בזקן" שמראש
ממשלה נהפך לנוקד. ממשיכים בנסיעה דרומה לעבר צומת טללים, פניה שמאלה ושועטים לעבר
מצפה רמון. לנגד עיני אלבום איוריו של שרגא ווייל
"מסילות במדבר" המתארים את נופי הערבה לפני היות בה כבישים
סלולים וישובים פורחים (משנות החמישים-שישים). עוצרים בתחנת הדלק של מצפה רמון.
קור כלבים בחוץ. מתדלקים וממשיכים לזחול דרומה אחרי משאית עמוסת סירה הנעה בזהירות
לפנינו. חוצים את המכתש ושוב מוקסמים מפלאי הגיאולוגיה הנושאים עמהם סיפור עתיק של
מיליוני שנים. השמיים מחליפים צבעים; השמש נבלעת בינות לעננים כהים המכסים פיסת
שמים כחולים ומשאירה רישומה המצויר אי שם במרומים. ברקע מהקרקע צומחים ההרים על
שלל גווני אפור, מצועפים כמו ציור יפני עדין, מבשרים על שקיעתה הקרובה של השמש.
סימני הגשם שהיה משאירים חותמם בצורת כתמי צמחייה סגולה קוצנית בצדי הדרכים. בשטח בהמשך
הדרך צצים קיבוצים וישובים על הגבעות ובינות להרים. נציגיהם עתידים לאכלס מחר את
יום העיון. מגיעים לקיבוץ סמר. אני לא מוותר לדודו אמיתי,
ממייסדי הקיבוץ בשנת 1976 וחבר בו במשך 18 שנה, לסטות מהדרך ולהספיק טרם שקיעה לראות
את הארכיטקטורה המיוחדת של הקיבוץ. תכנון המתאר של הקיבוץ נעשה ע"י אדריכל חיליק ערד (קיבוץ סער) ממחלקת התכנון של
הקבה"א. התוספות לתכנון ולבניינים הם חלק מהפילוסופיה הארגונית והחברתית
הקיבוצית המיוחדת של סמר. בית מגורים
המורכב בשתי יחידות עגולות ללא פינות בצבע וורוד הבנוי בסגנונו הידוע של גולי, הוא
אדריכל שמחה יום-טוב מקיבוץ דליה, מושך את עיני. אני סוחט צילום למזכרת. התברר לי שכמעט כל יישוב נושא עמו ייחוד
אדריכלי עקרוני המבדיל בינו לבין רעהו. בסמר כל בית עומד בפני עצמו, ללא מגבלות
תכנוניות ואחידות אסטטית. כך נאות סמדר עם המבנה המרכזי המיוחד שבו המזכיר, מה
לעשות, סמל פאלי רב עוצמה. כנראה שמרחבי הערבה, השטחים הפתוחים, המרחק מהמרכז,
יוצרים אופי ותרבות ניהולית ואדריכלית
מיוחדת תולדת תנאי השטח והמקום. יישוביי הערבה הדרומית הם אימפריה של מטעי
תמרים, מסימני ההיכר של גידולי האזור. כמעט מונו-קולטורה חקלאית. קצת אחרי שדה
התעופה החדש ע"ש אילן ואסף רמון פונים לעבר קיבוץ אילות אל מתחם האירוח
הקיבוצי. במשרד הקבלה כבר הכינו את
המפתחות לחדרי (חדר מס' 7). על השולחן
מקבלים את פני בחביבות תמרי מג'הול עסיסיים, משיבי רוח מהנסיעה. בעיון בדפדפת על
הקיבוץ המצורפת לסלסלת התמרים למדתי שקיבוץ אילות הוא הקיבוץ השיתופי הדרומי
בעולם. נוסד בשנת 1962, ולו אחד ממטעי התמרים הגדולים בארץ עם כ – 14 אלף עצי פרי.
הזן השליט במטע הינו המג'הול אשר טעמו מתוק והוא מזין במיוחד. נורית גורן המארחת
החביבה שלנו ומנהלת הארכיון המקומי והאזורי נותנת טיפ קולינרי של שפית: תוציא את
הגלעין ואת מקומו תמלא בגבינת פטה כבשים ואת התמר המתוק הממולא בגבינה יש לטבול בטחינה
גולמית. היא מבטיחה שזה מעדן מלכים... אני הבטחתי לנסות בבית.
יום העיון לארכיונאי חבל אילות
יום העיון נפתח בבוקרו של יום חמישי (20.2.2020) במרכז התרבות של מועצה
אזורית חבל אילות, ביוטבתה. את פנינו קיבלו סרטונים ארכיוניים המצביעים על
ההיסטוריה של היישובים שבמועצה. יום העיון התבסס על מפגש עם אנשי ארכיון מומחים
בתחומם מתוך מטרה להעשיר את ארכיונאי המועצה בידע מקצועי ולספר על חידושים בתחום. נורית
גורן מרכזת ויזמת יום העיון חששה האם יגיעו. חשש המונח לפתחו של כל יזם של ימי
עיון בתחום זה או אחר. לשמחת כולנו הגיעו
כמקווה 25 ארכיונאים מהאזור שנטרלו את החשש.
אחרי ברכתו של דוד אמיתי ראש איגוד ארכיונאי ישראל וממארגני המפגש
שראה בו קיצור טווח בין מרכז לפריפריה, באה הרצאתה המאלפת והמחכימה של ד"ר
מאשה זולוטורבסקי – בר המנהלת המקצועית של
ארכיון יד טבנקין. מאשה עמדה בדבריה על הצעדים הנדרשים לארגון ורישום של חומרים
דיגיטליים בארכיון ואף ציידה את משתתפי היום במסמכי עזר לנושא.
לאחריה סיפר יובל דניאלי בליווי מצגת חזותית , על הדרך והאמצעים לשמר דימויים
ואוספי ארכיון חזותיים וכיצד להימנע מנזקים בתהליכים אלו . בהמשך סיפר יובל על
ארכיון קיבוץ המעפיל כדוגמה לשילוב המתקיים בין שימור חומר טקסטואלי לתצוגה חזותית
של חפצים ודימויים חזותיים מההיסטוריה של הקיבוץ.
מיכל הנקין, לשעבר יו"ר האיגוד ומנהלת ארכיון עיריית חיפה, נתנה
הסבר מפורט על דרכי העבודה עם אוספים מיוחדים בארכיון ודרך רישומם.
נורית גורן המארחת הדגימה בדבריה כיצד ניתן להאיר דמויות מופת מהאזור
מתוך מסמכי ארכיון . לעתים בידי מסמך קטן יכולת לספר סיפור גדול ומרתק.
סיפורי החבל
רגע מיוחד במפגש הייתה הצגתו של הספר "סיפורי החבל" בהוצאת ארכיון המועצה המקומית ובו לקט סיפורים
קצרים מחיי היומיום שהתרחשו לאורך השנים
ביישובי המועצה. הסיפורים הם אוסף של פכים קטנים המצביעים על רוח גדולה. הספר
בכריכה קשה מודפס על נייר כרומו איכותי ובעימוד ועריכה גרפית שובת עין, עליה ניצחה
שרי אשחר. האיורים נעשו על ידי אמנים מהאזור. על ההפקה וכמה מהסיפורים אחראית
נורית עצמה.
במבוא לספר כותב ראש המועצה ד"ר
חנן גינת:
"ספר סיפורי החבל מפגיש אותנו עם מקצת החוויות והזיכרונות של
אנשי חבל אילות. סיפורים ואיורים אלה,
בנוסף לעשייה חברתית וכלכלית מבורכת
יוצרים ביחד את גאוות המקום. אם
בתחילת הדרך חיו כאן פחות מ – 100 איש, הרי שהיום אוכלוסיית חבל אילות מונה –
5,100 איש, וביניהם 1,400 ילדים הגרים ב –
10 קיבוצים ובשני ישובים קהילתיים". (1)
קראתי מקצתם של "סיפורי החבל". זיכרונות של ילדות וזיכרונות
של נקלטים. של מייסדים ושל ממשיכי דרך. אנקדוטות קצרות שמפעילות את הדמיון. דבר
אחד קלטתי שליושבי החבל לא רק סגנון סיפורי מיוחד אלא גם התרחשויות מיוחדות. כל
חבל ארץ על נופיו, אנשיו והאקלים שבו, מצמיח את סיפוריו והשפעתו על המסופר מורגשת.
רק באזור כמו חבל אילות אפשר לשלב סיפור על "הנשר של יטבתה" או על נמרה זקנה שהובאה אחר כבוד לחי בר ממדבר
יהודה. סיפור נוסף ומפתיע על זוג יהודים מאנגליה שנכנסו בדרכם לאילת לקיבוץ
יהל לשמוע ולראות את הקיבוץ הרפורמי הראשון בערבה. הזוג כה התרשם מהביקור עד
שהזמין את כל הקיבוץ ללון לילה אחד במלון המלך שלמה באילת, נוהל שהמשיך להתקיים
לאורך עשר שנים. התברר שהמזמין היה לא פחות מאשר דיוויד לואיס הבעלים והמייסד של
רשת מלונות "ישרוטל". דוגמא נוספת לסיפור משעשע היא על סוסו המלכותי של
המלך חוסין שהגיע לאורוות קיבוץ אילות, לחניית ביניים לאחר שברח ממטפלו הירדני.
הטיפול המסור בו בימים בו שהה בקיבוץ תרם לדברי המספרת לחתימת הסכם השלום עם ירדן.
לעת ערב התכנסו חברים תושבי המועצה על טפם וזקניהם כדי להשיק את הספר
ברבים ולחוות במשותף מקצת מהאסוף בו. דודו אמיתי
ואנוכי יצאנו במכונית צפונה לאחר ביקור בן יומיים בערבה הדרומית.
לדברי נורית גורן יום הלימוד והעיון הארכיוני הוסיף רבות לארכיונאי יישובי האזור. הייחוד של חבל
אילות מספק ביוגרפיה יישובית ואזורית השונה מזו של אזורי הארץ האחרים. תפקידו של
ארכיון יישובי להאיר את תולדות המקום, לא רק למטרות עסקיות ומשפטיות אלא גם ואולי
בעיקר כדי להנחיל את המורשת של מקום ואת מיוחדותו לדורות הבאים. המפגש המלמד בין
ארגון הארכיונאים הארצי לבין ארכיונאי המועצה מחייב המשך. צריך לייצר יותר מפגשים, יותר עשייה משותפת ולא
לוותר גם אם המרחק דורש את הזמן שלו.
הערה :
(1) המועצה האזורית חבל אילות נוסדה בשנת 1964.
במועצה אוכלוסייה של כ – 5000 תושבים הבאים מ 10 קיבוצים:
אילות, אליפז, גרופית, יהל, לוטן, נאות סמדר, נווה חריף, יוטבתה, סמר
וקטורה.
ומשני ישובים קהילתיים: באר
אורה ושחרות.
ראש המועצה הוא ד"ר חנן גינת מקיבוץ סמר.
יובל דניאלי – ארכיון השוה"צ יד-יערי .
מעניין ומרשים.
השבמחק