יום עיון מרתק באוניברסיטת ת"א.
שיתוף פעולה פורה בין המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן באוניברסיטת תל אביב (בראשות פרופ' אניטה שפירא), לבין מכוני המחקר של התנועה הקיבוצית, יד יערי ויד טבנקין, ובסיוע מכון קק"ל לתולדות הציונות וההתיישבות, הוליד יום עיון מרתק בנושא "הקיבוץ בתרבות הישראלית" (5.2.2012) כאשר הגעתי לכנס שהתקיים באוניברסיטת ת"א חששתי ש"אולם ווב" לא יתמלא. כנראה שהתנועה הקיבוצית עדיין מסקרנת רבים וכאשר היו"ר של המושב הראשון פרופ' אניטה שפירא , פתחה את הכנס היה האולם צר מלהכיל את הרבים שבאו לשמוע את הדוברים בכנס. ברכות נשאו יחיאל לקט , יו"ר מכון קק"ל לישראל ולתולדות הציונות וההתיישבות, ודוד אמיתי מטעם מוסדות המחקר הקיבוציים.
את הרצאת הפתיחה - "מן החדר אל הנכס" נשא הסופר והלשונאי רוביק רוזנטל מיודענו שסיפר על ההיסטוריה הקיבוצית שלו כחבר קיבוץ נחשון(שם דיברו ישראלית...)ועורך השבוע בקבה"א. רוביק בהומור עדין ובניסוחים חדים וקולעים היטיב לתאר את הלשון הקיבוצית המתפתחת, הן בקיבוץ השיתופי לדורותיו והן בקיבוץ המתחדש. המאפיין הבולט בשפה הקיבוצית אליבא דרוזנטל היא השפה הלא פורמאלית. הצורך לדבר זהיר כדי לא לשבור את הכלים, שפה עם צנזורה פנימית. את המהות הקיבוצית סיכם רוביק במילה "חבר", מילה שהיא המאפיין המרכזי המגדיר את כל היתר. רוביק הפליג בתיאורי הסלנג הקיבוצי כדוגמת "סל הפן", אותו סל שלקחו החברות בדרכם בשבילי הקיבוץ פן יחלקו משהו...
את ההרצאה השנייה נשא ד"ר מוטי זעירא (גבעת חיים איחוד) ממדרשת אורנים "נשמת עבריות נאצלת", השפעת טקסי החיים הקיבוציים על התרבות הישראלית. זעירא טוען שלקיבוץ לא הייתה ברירה אלא להיות יצרן תרבות, משום "המרחב הציבורי". אורח החיים הקיבוצי, הקהילתי חייב השפעה תרבותית על הציבור. הייה רצון ליצור ולעצב תרבות חיים יהודית חילונית שתרמה גם לעיצוב המרחב התרבותי של המדינה בעשורים הראשונים להקמתה, זה משום שהייתה לדברי זעירא, הלימה ערכית ותרבותית בין הקיבוץ למדינה.
הרצאה יוצאת דופן ולא רגילה בשיח האקדמי הקיבוצי הייתה של הדוקטורנט הצעיר
המוסיקאי, פרופ' מיכאל וולפה מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים (שדה בוקר) נשא הרצאה מרגשת ומלאת השראה ועניין "כנפינו נישא במרום" : היחיד והיחד במרכז התחדשות החג והמועד בחברה הקיבוצית – סיפור חייהם ויצירתם של מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין, שרה לוי תנאי, יהודה שרת, דוד זהבי וניסים ניסימוב.
הגם שאינני בא מהתחום, הייתי קשוב כל כולי להרצאתו הפעילה של וולפה. הרצאה שלוותה בהדגמות מוסיקאליות, בשיתוף הקהל , בעניין תרבותי רב , וביכולת של העברת תוכן באמצעים תיאטרליים ומוסיקאליים מרשימים ביותר. שעה וחצי ללא הפסקה, וכאילו הזמן עצר מלכת. אין נהוג במחוזותינו לחלק ציונים , אני אישית יכול להגיד למיכאל וולפה מילה אחת קטנה, תודה !
לצערי הרב לא הייתי נוכח במושב השלישי והאחרון של הכנס.
נאמר לי שגם בו היו הרצאות מרתקות ובעלות עניין. במושב נשאו דברים:
פרופ' חגית הלפרין מאוניברסיטת ת"א דיברה על "הוויית עין- חרוד בחיי שלונסקי ובשירתו, בהרצאה שנשאה את השם: " שבר ענן".
אסתי אדיבי שושן ממכללת סמינר הקיבוצים "הברושים ירכינו ראש" הלוויה קרנבלית לתנועה הקיבוצית בסרט "מבצע סבתא".
את הכנס חתמה ענת זלצר במאית (בשותפות עם מודי בראון) הסדרה על "הקיבוץ"
שסיפרה על מה שהתרחש מאחורי הקלעים של הפקת הסדרה.
לסיכום: היה יום עיון מרתק לדעת המשתתפים הרבים. לצערי הרב נפקדה מהשיח האקדמי
על הקיבוץ והתרבות הישראלית , האומנות הפלסטית הקיבוצית. ליצירה הפלסטית הקיבוצית תרומה מכרעת בעיצוב האיקונים התרבותיים החזותיים הישראליים. היא שייכת ללב העשייה היצירתית בארץ. תקוותי שימצא המושב האקדמי המתאים שימלא את החסר.