חגים ומועדים לשמחה וצהלה...

לקראת פורים נזכרתי בשיר הילדים הפופולארי: "מדוע לא יחול פורים  פעמיים בשבוע". למה פעמיים, כי ילדים אוהבים להתחפש, להחליף זהויות, לחיות ולו לרגע את החלום.  ומה חלום גדול יותר מאשר פורים. אז באמת הורים יקרים, מדוע שלא תעשו לילדיכם יום, יום חג. התנאי כמובן שההורים לא כופים את החלום שלהם על ילדיהם. אני מכיר כאלה הנושאים עמהם חגי פורים טראומטיים בהם התחפושת כמעט והרגה את לובשה. ילדים רכים אנוסים ללבוש תחפושת מאוד "יצירתית" ובעלת השראה ומעוף מבית היוצר של ההורים. הפעוט המסכן אנוס ללכת בתוך קופסת קרטון עליה מצויר תא טלפון ציבורי ושני חורים קטנים לעיניים. הקופסא הולכת ומקפצת, עד שנמאס  ללובשה הקט, מורידה בזעם ונשאר בוכה ואומלל ללא תחפושת.
אחד מנכדי  הודיע חגיגית שהוא מתחפש השנה ל"קובייה הונגרית". אני מדמיין לעצמי כיצד קובייה הונגרית

בת שבע הולכת למסיבת  פורים ומתנועעת בקלילות ובגמישות....

אצלנו בבית כול יום פורים. נכדי (בעיקר נכדותיי) אוהבים להתחפש ולהציג. ארגז מלא תחפושות ספון בארון ומצפה לרגע בו יתפרץ יצר ההתחפשות וההצגה תתחיל. יש טקס מיוחד לנוהל זה. אנחנו הסבים נאלצים לשבות מכל מלאכה , לשבת מתוחים גב על הספה ולהיות קשובים ומרוכזים בנפלאות נכדותינו הקטנות. ההורים מנצלים שעת כושר זו ויוצאים למרפסת לקרוא עיתון ולשתות ספל קפה.  לקראת פסח נתפרו במיוחד בגדים לחד גדיא. תחפושת לגדי התמים, כובע וזנב לחתול ולכלב, כובע קרניים שחור לשור, וכובע לבן לטבח, ומלאך המוות התחפש לפייה טובה ורכת לבב. וכמובן צעיף כחול כמים ואחר אדום כאש וכך הלאה. אבל ריבונו של עולם, גם שאני מחביא את התחפושות עמוק, עמוק בארון, הן תמיד נמצאות. והרעש עד לב השמים.   יש ימים טובים יותר, כאשר התחפושת כוללת רק כובע, משקפי שמש ומקל של סבא.  אבל כאשר ההמולה בשיאה , מי יצילנו מהמהומה. לקראת פורים מתחיל המו"מ על טיב וסוג התחפושת. שלא לדבר על הסכום המוצא כדי לספק את פסגת התחפושות. מבצע לא פשוט.
בקיבוץ של פעם, התחפושות היו על "חשבון הבית". היה מחסן תחפושות עם אדם מיוחד שגויס לפרויקט כמה חודשים לפני פורים. רשימה נתלתה בבית ילדים וכל ילד היה חייב לרשום את התחפושת בעוד מועד כדי שיהיה זמן להכין אותה.  לא היו הפתעות. הכול תקתק כמו שעון.
ומה היום ?  תכניות הפעוטים והילדים בטלוויזיה מספקות את הרעיונות של היום. גיבורי על למיניהם נהיו לכוכבי על בתחפושות.

אבל מה אלין על נכדי הקטנים כאשר לנגד עיננו  מתרחש נשף מסכות פוליטי משובח של "הגדולים" המכניס בכיס הקטן את כול חגיגות פורים למיניהם.  הפוליטיקאים לובשים מסכות שבאמצעותם מתחזים לאחרים. ימין מתחזה לקצת  שמאל ושמאל שובר ימינה. כולם עוטים עור של נמר לקראת נשף המסכות  הממשי שאמור להתרחש בחודש אדר, קצת אחרי התאריך של שושן פורים.
הפוליטיקאים התקנאו בשיר הילדים שצוטט לעיל והחליטו על בחירות פעמיים בקדנציה רשמית. כי מי יכול להתחפש רק פעם בארבע שנים?

בחרתי לכבוד פורים לצקת הומור קל לתמליל , האמת, שהמציאות עגומה ועכורה. הרצון לתת לימים טרם בחירות אופי של קרנבל, מלא להטוטי יועצים ופירוטכניקה וקוסמות דיגיטאלית , שום דבר אין בו כדי לחפות על הבושה, על עוגמת הנפש על כך שהדמוקרטיה לא מומשה כמתחייב בחוק. אלה שבשם המשילות פורקים מעצמם כל אחריות של משילות , אלה שכבר שנים מנווטים את המדינה , כאילו אחרים אחראים למציאות הקשה. זה פורים האמיתי ! הקברניט מתחפש לאחרון המלחים. והעצוב בכל הסיטואציה המביכה הזו שרבים מדי מאמינים לנשף המסכות הזה.

רשימת כל המאמרים

"אוסף איתמר" – לזכרו של איתמר רשף "אורות וצללים" באמנות – דברים לחג האורים "בחצר הקיבוץ". "דברות השומר" "והייה הנטע לאות ברית בינינו ובין הארץ הזאת" "יומן אחווה" 1927-1920 "לא עיר לא כפר" מחשבה אדריכלית להווה. "מדורת השבט" "מודעה למועד" - אוסף כרזות חג בקיבוץ רמת יוחנן "מסביב יהום הסער" "מתנוסס הנס על תורן" – על דגלי השומר הצעיר במלאות מאה שנים לתנועה 1967 אומנות שעת מלחמה אבד לי רע אביבה אופז אביטל גבע אדריכל בונה תרבות אומנות במלחמה - שלושים שנה למלחמת לבנון הראשונה. אופוריה מלא המשכן אופק חדש לאופקים חדשים אור הנר המבצבץ ועולה מבין סדקי האוהל אמנות במרחב הציבורי הקיבוצי אמנות החיים אפמרה אראלה הורוביץ ארבעה יוצרים - המאחד והשונה שביניהם אריה אהרוני אריה רוטמן ארכיונו של מועמד לבגידה אשר בנארי אתר שיירת יחיעם בונים את ישראל בועז טל בין להבות "סטולין" למגילת רות בעקבות תערוכתו של עמרי טלמור בשיר ובחרט בתנועה מתמדת גבעת חביבה גבעת חביבה כיום – דף להפצה בעלוני הקיבוצים גורם אנושי גלויות הועד למען השלום בישראל גרפיקה קיבוצית דליה דנון דן אמיתי האדריכלות של מנחם באר האין סוף של המינימליזם האיש שלא הלך ב"תלם" האם קיימת גרפיקה קיבוצית האמן הקיבוצי ודרכו אל הגרפיקה הארכיון מבקר בתערוכה הגדת התשעים הגדת פסח קיבוצית הדגל האדום כאיקון אומנותי. הדימויים החזותיים שבהגדה- פתיחות מול סגירות. הזבוב על קיר ילדותנו החטיבה ההסטורית בחבצלת הטעם הקיבוצי הידיד של השדות החרושים הכרזה המאוירת המוזות לא שתקות יובל דניאלי המילה לא שוכחת המפות של נועם רבינוביץ המקצוע: גרפיקה הסמל הגראפי של הקיבוץ הסמל הקיבוצי הפעלה הציירת שלא התעלמה מהחלשים הקורא בקפה הקיבוץ בתרבות ובחברה הישראלית הקיבוץ כמותג פרסומי הקריקטורה הקיבוצית הקריקטורה הקיבוצית. הרהורי ארכיונאי מתעד הרפת כמשל - הרהורי חג הביכורים השנים המופלאות של "הפועל המעפיל". חג עצמאות חג פורים חדר אכילה ובליבו חומה טולי (שאול) באומן טנק מצופה בנצנצים. (על דמותו של צה"ל בגלויות ברכה לשנה טובה) יד יערי יד יערי יום יום יד שניה יובל דניאלי יוחנן סימון יוסי וסיד – נופי אשליה אורבניים יניב שפירא יסטוריה במבט אדריכלי ישראל פיינמסר כנס גבעת חביבה השלישי לבנות ולהיבנות בה לוח המודעות הקיבוצי ליאון המדפיס לירות בתוך הנגמ"ש למראית עין למראית עין – ספר צילומים חדש למתי חלילי. מאיר דרום – צילומים מארץ סין – תערוכת צילום באולם המופעים בעין השופט מועצה אזורית מנשה מנדל שרל מסע לאין קץ מעגלי שייכות מצעד השומריות מרכז אמנות גבעת חביבה מרכז אמנות משותף גבעת חביבה משה לפידות משכן לאמנות בעין חרוד מתחת לפנס מתחת לפנס 5 נפתלי אופנהיים נשף מסכות נתינה שכל כולה קבלה סמל חג הקיבוץ סמלי עצמאות עינת אמיתי עלוני קיבוץ עלי אלון עמי ואלך ענת לידרור פבל וולברג פורים פורסים פרופ' גילה בלס צבע משותף – אומנות פלסטית במרחב הציבורי הקיבוצי צוותא צילה ליס צילום אדריכלי קיבוץ הזורע קיבוץ נחשון קפריסין ראוותנות מול צניעות ראוף אבו – פנה רדכי אמיתי רודא רודא ריילינגר רוני רכב רלי אברהמי שבועות שדות שבעמק שושנה לב שי לילדנו שלוש הגדות מיוחדות לפסח שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים. שמואל מסטצ'קין שמחת המעשה תבנית נוף שדותיו – מחווה אומנותי לחג הביכורים תמיר קרתא תערוכה תנועתנו בקפריסין תערוכות תפריט פועלים תרבות וחברה

Google+ Followers