דילוג לתוכן הראשי

ארבעים שנות מחקר, תיעוד וחקר ב"יד יערי".

ארגון המשופע בציוני אירועים לאורך שנותיו, מצביע לא רק על זמן וקיום כרונולוגי, אלא גם ובעיקר על פעילות ענפה הראויה שיזכרו בה ויציינו אותה ברבים.

לפני שנתיים ציינו שבעים לגבעת חביבה, השנה אנחנו מציינים בגאווה רבה ארבעים שנה (1982) להעברת ארכיון "השומר הצעיר" ממרחביה לגבעת חביבה, אל ביתו החדש הנאה והמשוכלל ואת הפעילויות שנוספו תחת קורת הגג של בניין הארכיון. אחת הפעולות הראשונות והמאתגרות הייתה בהקמת מת"ח, מרכז תיעוד וחקר של "השומר הצעיר" (1983). נקבע ועוצב סמל למרכז ובכך נחתם לדורות מעמדו כישות מחקרית, מדעית והיסטורית עצמאית.

מי שהגה, יזם, הקים וניהל את מת"ח מראשיתו, היה אליהו שדמי (1919 -1986), חבר קיבוץ מענית. חוברת המתעדת את לידתה של תנועה, פרקים בתולדות "השומר הצעיר" משנת 1913 עד 1927, הייתה אחת מעבודותיו הראשונות בתפקיד ובה פירוט אישים שעם הזמן פועלם נשכח. מושגים תנועתיים, שמות מקום של אירועים מכוננים ותאריכי ייסוד. בכך סימן שדמי יעד ברור למחקר ותיעוד; עולם המחקר והארכיונאות בנוי לא פעם מפכים קטנים שאיסופם ושימורם מאפשרים לראות את התמונה השלמה.

בשנת 1991 הוסב שמו של המרכז ל"יד יערי" (ע"ש מנהיג התנועה מאיר יערי ( 1987-1897). לאורך שנותיה הייתה תנועת "השומר הצעיר" על קיבוציה מקור לתיעוד ולמחקר. התנועה תיעדה עצמה מראשיתה, יש האומרים "שתיעדה את עצמה לדעת". הקמת מרכז תיעוד וחקר הניחה יסודות ואמות מידה מקצועיים, מדעיים, ואקדמיים לפעילותו השוטפת של יד יערי ולפרסומיו המדעיים. ועדה אקדמית (כיום בראשות פרופ' אביבה חלמיש), היא חלק בלתי נפרד מהפעילות היועצת והמחקרית וכתובת לבחירת ואישור פרסומים היוצאים לאור ע"י המרכז. לאורך ארבעים שנות הפעילות יצאו לאור כ - 200 ספרים, חלקם באופן עצמאי וחלקם כשותפות עם בתי הוצאה אחרים.

מה ייחודו של יד יערי ?

ראשית, האינטגרציה המתרחשת כיום בין מרכיביו, ארכיון, מחקר ופרסום. שותפות וחברות טובה. עזרה הדדית וביטול מחסומים פסיכולוגיים והיסטוריים שהתקיימו בין גורמי פעילויות שונים. מציאות זו מתרחשת תחת כנפי "החטיבה ההיסטורית" בניהולו של יעקב אשר (עין השופט), שם מאחד שניתן לאותם גופי פעילות שפעלו בעבר בנפרד; מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ' ויד יערי. מציאות זו מסייעת לחברות הטובה שמתקיימת בין העובדים.

יד יערי, המנוהל בשני העשורים האחרונים ע"י דודו אמיתי, מהווה כתובת מבוקשת לחוקרים ומתעדים, היסטוריונים ואנשי מדע, אשר כולם משבחים את היחס והשירות המקצועי והאדיב לו הם זוכים . ביוזמתו פונה המרכז למימוש יעדים הראויים למחקר וכתיבה. בימים אלה ממש נכתבות הביוגרפיות של שני אישים פוליטיים מרכזיים מאנשי הקיבוץ הארצי. ד"ר יאיר שפיגל כותב על קובה ריפתין (עין שמר) "הצועד מול הזרם" הספר יצא לאור עד סוף השנה. פרופ' אלי צור, היסטוריון יד יערי כותב על מרדכי בנטוב (משמר העמק) ח"כ ושר בממשלות ישראל וממנהיגי הקבה"א ומפ"ם.

יד יערי חבר לשותפות בסדרת "בארי" - סדרה למחשבה סוציאל –דמוקרטית, בהוצאת הקיבוץ המאוחד (קו אדום), הבאה לתת מקום להגות עכשווית מתקדמת בתחומי כלכלה וחברה. מאז ומתמיד ביקש יד יערי לצד חקר העבר לתת מקום לכאן ולעכשיו.

אחת הפעולות הברוכות של יד יערי היא בתחום האמנות והנראות החזותית. אנחנו עומדים בפתח הוצאתו לאור של הספר "המשותף קיבוץ" אשר במרכזו קבוצת אומנים חברי קיבוצים שפעלו בתקופה מאתגרת של שבר כלכלי, חברתי ופוליטי לצד מלחמת לבנון הראשונה (שנות ה - 80) . האוצרת , וחוקרת האמנות טלי תמיר תיעדה וכתבה על פעילות הקבוצה לאורך שנות פעילותה.

כמתנת 'יום הולדת' ליד יערי ולגבעת חביבה , בשיתוף קבוצת "חבצלת" הועברו יצירות האמנות מבית התנועה בתל אביב לגבעה. העבודות שופצו והוצבו במרחב הציבורי ע"י סטודיו 'תכלת' . פעולה עתירת עבודה וממון שהנאה רבה בצידה. העברה של מקבץ אומנותי איכותי ומרשים זה אשר נוצר בסוף שנות השישים והמשקף אומנות קיבוצית במיטבה היא שימור נכס ארכיוני ותרבותי ממדרגה ראשונה. קטלוג המלווה את פרויקט הצבת יצירות האמנות התלת ממדיות במקומן החדש הופק על ידי הארכיון לכבוד האירוע ומשקף פן נוסף בפעילויות המגוונות של יד יערי.

יום העיון שיתקיים ביום ו' י"א סיוון תשפ"ב 10 ליוני 2022, יוקדש בחלקו הראשון למחקרי יד יערי וחלקו השני לחשיפת עבודות האמנות שהועברו מבית התנועה לגבעת חביבה. הציבור מוזמן

כמי שעובד מזה למעלה משני עשורים ביד יערי אני מאחל לעצמנו המשך פעילות מחקרית ראויה לצד חברות טובה, מחשבה יצירתית והתחדשות מתמדת.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הגדת פסח קיבוצית

הגדה לפסח  של  הקיבוץ הארצי השומר הצעיר . הגדת הפסח הנה ללא ספק החיבור היהודי המעוטר והמאויר ביותר. מתוך אלפי הגדות שהוצאו לאור בארץ ובחו"ל לאורך הדורות, לתנועה הקיבוצית חלק חשוב בהם. למעלה משבע מאות הגדות של פסח נכתבו בתנועה הקיבוצית במשך שישים שנה. (6) מאז ההגדה הראשונה שהופקה בתנועה הקיבוצית בשנת 1935 בקיבוץ גבעת-ברנר (הגדת העליות, הופקה בשיטת הסטנסיל איור: אריה (מאירהוף) חצור). אריה חצור היה היזם והרוח החיה בהפקת הגדת הקיבוץ. הוא זה שהגה ואייר את ההגדה בחרט הסטנסיל וחילק לחברי הקיבוץ עת דפי ההגדה עם קווי המתאר של איוריו כדי שימלאו אותם בצבעים. בכך נהפכה הגדת גבעת ברנר להגדה שכל חברי הקיבוץ היו שותפים לה. שמעתי סיפורים פולקלוריסטיים כיצד אחר יום עבודה קשה היו חברי הקיבוץ צובעים את איורי ההגדה לאורה עששית נפט באוהל המגורים.  ההגדות הקיבוציות ומאוחר יותר אלו שהופקו ע"י התנועות הקיבוציות היו ליצירות גראפיות שהוו נכס צאן ברזל באיורי ההגדות לדורותיהם.  האומנים שנקראו ללוות את ההגדות בציוריהם היו אלה שהתבלטו יותר באופי הגראפי - אילוסטראטיבי של יצירתם. רבים מהם נהיו בה

קשר מתמשך | יובל דניאלי

התערוכה מתקיימת בגלריית " האטלייה של שרגא " בקיבוץ העוגן. אטלייה - מרחב תצוגה המשמר/מתעד/ומציג מיצירות האמן שרגא ווייל. שרגא ווייל ויצירתו הם מופת לדרך בה אנחנו בארכיון ובחטיבת האומנות שבה חפצים ללכת. הקשר שלנו עם יצירתו של שרגא מתפרש על עשרות רבות של שנים. בכספת הארכיון נשמר היהלום שבכתר מבחינה תנועתית, איורי "דברות השומר" ששרגא אייר בבודפשט בשנת 1946 לאחר המלחמה, כהוכחה שתנועת "השומר הצעיר" שבמסגרתה פעל, חייה ונושמת גם לאחר השואה. מבודפשט שבהונגריה נקראו שרה ושרגא ע"י פעילי התנועה באירופה לפראג, למשימת חייהם; ללוות קבוצת נערות ונערים פליטי שואה אל עבר ארץ ישראל. הדרך התארכה חודשים רבים. בעקבות לחץ של שלטונות המנדט הבריטי, נאלצה הקבוצה על ילדיה ומדריכיה להתעכב 8 חודשים בבלגיה. שם נוסדה סדנת 'תו-נו' (תוצרת נוער) ששרגא היה ממדריכיה המרכזיים. סדנה שמטרתה הייתה שיקום נפשות הנערים באמצעות יצירה. בהמשך תלאות הדרך נתפסה אוניית המעפילים "תיאודור הרצל" ע"י הבריטים, שעל סיפונה קבוצת הילדים ומלוויהם עם שרגא ושרה ביניהם. הם הועברו לאי ה

הסמל הגראפי של הקיבוץ

סמל הפלמ"ח, הכי קרוב לקולקטיב הקיבוצי תלמים ומגדל מים, בתים ועצים. סמלים אופייניים לקיבוץ  ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאנושות לאורך שנות קיומה נזקקה לסמלים. לאיקונים שמגדירים זהות וטרטוריה. כך גם ראשיתן של תנועות הנוער הציוניות באירופה, שהטקס והסמל היו חלק מרכזי בהווייתן, מורשת מתנועת הצופים (סקאוט) של ראשית המאה העשרים.  הקיבוץ כחברה אידאולוגית לא נזקק בראשית דרכו  לסמלים חיצוניים. לא זכור לי על המנון ודגל משותף לתנועה הקיבוצית. לא ידוע לי על סמל שמגדיר את רעיון הקומונה השיתופית. הקיבוצים היו עסוקים בהקמה, בבניית חברה שיתופית חדשה ובהישרדות!  עבודת האדמה פרי משנתו של א. ד. גורדון הייתה לסמל של עשייה.  המייסדים מדגניה לא התפנו לסמלים גרפיים.  היו דמויות נערצות שהוו תמרורי דרך. שלאורם התחנכו ודעתם נשמעה ברבים. הדמויות היו לסמל. יוצא מהכלל היה גדוד העבודה, ע"ש טרומפלדור. עצם קביעת השם היה במהותו מעשה סמלי. גדוד העבודה נזקק לסמל גרפי מכוון שלא הייתה לו טרטוריה מוגדרת. לא הייתה לו פיסת קרקע משלו. הוא היה זקוק להגדרה גרפית שסביבה יתלכד הגדוד, תחליף לנקודת קבע .