שימור המרחב הכפרי


חדר האוכל משנת 1957 בתכנון שמואל מסטצ'קין
תקופת החגים טובה להעלות רעיונות ומחשבות לגבי הבאות. לבדוק כיצד ניתן לשפר ולשמר את היפה והטוב. בצוותא עם האדריכלית יעל להב ישבנו בהמעפיל נוכח מציאות אורבנית ההולכת ומשתלטת על המרחב היישובי הקיבוצי וניהלנו שיח כיצד לשמר את גן הנוי הקיבוצי.  כעבור יומיים קיבלתי הערות לשיחה, עם חלקם  אני פותח רשימה זו:

" התפיסה הקיימת – גן רומנטי, בעל שורשים בתפיסות אדריכלות גנים שאפיינו את התנועה הרומנטית במאה ה-19. המרחב הכפרי הפסטורלי, כאשר הגן משלים את חזות המבנים, גם הם בנויים על פי תפיסות רומנטיות. המרכיבים ההכרחיים – בנייה נמוכה של מבנים "פשוטים" עשויים מחומר מקומי ככל האפשר, גגות רעפים אדומים, מוקפים בעצים גבוהי צמרת המצלים עליהם, כרי דשא עם צמחיה משתרעת נמוכה, תחומים בשיחים פורחים, וברקע שורות עצים מעורבבות כביכול בסדר אקראי אשר מצליחות ליצור אשליה של עומק ונפח. כר הדשא נתפס כקרחת ביער .

התפיסה החדשה המוצעת – אדם יושב תחת גפנו ותחת תאנתו, והארץ (הקיבוץ) זבת חלב ודבש. הגן שהוא הנוף הפנימי של הקיבוץ, נמשך אל מעבר לגדר המחנה, הוא בוסתן חקלאי מניב, מגוון, מייצג את קשת הגידולים החקלאיים שמתאימים לטיפוח לשם איסוף וקטיף עצמי. לצד צמחים יהיו גם חיות משק מהסוג שמתאים לסביבת מגורים (יש לבדוק ענייני רעש, ריח, זיהום סביבתי). הכמות, המגוון, המיקום והסדר במרחב – כולם נועדו לגידול בעזרת כלי עבודה "קטנים" מהסוג שיכול לנוע ולהשתלב בתוך חצר הקיבוץ.
הגידולים החקלאיים לא מייתרים את צמחי הנוי. רק שעכשיו, צמחי הנוי מקבלים את התפקיד הראוי להם – הם מסמנים גבולות של אזורים בעלי תפקוד שונה, או משמשים לנופש ופנאי (מדשאות, מגרשי משחקים, פינות צל, מזרקות,  וכיו"ב) "

כאשר עלה קיבוצי על הקרקע בשנת 1945 בעמק-חפר המזרחי, היה נטוע בשדותיו בוסתן. הבוסתן  הכיל בתוכו את כל שפעת העצים והנראות הבוסתנאית האופיינית למרחב הכפרי המקומי והמסורתי לאורך הדורות, עם סוכת גפנים, טרסות נמוכות מאבן ושיחי צבר (כמוזכר ב"שיר השירים"), הוא היה גם למגרש המשחקים ולאתר הטיולים של ילדותי.  בוסתן שכזה מהווה דוגמא אוטנטית של "גינת אגוז" הומוגנית השייכת אורגנית לאקלים, לאדם ולנוף הארץ ישראלי.  

מייסדי קיבוצי הגיעו מגליציה, וגרמניה. המייסדים החליטו בעצת מומחי גן ונוף מתרבות אירופאית להעתיק חלקים מהגן האירופאי אל הקיבוץ. בחג הנטיעות  שתלנו  עצי מחט בסגנון אירופאי. עם הזמן נעקר הבוסתן הישן והקסום לטובת פרדס.

בתקופה בין הקמת הקיבוץ לשנות החמישים היו גידולים חקלאיים בשטח הנקודה שללא כוונת מתכנן היו חלק מגן הנוי הקיבוצי הצעיר.  גן ירק (שנקרא גן-בית) שסיפק את צורכי הירקות באיכות משובחת. לידו ניטע מטע גויאבות שעשו מהם לפתן טעים . היה כרם ענבים בפאתי הקיבוץ שכילדים נהנינו ממנו מאוד. היה גם מטע רימונים קטן על יד המכוורת שמפרחיו הושבח הדבש ועצי תות ליד הלולים. חלקות אלו היו ממש במטווחי בית. המיוחד בהם שמחד הייתה להם תכלית פונקציונאלית ומאידך הם מלאו תפקיד אסטטי בתקופה שעוד לא היה נוי בקיבוץ.  היה יופי חקלאי טבעי אוטנטי בתוככי הבית פנימה. יופי ששום דשא אירופאי  מטופח ושיחים גזומים נוסח ורסאי לא משתווים לו. הטבע נוכח  בחצר. כאשר הורחב שטח המחנה, והענפים הראו חוסר כדאיות כלכלית הם חוסלו ועמם חוסלה הנראות הטבעית הנפלאה שנשארה חרוטה בזיכרונותיי בלבד.

עם בוא ההרחבות השכונתיות הגדולות, נסללו כבישי אספלט רחבים, מדרכות מאבן משתלבת  ומקומות חנייה לכל רכב משפחתי. מציאות חדשה שצמצמה את שטחי הגן  הקיבוצי. הירוק פינה מקומו לאפור של הבטון ולשחור של האספלט, נבראה קומפוזיציה צבעונית חדשה.

 מציאות זו מחייבת  מסלול חשיבה חדש, כיצד שומרים על הנראות הכפרית הירוקה של הקיבוץ, כדי שהוא לא ייהפך במראהו לעוד שכונה אורבנית. מה נשאר לנו כיום מהנראות הכפרית ? בעיקר שטחי החקלאות המקיפים את הקיבוץ מכל עבריו. השדות, המטעים ברכות הדגים  הסביבה הקרובה והרחוקה שבעמק.  יותר מאשר בעבר מתבקש כיום קיומו של דיאלוג בין חברי הקיבוץ לשטחים החקלאיים שסביבם. לראות בהם חלק בלתי נפרד מגן הנוי הקיבוצי. להתייחס לנראות הסביבתית החקלאית כמו אל ערוגות פרחים, כרי דשא  ועצי נוי. גן אחד גדול העוטף את הקיבוץ מבחוץ ופולש אליו פנימה במודע.  לשם כך יש ליצור מערכת נגישות קלה ואפשרית  לכול הגילאים שתאפשר שוטטות ונוכחות במרחב החקלאי. בניית רצף טבעי ובטוח של דרכי גישה אל מרחבי החקלאות שמסביב (רצוי להתייעץ עם מומחי נגישות ). באמצעותם יוכל האדם הקשיש להגיע באמצעות הקלנועית שלו אל השדות והמטעים.

הגן הקיבוצי המסורתי מחייב אף הוא  שינוי תפישתי. יש להכניס את "השדות והמטעים" אל החצר הקיבוצית כחלק מגן הנוי.  קיבוצי עבר  מהפך חקלאי ובמקום גידולים מגוונים  מסורתיים (פרדס, בננות, מטע אפרסמונים,  כותנה, תירס, בוטנים, פלחה, וכו')  שהיו בו בעבר הוא נהפך למשק חד-גידולי של מטעי אבוקדו. גידולים שהיו בקיבוץ לאורך עשרות בשנים פשוט נעלמו. ענפי החקלאות נעלמו מלוח סידור העבודה. אין יותר מסורת חקלאית מורשת, כזו העוברת מדור לדור. רוב העובדים בענפי השדה הם שכירים מטעם תאגיד חקלאי אזורי זה או אחר. אם כן, כיצד יוצרים קשר וזיקה אל הגידולים, אל עבודת האדמה אל ניחוח החציר?  מביאים אותם אל חצר הקיבוץ. במנות קטנות ומובחרות.  יוצרים חוויה של גידול וצמיחה ממש לנגד עיני הציבור. חלקות של סוגי גידולים חקלאיים במקומות השייכים לגן הציבורי (שצ"פ) .

הטעם המרכזי של תכנון מחודש זה של גן הנוי הוא ברצון לשמר את האופי החקלאי של המקום גם בבית וגם בסביבתו. לחשוף מחדש את הדור הצעיר לחוויית הגידול והעיסוק החקלאי של אותם עצים וגידולים שהיו ואינם. ניצור מרחב חדש ואוטנטי לבילוי בשעות הפנאי.  איננו ממציאים את הגלגל, בסך הכול מבקשים אנו להחזיר את החקלאות בזעיר אנפין אל חצר הקיבוץ, לא כענף חקלאי שמתפרנסים ממנו אלא כחלק מהבילוי, מהגן והנוף הקיבוצי.


יובל דניאלי.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רשימת כל המאמרים

"אוסף איתמר" – לזכרו של איתמר רשף "אורות וצללים" באמנות – דברים לחג האורים "בחצר הקיבוץ". "דברות השומר" "והייה הנטע לאות ברית בינינו ובין הארץ הזאת" "יומן אחווה" 1927-1920 "לא עיר לא כפר" מחשבה אדריכלית להווה. "מדורת השבט" "מודעה למועד" - אוסף כרזות חג בקיבוץ רמת יוחנן "מסביב יהום הסער" "מתנוסס הנס על תורן" – על דגלי השומר הצעיר במלאות מאה שנים לתנועה 1967 אומנות שעת מלחמה אבד לי רע אביבה אופז אביטל גבע אדריכל בונה תרבות אומנות במלחמה - שלושים שנה למלחמת לבנון הראשונה. אופוריה מלא המשכן אופק חדש לאופקים חדשים אור הנר המבצבץ ועולה מבין סדקי האוהל אמנות במרחב הציבורי הקיבוצי אמנות החיים אפמרה אראלה הורוביץ ארבעה יוצרים - המאחד והשונה שביניהם אריה אהרוני אריה רוטמן ארכיונו של מועמד לבגידה אשר בנארי אתר שיירת יחיעם בונים את ישראל בועז טל בין ג'וערה לעין השופט בין להבות "סטולין" למגילת רות בעקבות תערוכתו של עמרי טלמור בשיר ובחרט בתנועה מתמדת גבעת חביבה גבעת חביבה כיום – דף להפצה בעלוני הקיבוצים גורם אנושי גלויות הועד למען השלום בישראל גרפיקה קיבוצית דליה דנון דן אמיתי האדריכלות של מנחם באר האין סוף של המינימליזם האיש שלא הלך ב"תלם" האם קיימת גרפיקה קיבוצית האמן הקיבוצי ודרכו אל הגרפיקה הארכיון מבקר בתערוכה הגדת התשעים הגדת פסח קיבוצית הדגל האדום כאיקון אומנותי. הדימויים החזותיים שבהגדה- פתיחות מול סגירות. הזבוב על קיר ילדותנו החטיבה ההסטורית בחבצלת הטעם הקיבוצי הידיד של השדות החרושים הכרזה המאוירת המוזות לא שתקות יובל דניאלי המילה לא שוכחת המפות של נועם רבינוביץ המקצוע: גרפיקה הסמל הגראפי של הקיבוץ הסמל הקיבוצי הפעלה הציירת שלא התעלמה מהחלשים הקורא בקפה הקיבוץ בתרבות ובחברה הישראלית הקיבוץ כמותג פרסומי הקריקטורה הקיבוצית הקריקטורה הקיבוצית. הרהורי ארכיונאי מתעד הרפת כמשל - הרהורי חג הביכורים השנים המופלאות של "הפועל המעפיל". חג עצמאות חג פורים חדר אכילה ובליבו חומה טולי (שאול) באומן טנק מצופה בנצנצים. (על דמותו של צה"ל בגלויות ברכה לשנה טובה) יד יערי יד יערי יום יום יד שניה יובל דניאלי יוחנן סימון יוסי וסיד – נופי אשליה אורבניים יניב שפירא יסטוריה במבט אדריכלי ישראל פיינמסר כנס גבעת חביבה השלישי לבנות ולהיבנות בה לוח המודעות הקיבוצי ליאון המדפיס לירות בתוך הנגמ"ש למראית עין למראית עין – ספר צילומים חדש למתי חלילי. מאיר דרום – צילומים מארץ סין – תערוכת צילום באולם המופעים בעין השופט מועצה אזורית מנשה מנדל שרל מסע לאין קץ מעגלי שייכות מצעד השומריות מרכז אמנות גבעת חביבה מרכז אמנות משותף גבעת חביבה משה לפידות משכן לאמנות בעין חרוד מתחת לפנס מתחת לפנס 5 נפתלי אופנהיים נשף מסכות נתינה שכל כולה קבלה סמל חג הקיבוץ סמלי עצמאות עינת אמיתי עלוני קיבוץ עלי אלון עמי ואלך ענת לידרור פבל וולברג פורים פורסים פרופ' גילה בלס צבע משותף – אומנות פלסטית במרחב הציבורי הקיבוצי צוותא צילה ליס צילום אדריכלי קום והתהלך בארץ קיבוץ הזורע קיבוץ נחשון קפריסין ראוותנות מול צניעות ראוף אבו – פנה רדכי אמיתי רודא רודא ריילינגר רוני רכב רלי אברהמי רפי מינץ שבועות שדות שבעמק שושנה לב שי לילדנו שלוש הגדות מיוחדות לפסח שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים. שמואל מסטצ'קין שמחת המעשה תבנית נוף שדותיו – מחווה אומנותי לחג הביכורים תמיר קרתא תערוכה תנועתנו בקפריסין תערוכות תפריט פועלים תרבות וחברה