המילה לא שוכחת

המילים הן כמו "דרך זכורה". הן זוכרות את מה שכבר שכחנו. הן העדות וההוכחה למעשינו – לטוב ולרע.
הן הארכיון האישי והקולקטיבי שלנו.
הקשר, הביקורת והגמול.
"סימני הדרך" שנשארו לאחר לכתנו.
המילה לא שוכחת, לא מטייחת. "הברית עם המילה" היא הצבע, הקו, הנייר והמכחול.
חלק ממני.
המילים הללו כתובות בכתב ידו של יובל דניאלי  כמו שכבה שלישית על גבי הסקיצות שהכין לקראת תערוכה שאמורה הייתה לחנוך מרחב תצוגה חדש ביד-טבנקין. שתי השכבות שמתחת למילים הן שכבת הרישום והצבע ושכבת קולאז' צילומית של טקסטים ממאמריו העוסקים בדימויים הוויזואליים  של היצירה הקיבוצית ובאמניה ומעצביה.
יובל דניאלי סקיצות ל"דרך זכורה" 
סדרת העבודות הללו של יובל באה להציג את היצירה שלו שהלכה והתמצבה על שלוש רגליים – על היותו אמן היוצר בקשת רחבת סוגות של האמנות הפלסטית, על היותו במשך שנים ארוכות מי שמופקד בארכיון השומר הצעיר בגבעת-חביבה על חקר, איסוף ושימור של האמנות הקיבוצית ועל עיסוקו גובר בכתיבה היסטורית ורעיונית כאחת על אמנות ותרבות ההתיישבות העובדת.
לדבריו הבחירה שלו בעיסוק הארכיוני היא בחירה אמנותית ולא תעסוקתית, משהו שמגדיל את המרחב האמנותי שלו שהתחיל כאמן מקומי ונמשך אל עמק חפר ואל עמק יזרעאל ומשם לישראל בכלל ואל תנועת העבודה בפרט, והכל דרך הייצוגים של ארץ ישראל עליהם גדל.
גם בכתיבה, בעיסוק במילים, הוא רואה סוג של השלמה ליצירה החזותית שלו, הליכה מקבילה ומשולבת. לכן זה היה 'טבעי' "שאמרתי שאני רוצה להקים מרחב אמנותי שיכלול את עבודתי כארכיונאי, היותי צייר איש אמנות פלסטית שמתנסה בכתיבה, ושאני רוצה ליצור חלל רב תחומי שמבטא את אישיותי, חלומותיי ואת היצירה שלי שעומדת על אותן שלוש רגליים".
יובל דניאלי סקיצות ל"דרך זכורה" 
כשיובל מדבר על מרחב או חלל רב תחומי הוא מדבר על קירות שלמים שעליהם יבוא לידי ביטוי השילוש האמנותי שלו בדרך שייווצר קשר בלתי אמצעי בין הצופה לבין היצירה. אפשר שמהקירות שלובי המילים והדימויים החזותיים תצא אל דרך כתובה גם היא, שדורכים עליה, "שאין בה דיסטנס בין המילים לבין הקורא-ההלך.. אני רוצה שהחורש את הקרקע יחרוש ברגליו את הדרכים... תמיד ריגשו אותי עקבות הטרקטור ועקבות האדם", הוא חוזר אל הייצוגים שהולכים איתו שנים כמו מגדל המים, האדמה, החרסים והברושים.
הברושים החוזרים ביצירתו על ציר הזמן של עשרות שנים, מייצגים את שדרת החיים וגם את שדרת המוות. הם לקוחים מנוף המקום וגם אם בשטח נכרתו חלקם הם נשארים חלק מהזיכרון. הברושים שהופיעו אצלו בזעקה של אמן מחאה לפני שלושים שנה, בזמן מלחמת לבנון הראשונה, הזדקנו. הנופים הם כאילו אותם הנופים אבל הם אינם אותם עצמם כמו שהנהר של הרקליטוס אינו אותו הנהר. "והטרגדיה שלמרות זקנת הברוש הוא עדיין רלוונטי כמייצג שכול ואובדן, מייצג את ארץ ישראל". כך הקיים והזכור והנשמר והמסופר נהיים לאחד ביצירה.
המבצע הצבאי האחרון "צוק איתן" על כל השלכותיו האזרחיות, האנושיות, לא נתן ליובל בתחושתו להעמיד בשעה זו את תערוכת "דרך זכורה" (שם שלקוח משירו של אמיר גלבע ושנתן לה מוקי צור) והוא חזר אל העבודות מהימים שאחרי מלחמת לבנון, שהצבע השחור שולט בהן, והן שתוצגנה באפעל מראשית ספטמבר. העבודות העכשוויות המתהוות תוצגנה בימים שירגיש נכון להציגן.
בינתיים, אפילו שכבר כמה שנים הוא נושא בארנקו תעודת "אזרח ותיק", הוא יוצר פעיל בשלושת מסלולי היצירה עם אמירה ברורה בדרך הזכורה.

יובל דניאלי סקיצות ל"דרך זכורה" 
...בְּדֶרֶךְ חוֹלִית-
זְהֻבָּה מִשֶׁמֶשׁ וּזְכוּרָה מִדּוֹרוֹת
מִהְיוֹתִי בֵּין קוֹדְמַי –
לְעוֹלָם אֵלֵךְ כָּךְ וְאֵלֵךְ
עַתִּיק וְצָעִיר וּמוֹלִיד.
גלבֹּע ("בדרך זכורה")

רשימת כל המאמרים

"אוסף איתמר" – לזכרו של איתמר רשף "אורות וצללים" באמנות – דברים לחג האורים "בחצר הקיבוץ". "גבעת חביבה" צעירה בת –שבעים "דברות השומר" "והייה הנטע לאות ברית בינינו ובין הארץ הזאת" "יומן אחווה" 1927-1920 "לא עיר לא כפר" מחשבה אדריכלית להווה. "מדורת השבט" "מודעה למועד" - אוסף כרזות חג בקיבוץ רמת יוחנן "מסביב יהום הסער" "מתנוסס הנס על תורן" – על דגלי השומר הצעיר במלאות מאה שנים לתנועה 1967 אומנות שעת מלחמה אבד לי רע אביבה אופז אביטל גבע אדריכל בונה תרבות אומנות במלחמה - שלושים שנה למלחמת לבנון הראשונה. אופוריה מלא המשכן אופק חדש לאופקים חדשים אור הנר המבצבץ ועולה מבין סדקי האוהל אמנות במרחב הציבורי הקיבוצי אמנות החיים אפמרה אראלה הורוביץ ארבעה יוצרים - המאחד והשונה שביניהם אריה אהרוני אריה רוטמן ארכיונו של מועמד לבגידה אשר בנארי אתר שיירת יחיעם בונים את ישראל בועז טל בין ג'וערה לעין השופט בין להבות "סטולין" למגילת רות בני ברק בעקבות תערוכתו של עמרי טלמור בשיר ובחרט בתנועה מתמדת גבעת חביבה גבעת חביבה כיום – דף להפצה בעלוני הקיבוצים גורם אנושי גלויות הועד למען השלום בישראל גרפיקה קיבוצית דליה דנון דן אמיתי האדריכלות של מנחם באר האין סוף של המינימליזם האיש שלא הלך ב"תלם" האם קיימת גרפיקה קיבוצית האמן הקיבוצי ודרכו אל הגרפיקה הארכיון מבקר בתערוכה הגדת התשעים הגדת פסח קיבוצית הדגל האדום כאיקון אומנותי. הדימויים החזותיים שבהגדה- פתיחות מול סגירות. הזבוב על קיר ילדותנו החטיבה ההסטורית בחבצלת הטעם הקיבוצי הידיד של השדות החרושים הכרזה המאוירת המוזות לא שתקות יובל דניאלי המילה לא שוכחת המפות של נועם רבינוביץ המקצוע: גרפיקה הסמל הגראפי של הקיבוץ הסמל הקיבוצי הפעלה הציירת שלא התעלמה מהחלשים הקורא בקפה הקיבוץ בתרבות ובחברה הישראלית הקיבוץ כמותג פרסומי הקריקטורה הקיבוצית הקריקטורה הקיבוצית. הרהורי ארכיונאי מתעד הרפת כמשל - הרהורי חג הביכורים השנים המופלאות של "הפועל המעפיל". חג עצמאות חג פורים חדר אכילה ובליבו חומה טולי (שאול) באומן טנק מצופה בנצנצים. (על דמותו של צה"ל בגלויות ברכה לשנה טובה) יד יערי יד יערי יום יום יד שניה יובל דניאלי יוחנן סימון יוסי וסיד – נופי אשליה אורבניים יניב שפירא יסטוריה במבט אדריכלי ישראל פיינמסר כנס גבעת חביבה השלישי לבנות ולהיבנות בה לוח המודעות הקיבוצי ליאון המדפיס לירות בתוך הנגמ"ש למראית עין למראית עין – ספר צילומים חדש למתי חלילי. מאיר דרום – צילומים מארץ סין – תערוכת צילום באולם המופעים בעין השופט מועצה אזורית מנשה מנדל שרל מסע לאין קץ מעגלי שייכות מצעד השומריות מרכז אמנות גבעת חביבה מרכז אמנות משותף גבעת חביבה משה לפידות משכן לאמנות בעין חרוד מתחת לפנס מתחת לפנס 5 נפתלי אופנהיים נשף מסכות נתינה שכל כולה קבלה סיור אנתרופולוגי סיור אנתרופולוגי בבני ברק סמל חג הקיבוץ סמלי עצמאות עינת אמיתי עלוני קיבוץ עלי אלון עמי ואלך ענת לידרור פבל וולברג פורים פורסים פרופ' גילה בלס צבע משותף – אומנות פלסטית במרחב הציבורי הקיבוצי צוותא צילה ליס צילום אדריכלי קום והתהלך בארץ קיבוץ הזורע קיבוץ נחשון קיבוצניק בבני ברק קפריסין ראוותנות מול צניעות ראוף אבו – פנה רדכי אמיתי רודא רודא ריילינגר רוני רכב רלי אברהמי רפי מינץ שבועות שדות שבעמק שושנה לב שי לילדנו שלוש הגדות מיוחדות לפסח שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים. שמואל מסטצ'קין שמחת המעשה תבנית נוף שדותיו – מחווה אומנותי לחג הביכורים תמיר קרתא תערוכה תנועתנו בקפריסין תערוכות תפריט פועלים תרבות וחברה