מעגלי שייכות

ארבעה מעגלי שייכות ארגוניים – פוליטיים הוו את המצע לתשתית הסמלית של התנועה הקיבוצית. מעגל השייכות העולמי (הגוש הסוציאליסטי בהנהגת ברה"מ), המעגל הפוליטי-מפלגתי (מפא"י, מפ"ם, אחדות העבודה וכו'), המעגל התנועתי – קיבוצי (הקבה"א, הקבה"מ, האיחוד והקיבוץ הדתי), ומעגל הקיבוץ היחיד. 
העולם הסוציאליסטי פיתח שפה סמלית משלו שנהפכה עד מהרה לאיקון ולמותג שווקי מובהק של עולם המהפכה. (פטיש, מגל, הדגל האדום, יונת השלום וכו'). מפלגות הפועלים הישראליות אף הן פיתחו ומתגו את סמליהן, לרוב בהשפעת עולם הסמלים הסוציאליסטי (אות הרשימה בשילוב פטיש , שיבולת , חרב וכו')  וכך גם התנועות הקיבוציות. לסמליהם של שלושת המעגלים הראשונים הייתה מטרה פוליטית - שיווקית מובהקת שבאה למכור אידיאולוגיה באמצעים גראפיים. הסמלים היו מכוונים גם כלפי פנים, לחיזוק "מדורת השבט",  אך בעיקר כלפי חוץ כאמצעי פרסומי לשיווק אידיאולוגי ולגיוס אנשים ומשאבים.  סמל הקיבוץ בעיקרו היה מיועד כלפי פנים כחלק מהרצון לפתח גאוות מקום באמצעות מותג מוכר, כחלק מגיבוש הזהות הפנימית המשותפת.  לוגו הקיבוץ הודפס על מעטפות וניירות מכתבים רשמיים של הקיבוץ. על שערי עלוני קיבוץ, על מכוניות הקיבוץ, גלויות שנה טובה, בחג הקיבוץ, על כל דבר שנמצא לראוי (חולצות, כובעים, דגלים, מודעות חג וקישוטי חג ואף על מחזיקי מפתחות וניירות אוכל בחדר האוכל). סמלי תנועה או מפלגה, משנקבעו הם נשארו לרוב  קבועים ללא יכולת לשנותם.  סמלי הקיבוץ לעומתם עברו לאורך השנים שינויים בהתאם לרוח המקום  ודעת המעצבים.
לא פעם נשאלתי על מהות הצורך בעיצוב סמל מיוחד לקיבוץ. האם לא די בסמל


התנועה ? מה עומד מאחורי הרצון למיתוג פרטני של כל קיבוץ וקיבוץ. לכאורה יש ברצון זה סתירה ופגיעה בקולקטיב התנועתי- מפלגתי.
הפרשנות שלי בצורך בסמל קיבוצי מקומי, איננו רק בגיבוש פנימי, אלא גם ברצון להפגין ברבים עצמאות ארגונית ומחשבתית מול החיבוק התנועתי.
הסמל המקומי היה כמעין הכרזת עצמאות מול הממסד התנועתי !

עין השופט כמשל. (4) על שולחן  עבודתי מונחת מעטפה מקיבוץ עין השופט שנשלחה ליד יערי בגבעת-חביבה. בצידה השמאלי של המעטפה ציור, לוגו של עין השופט המופיע קבע על מעטפותיו הרשמיות. איזו אינפורמציה מוסר לנו הלוגו האופקי הזה?
הדבר החשוב ביותר שהגרפיקה מוסרת לנו עודות הישוב, כי בקיבוץ עין השופט, שני מגדלים;  אחד למים ולביטחון ודגלים בראשו  והשני לגרעינים (סילו).  בהמשך מצויר מבנה תעשייתי  ליד אולם התרבות. שוב שני סמלים מרכזיים; תעשיה ותרבות. וכמובן בהמשך בתי מגורים של החברים. ובנוסף נמסר מידע מאויר על שני סוגי עצים; ברושים מחודדי קצוות ועצי נוי עגולים . הלוגו נעדר אנשים.  הצבע, ירוק כחול (שילוב של שמים כחולים וארץ ירוקה המאפיינת את הרי אפרים בתקופת החורף והאביב). במבט כולל ישוב שבתוכו נטועים עצים לרוב. הלוגו המורכב הזה מספר באמצעות הנוף המבני שלו את סיפורו של הקיבוץ. קיבוץ הכולל בו חקלאות ותעשייה, תרבות ובתי חברים ומגדלים. אין קיבוץ ללא מגדל. המגדל נהפך כבר מזמן לסמלו האולטימטיבי של הקיבוץ. ציירת מגדל , ציירת קיבוץ. המגדל היה למגדלור המאיר את הדרך לחברי הקיבוץ ולסביבה החוץ קיבוצית. (בקיבוץ עין השופט שלושה מגדלים בנויים: מגדל מים מלבני, מגדל סילו עגול ומגדל תחמיץ). (5)
בחרתי לפתוח רשימה זו בתיאור של מעטפה רגילה, עכשווית  של קיבוץ שיתופי וותיק (שנת ייסוד - 1937) שסמליו אופייניים לקיבוצים רבים נוספים.

אחת מגלויות השנה המצולמות הראשונות בתנועה הקיבוצית הופקה בראש השנה תרצ"ח בקיבוץ עין השופט.  התצלום מתאר חריש בשדות הרי אפרים באמצעות טרקטור זחל. לפניו רכוב על סוס שומר השדות, נוטר החמוש ברובה. "חריש ראשון על אדמת הקבוץ בהרי אפרים" נכתב למרגלות התצלום. ועוד מוסיף הכתוב : "משדות אדמתנו בעבודה ובהגנה ברכתנו שלוחה".
קיבוץ עין השופט מודע היטב לסמליו. הסילו העגול המיוחד של הקיבוץ, הוא מוטיב החוזר על עצמו הן בגלויות שהופקו לקראת ראש השנה והן בסמלי הקיבוץ במשך שנותיו. כאשר מלאו לקיבוץ 25 שנה (תשכ"ב) מפיק הקיבוץ מעטפה מצוירת בצבע; הסילו, דגל הלאום ועץ ברוש (איור: חנן לפיד). על המעטפה מוטבעת חותמת דואר  ובה מגדל שמירה של ג'וערה, המקום בו התיישב הקיבוץ בראשיתו. מתקיים דיאלוג מובנה בין שני המגדלים.  בשנת 2007 כאשר מלאו לקיבוץ  - 70 שנה, שוב יוצאת לאור  מעטפת חג צבעונית עם אותו מגדל סילו עגול ומרשים  ואותם ברושים ואף דגל עם סמל השוה"צ (לציין את השייכות התנועתית).  את הסמל עיצב בן הקיבוץ אמנון שוק, אותו מעצב האחראי על

המעטפת הרשמית של הקיבוץ. הסמלים הם ממש אותם סמלים. השוני הוא רק בביצוע הגראפי המודרני שלהם.
הסקרנות הובילה אותי לקיבוץ עין השופט. מצאתי בקיבוץ שלושה מגדלים; מגדל המים שתוכנן ונבנה כמבנה מרובע בשנת 1938. היה זה המבנה הראשון בקיבוץ שנבנה עוד בתקופת היות הקיבוץ בג'וערה. המבנה שמש בעיקר לשמירה וביטחון. במרחק מה ממנו שני מגדלי החקלאות של הקיבוץ. הסילו הוא מבנה מרשים ביופיו. עגול עם מרפסת מקורה  כאשר בסיסו וראשו עטורים בלבנים אדומות, תוצרת בית החרושת "נעמן".
אמנון- השם הוא נדב, תיקן: נטע שפירא זיו , בן הקיבוץ מעצב סמל לחג ה - 40 של עין השופט. הסמל הבנוי מהספרה – 40, משלב בתוכו תעשייה וחקלאות. גלגל שיניים וענף חיטה בשלה.  בחג ה – 50 לקיבוץ משלב המאייר, אמנון שוק את שני המגדלים עם אותם דימויים מהם בנה את לוגו הקיבוץ העכשווי.
כאשר בוחנים את המוטיבים המופיעים בעשרות גלויות השנה טובה שהופקו לאורך שנות קיבוץ  עין השופט , אפשר לבנות מהן פרופיל קיבוצי. להבין מה חשוב היה לחברי הקיבוץ שיופיע ברבים  כחלון ראווה מקומי;
שילוב של חקלאות ותעשיה, של חג וחול. של מבני ציבור ופיסות היסטוריה מקומית.  של דמויות מקומיות (כדוגמת הסדרה שהופקה בשנת תשס"ה).  הגלויות מאפשרות להראות פיסת חיים, פיסת מקום. הן מתארות אווירה, אטמוספרה של מקום ללא רצון לקבע סמל לדורות. סמל הקיבוץ לעומת הגלויות , זה המוטבע על נייר רשמי הוא ריכוז גראפי של רעיון הקיבוץ. מוטיב מרכזי שמייצג את הקיבוץ. גלוית השנה טובה  מבטאת את נפשו של הקיבוץ ואילו סמל הקיבוץ את שכלו...
מה למדנו מסמלי עין השופט. כאשר מדובר בחג הקיבוץ הסמל הוא תמצית לב הקיבוץ. והלב הוא מגדל הסילו העגול. מבנה מיוחד ומרשים ביותר. אמני הקיבוץ מצאו בו את יופיו, יחודו ואופיו של הקיבוץ. כאשר מדובר בימי חול, הלוגו הקבוע עמוס בדימויים חזותיים, מכיל יותר אינפורמציה . הסיפור שלם יותר.
אפשר ללמוד רבות על עין השופט מהדרך בה בחרו אמני הקיבוץ לבטא את קיבוצם. בחג ה – 60 לעליה על הקרקע (1997) הופקה דפדפת מהודרת כאשר סמל החג הטבוע בה  הוא אותו מגדל הסילו כאשר מאחוריו שדרת ברושים כחומת מגן (המאייר: אמנון שוק). הסמל שוכן במרכזו של  עיגול הבנו מפסוקים אופייניים לרוח ההיסטורית של הקיבוץ: ..."והדרך לא דרך והשביל לא שביל, ובלב רונן הזמר, התלקח גיל. יד ליד הביעה עומר – נקלעו ידיים כה עלינו לג'וערה, בין הרי אפרים"...
הדף האחורי של הדפדפת הוא ריכוז תצלומים המראים מוטיבים מרכזיים מהקיבוץ העכשווי; תרבות, נוף מקומי, חקלאות, תעשייה ומגדל הסילו. לאמור: "אין חדש תחת הסמל" . זה הקיבוץ אלו סמליו.
קיבוצים נוספים אחזו באותו פורמט גראפי דוגמת עין השופט, כדי לתאר את סמלי קיבוצם. ריכוז של אלמנטים מרכזיים על ציר אופקי (הגזור מהמבנה של המעטפה),  ברישום קווי בצבע אחיד.  יש שהוסיפו לדימויים  גם את קווי החריש (אפיקים, רמת הכובש, מעברות, אשדות יעקב, מרחביה , יגור וכו').
לבניית סמלו של קיבוץ פנים רבות. ישנם קיבוצים המשלבים בסמלי קיבוצם אלמנט היסטורי או גיאוגראפי המזוהה כבר עם הקיבוץ. לדוגמא; קיבוץ נגבה קיבע את פסלו המונומנטאלי של נתן רפופורט לזכר נופלי הקיבוץ בתש"ח על מעטפתו הרשמית של הקיבוץ, כך גם קיבוץ יד מרדכי עם פסלו של מרדכי אנילביץ' מפקד

מרד גטו וארשה. קיבוץ ניר דוד (תל עמל) שילב בלוגו שלו איור מסוגנן של חומה ומגדל (ניר דוד היה הישוב הראשון לחומה ומגדל- 1936).
קיבוץ יחיעם מאמץ בסמלו את מצודת ג'זין , לה היסטוריה מרכזית מראשית הקיבוץ ותקופת מלחמת השחרור. קיבוץ לוחמי הגטאות ניכס לעצמו את האקוודוקט הרומי שעובר בסמוך לקיבוץ.  קיבוץ עין דור מאמץ לחיקו בחום ובאהבה את הר תבור. קיבוץ שדה בוקר יצר לוגו המתאר חתך גיאולוגי קווי, בו יש מקום גם להר וגם לבקע, כאשר בתווך הקיבוץ.  קיבוץ תל קציר, כיצד לא, משלב את הכינרת ועץ דקל, כך גם שאר קיבוצי הכינרת (גינוסר, עין גב, האון וכו'). קיבוץ יגור לא שוכח את הכרמל הירוק תמיד (כשירו של בן הקיבוץ יורם טהר-לב). כאשר חגג קיבוץ עין החורש את יובל החמישים, נחנך אולם התרבות של הקיבוץ. מאז פסק המגדל להוות את סמלו של הקיבוץ ואת מקומו תפס בית התרבות החדש. יש סמליות רבה בתחלופה זו של לוגו הקיבוץ (1979) (האם למעורבותו התרבותית הפעילה של אבא קובנר בקיבוץ היה חלק בהחלטה ?). המגדל שנבנה גם כעמדת בטחון מקומית כנגד פורעים וחורשי רע, מפנה מקומו אל נכס תרבותי, אל הנשמה היתרה.
ישנם קיבוצים הרותמים את פירושו המילולי של שמם אל התוכן הצורני של סמלם;  בלוגו של קיבוץ "אילת השחר" מופיעה כמובן אילה המדלגת על גבעות כאשר מעל כוכב השחר.
קיבוץ גבולות שבנגב לוקח כסמל את מבנה השמירה הראשון ששמר על גבולות הקיבוץ. סמלו של שער העמקים גזור משמו , שער מסוגנן המחבר בין "השער לעמקים". קיבוץ גבעת עוז משלב בלוגו שלו גבעה ועליה הקיבוץ. קיבוץ צאלים מסגנן את עץ הצאלה המדברי.  סמלו של קיבוץ נצר סירני בנוי מגזע עץ כרות  ממנו צומח נצר של ענף רענן. הלוגו הוא הצרנה של רעיון הגלום במהות השם.

ישנם קיבוצים שהלוגו שלהם מורכב ממוטיבים שלא בהכרח קשורים לשם או מקום הקיבוץ, אלא לשפה הקיבוצית וההתיישבותית, שפה הטובה לעוד שמות של ישובים. דוגמא טובה לכך הוא הלוגו העכשווי  של קיבוץ המעפיל (עיצוב: שאול קנז). מגדל, עץ ברוש ועץ הדר ובית.  הצבע ירוק כהה. מתחת לסמל בין שני קווים מוטבע שם הקיבוץ. סמל פשוט ללא מאפיינים מיוחדים. בשנת 1951  נחנך סניף הדואר המקומי של המעפיל. אירוע חגיגי המחייב הוצאת מעטפת היום הראשון  לדואר קיבוץ המעפיל. הצייר המקומי (מולה בן חיים ז"ל) מצייר ציור שאף לו היבט כלל קיבוצי ; עורמים חציר על עגלה רתומה לשני סוסים כיאה לחלוצים אמיתיים... לעומת זאת מגיעה בשנות השבעים להמעפיל אישה צעירה ברוכת כישרונות  שמוצאה מקנדה המושלגת.  מייד נתבקשה לאייר לוגו חדש לקיבוץ. התוצאה, נוף הקיבוץ עם בתים משופעי גגות בסגנון קנדי...