הגדת פסח קיבוצית

הגדה לפסח של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
הגדת הפסח הנה ללא ספק החיבור היהודי המעוטר והמאויר ביותר. מתוך אלפי הגדות
שהוצאו לאור בארץ ובחו"ל לאורך הדורות, לתנועה הקיבוצית חלק חשוב בהם. למעלה משבע מאות הגדות של פסח נכתבו בתנועה הקיבוצית במשך שישים שנה. (6) מאז ההגדה הראשונה שהופקה בתנועה הקיבוצית בשנת 1935 בקיבוץ גבעת-ברנר (הגדת העליות, הופקה בשיטת הסטנסיל איור: אריה (מאירהוף) חצור). אריה חצור היה היזם והרוח החיה בהפקת הגדת הקיבוץ. הוא זה שהגה ואייר את ההגדה בחרט הסטנסיל וחילק לחברי הקיבוץ עת דפי ההגדה עם קווי המתאר של איוריו כדי שימלאו אותם בצבעים. בכך נהפכה הגדת גבעת ברנר להגדה שכל חברי הקיבוץ היו שותפים לה. שמעתי סיפורים פולקלוריסטיים כיצד אחר יום עבודה קשה היו חברי הקיבוץ צובעים את איורי ההגדה לאורה עששית נפט באוהל המגורים.  ההגדות הקיבוציות ומאוחר יותר אלו שהופקו ע"י התנועות הקיבוציות היו ליצירות גראפיות שהוו נכס צאן ברזל באיורי ההגדות לדורותיהם.  האומנים שנקראו ללוות את ההגדות בציוריהם היו אלה שהתבלטו יותר באופי הגראפי - אילוסטראטיבי של יצירתם. רבים מהם נהיו בהמשך למאיירי ספרים. חמש הגדות תנועתיות הפיק הקבוץ הארצי מאז 1943 (רות שלוס, אברהם (טושק) אמרנט, שרגא ווייל, משה פרופס ושמואל כץ. לרות שלוס זכות ראשונים באיור הגדת הקבה"א. רות שלוס שוהה בהכשרה בקיבוץ מרחביה . שם נמצא בית הדפוס התנועתי.  משהוחלט על הפקת הגדה תנועתית פנו אל רות שלמדה גרפיקה בבצלאל כדי שתאיר את ההגדה הראשונה.  רות שלוס ילידת המבורג בגרמניה רחוקה מהמסורת היהודית. נושא ההגדה זר לה. למרות זאת היא נרתמת למשימה ושואבת השראתה מהמקורות המצריים. לימים סיפרה רות שלוס שכל איור ההגדה היה לה כ"אבן רחיים על צווארה". 
אמנים אלה תרמו כל אחד לפי מיטב כישרונו את סגנונם הגראפי המיוחד . שרגא ווייל ניסה לברא דמות חדשה המתכתבת עם העבר הקדום. דמות חשופת רגליים הדורכת על רגבי האדמה ויוצרת עמה קשר פיזי עד כדי כאב. יש באיוריו של ווייל רצון לקיים דיאלוג עם השורשים העבריים הקדומים  ובמקביל לנגוע בדמות החלוץ – הקיבוצניק.  איוריו הנלווים של ווייל להגדה (מהדורה הראשונה שלה הופקה בשנת 1950), שואבים השראתם מעיטורי בית הכנסת היהודי העתיק בכפר נחום.  הביטוי הגראפי שייך לסוגה של הריאליזם החברתי. בשעתו סיפר ווייל כי תקופת הגלות בקפריסין בה שהה כמה חודשים לאחר שאונית המעפילים שעל סיפונה הגיע לארץ, נתפשה ע"י הבריטים, הייתה כקתרזיס , כתקופה מזככת ומטהרת בין הגלות המיוסרת לארץ ישראל.  לדבריו הוא היה חייב להוריד מסך בים שם לכאן. קפריסין אפשרה זאת. ואכן דמויותיו להגדת פסח מקיימות דיאלוג מרתק בין דמות  הכנעני הקדום לחלוץ. היא  מיזוג בין שניהם.
משה פרופס (בעת ההיא חבר קיבוץ עין החורש) מאייר אחרי ווייל את ההגדה של הקבה"א (1958). קווים וירטואוזיים, זורמים בקלילות ומשתלבים ביניהם. החללים המשתלבים ממולאים בצבעים נקיים, בסיסיים המקרינים רעננות אביבית

וחדשנות שבא לידי ביטוי במובהקות לאחר ציוריו הריאליסטיים של ווייל. פרופס חופשי יותר ביצירתו, איננו שבוי בסוגה של הריאליזם הסוציאליסטי על גווניו. מבטא קו חדשני כחלק מהיותו חבר קבוצת "אופקים חדשים" איננו נשען על מוטיבים מסורתיים. שמואל כץ לעומתו קשוב באיוריו להגדה (1964) לניגון היהודי המסורתי, אותו ינק מבית אבא ומהמפגש שלו עם "הגדת קאופמן" (7).  הגדת כץ כולה פאר והדר. מודפסת בחמישה צבעים, כאשר הזהב והכחול שולטים בכיפה. את הכתב להגדת כץ יצר האמן בעצמן.

אפשר להמשיך ולהרחיב בנושא איורי ההגדות. בגבעת ברנר הופקו ההגדות המקומיות ע"י שישה אמנים שונים. להגדות הקיבוציות התייחסו ברצינות כאל יצירת אילוסטראציה  אומנותית במיטבה. כאשר מגיע לארץ בתום המלחמה, המאייר פול קור הוא מצייר את הגדת קיבוץ בארי (1953). היו ציירים כמו לודביג שוורין (הגדת תש"ד) שהיו לו קרובים בקיבוץ עין גב ונאות בהתנדבות לאייר את הגדת הקיבוץ. גם שלום רייזר, בוגר בצלאל, מטאור בשמי הגרפיקה הישראלית. רשם בחסד, שוהה באותה עת, לאחר לימודיו בקיבוץ עין גב ומאייר את הגדת הקיבוץ (הגדת תש"ה). שוורין ורייזר עלו לארץ באותה שנה – 1939. שלום רייזר הצעיר (נולד בשנת 1927) מפולין, ולודביג שוורין המבוגר יותר מגרמניה (נולד 1897). קיבוץ גלויות אומנותי שהתאחד בעין גב באמצעות ההגדה המקומית.
בשנת 1953 לאחר הפילוג בקבוץ המאוחד עוזב דוד אלף את בית השיטה ומגיע לאילת השחר. שם הוא מאייר את הגדת איחוד הקבוצות והקיבוצים. את דוד אלף אני מכיר מאיורי הרועים שלו לביטאון  הנוקדים.
בשנת 1971 יצאה לאור הגדה חדשה של הקבה"מ בעיצובו של גד אולמן. זוהי הגדה מודרנית וחדשנית  בתפישה הגראפית שלה. אולמן גיס לשם איורה את מירב הטכנולוגיות והגישות הגראפיות החדשניות שהיו בעת ההיא.  הגישה העיצובית המודרנית של גד אולמן משתלבת עם הדימויים ההיסטוריים מהתרבות המצרית ומאיורי ימי הביניים, עליהם נשען האמן ביצירתו.
הדור החדש של מאיירים אלה שנולדו וגדלו בקיבוץ אף הם ניגשים למלאכת איור ההגדה.
בשנות השישים מאייר יעקב אלוני  בן קיבוץ עין חרוד (איחוד) את הגדת האיחוד, שעליה זכה בפרס ראשון ביריד הספרים בירושלים בשנת 1965. אלוני בוגר "בצלאל" איננו נזקק עוד למורשת ההגדות ההיסטוריות ובדומה להגדת גדעון קייך (כפר גלעדי) של הקבה"מ ההיבט הגראפי-אומנותי מנחה אותו בעבודתו.  המאייר משלב כתמי צבע עם ציור פיגורטיבי מסוגנן. האיור והכתב הן שתי ישויות נפרדות.

גראפיקת ההגדות לא קופאת על שמריה .

רשימת כל המאמרים

"אוסף איתמר" – לזכרו של איתמר רשף "אורות וצללים" באמנות – דברים לחג האורים "בחצר הקיבוץ". "דברות השומר" "והייה הנטע לאות ברית בינינו ובין הארץ הזאת" "יומן אחווה" 1927-1920 "לא עיר לא כפר" מחשבה אדריכלית להווה. "מדורת השבט" "מודעה למועד" - אוסף כרזות חג בקיבוץ רמת יוחנן "מסביב יהום הסער" "מתנוסס הנס על תורן" – על דגלי השומר הצעיר במלאות מאה שנים לתנועה 1967 אומנות שעת מלחמה אבד לי רע אביבה אופז אביטל גבע אדריכל בונה תרבות אומנות במלחמה - שלושים שנה למלחמת לבנון הראשונה. אופוריה מלא המשכן אופק חדש לאופקים חדשים אור הנר המבצבץ ועולה מבין סדקי האוהל אמנות במרחב הציבורי הקיבוצי אמנות החיים אפמרה אראלה הורוביץ ארבעה יוצרים - המאחד והשונה שביניהם אריה אהרוני אריה רוטמן ארכיונו של מועמד לבגידה אשר בנארי אתר שיירת יחיעם בונים את ישראל בועז טל בין ג'וערה לעין השופט בין להבות "סטולין" למגילת רות בעקבות תערוכתו של עמרי טלמור בשיר ובחרט בתנועה מתמדת גבעת חביבה גבעת חביבה כיום – דף להפצה בעלוני הקיבוצים גורם אנושי גלויות הועד למען השלום בישראל גרפיקה קיבוצית דליה דנון דן אמיתי האדריכלות של מנחם באר האין סוף של המינימליזם האיש שלא הלך ב"תלם" האם קיימת גרפיקה קיבוצית האמן הקיבוצי ודרכו אל הגרפיקה הארכיון מבקר בתערוכה הגדת התשעים הגדת פסח קיבוצית הדגל האדום כאיקון אומנותי. הדימויים החזותיים שבהגדה- פתיחות מול סגירות. הזבוב על קיר ילדותנו החטיבה ההסטורית בחבצלת הטעם הקיבוצי הידיד של השדות החרושים הכרזה המאוירת המוזות לא שתקות יובל דניאלי המילה לא שוכחת המפות של נועם רבינוביץ המקצוע: גרפיקה הסמל הגראפי של הקיבוץ הסמל הקיבוצי הפעלה הציירת שלא התעלמה מהחלשים הקורא בקפה הקיבוץ בתרבות ובחברה הישראלית הקיבוץ כמותג פרסומי הקריקטורה הקיבוצית הקריקטורה הקיבוצית. הרהורי ארכיונאי מתעד הרפת כמשל - הרהורי חג הביכורים השנים המופלאות של "הפועל המעפיל". חג עצמאות חג פורים חדר אכילה ובליבו חומה טולי (שאול) באומן טנק מצופה בנצנצים. (על דמותו של צה"ל בגלויות ברכה לשנה טובה) יד יערי יד יערי יום יום יד שניה יובל דניאלי יוחנן סימון יוסי וסיד – נופי אשליה אורבניים יניב שפירא יסטוריה במבט אדריכלי ישראל פיינמסר כנס גבעת חביבה השלישי לבנות ולהיבנות בה לוח המודעות הקיבוצי ליאון המדפיס לירות בתוך הנגמ"ש למראית עין למראית עין – ספר צילומים חדש למתי חלילי. מאיר דרום – צילומים מארץ סין – תערוכת צילום באולם המופעים בעין השופט מועצה אזורית מנשה מנדל שרל מסע לאין קץ מעגלי שייכות מצעד השומריות מרכז אמנות גבעת חביבה מרכז אמנות משותף גבעת חביבה משה לפידות משכן לאמנות בעין חרוד מתחת לפנס מתחת לפנס 5 נפתלי אופנהיים נשף מסכות נתינה שכל כולה קבלה סמל חג הקיבוץ סמלי עצמאות עינת אמיתי עלוני קיבוץ עלי אלון עמי ואלך ענת לידרור פבל וולברג פורים פורסים פרופ' גילה בלס צבע משותף – אומנות פלסטית במרחב הציבורי הקיבוצי צוותא צילה ליס צילום אדריכלי קיבוץ הזורע קיבוץ נחשון קפריסין ראוותנות מול צניעות ראוף אבו – פנה רדכי אמיתי רודא רודא ריילינגר רוני רכב רלי אברהמי שבועות שדות שבעמק שושנה לב שי לילדנו שלוש הגדות מיוחדות לפסח שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים. שמואל מסטצ'קין שמחת המעשה תבנית נוף שדותיו – מחווה אומנותי לחג הביכורים תמיר קרתא תערוכה תנועתנו בקפריסין תערוכות תפריט פועלים תרבות וחברה

Google+ Followers