הסמל הקיבוצי

ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאנושות לאורך שנות קיומה נזקקה לסמלים. לאיקונים שמגדירים זהות וטרטוריה. כך גם ראשיתן של תנועות הנוער הציוניות באירופה, שהטקס והסמל היו חלק מרכזי בהווייתן, מורשת מתנועת הצופים (סקאוט) של ראשית המאה העשרים. 
הקיבוץ כחברה אידיאולוגית לא נזקק בראשית דרכו  לסמלים חיצוניים. לא זכור לי על המנון ודגל משותף לתנועה הקיבוצית. לא ידוע לי על סמל שמגדיר את רעיון הקומונה השיתופית. הקיבוצים היו עסוקים בהקמה, בבניית חברה שיתופית חדשה ובהישרדות!  עבודת האדמה פרי משנתו של א. ד. גורדון הייתה לסמל של עשייה.  המייסדים מדגניה לא התפנו לסמלים גראפיים.  היו דמויות נערצות שהוו תמרורי דרך. שלאורם התחנכו ודעתם נשמעה ברבים, הדמויות היו לסמל.
יוצא מהכלל היה גדוד העבודה, ע"ש טרומפלדור. עצם קביעת השם היה במהותו מעשה סמלי. גדוד העבודה נזקק לסמל גראפי מכוון שלא הייתה לו טרטוריה מוגדרת. לא הייתה לו פיסת קרקע משלו. הוא היה זקוק להגדרה גראפית שסביבה יתלכד הגדוד, תחליף לנקודת קבע .

גם בימי סער, מאבק והתיישבות חלוצית אינטנסיבית, היינו חסכניים בסמלים. סמל הפלמ"ח היה הדבר הקרוב ביותר לסמל התנועה הקיבוצית (שיבולים וחרב). עם פירוקו גם הוא נגנז. היו סמלים של ארגונים תנועתיים כדוגמת ספריית פועלים והוצאת הספרים של הקבה"מ. בשניהם משולבים מוטיבים סוציאליסטיים קלאסיים, שיבולת פטיש וספר.
סמל ארגון הציירים והפסלים של הקבה"א (עיצוב: יוחנן סימון על פי רעיון של דן אמיתי נוצר בשנת 1944 לקראת הכינוס ה - 13 של הארגון בקיבוץ גן שמואל) אף הוא שילוב של פלטת ציירים, מכחול ומגל. מוטיב המגל באותה עת מרמז על הזיקה לברה"מ כחלק מסמלה של ברה"מ. היה הדגל האדום, סמל הסולידאריות המעמדית האוניברסאלית. בתקופות מסוימות הוא  היה לסמל משותף של ההתיישבות העובדת ומעמד הפועלים העירוני (ההסתדרות).
יחד עם זאת, התנועה הקיבוצית ככלל למרות הבדליה הפוליטיים ופילוגיה ההיסטוריים, הייתה תנועה אנטי סקטוריאלית שחיפשה תמיד את הקשר אל מעמד הפועלים והאינטליגנציה העירונית. זו אולי אחת הסיבות שהיא נמנעה מהעמדת סמלים סקטוריאליים – אידיאולוגיים שיבדילו בינה לבין החברה הסובבת אותה. 
היכן כן היו סמלים קיבוציים ?
לשמות רבים מהקיבוצים יש משמעות סמלית. על קיבוצי המעפיל נכתב : "מקור השם מסמל את המאבק לעלייה והתיישבות בימי המדינה שבדרך. רוב מייסדי

הקיבוץ היו מעפילים. יום העלייה : 2- בנובמבר יום מתן הצהרת בלפור" (מתוך חוברת, "הקבה"א שבעים שנים, שבעים פנים" הוצאת יד יערי - 1997).
סמל הקיבוץ הראשון היה דגל הקיבוץ. אין מקימים קיבוץ ללא דגל. היה זה לרוב דגל אדום עליו רקום שם הקיבוץ, השתייכותו התנועתית, שנת היווסדו ושייכותו להסתדרות העובדים העבריים בא"י. האותיות רקומות בחוטי משי זהובים כיאה "למעמד הפועלים".  את דגל הקיבוץ היו נושאים בגאון במצעדי האחד במאי  ברחובות העיר, ומעלים אותו לראש התורן במפקדי הקיבוץ השונים לקול תרועת חצוצרה וקול תופים מתגלגל.
כאשר דנים בסמלים הקיבוציים אין לפסוח על העובדה שבמשך שנים (בעיקר בין השנים

1930-1970) שמש הקיבוץ סמל ומותג פרסומי חוץ קיבוצי למטרות מסחריות  של מוצרי צריכה שונים. המוניטין שהיה לקיבוץ בתודעה הארץ ישראלית הציונית שמש מקור להראות יוקרה וחוסן.  קבוצת הסיגריות "דובק", חברת הביטוח "הסנה", סוכנויות המכירות של "פורד" ו"קאטרפילר", מפעלי "שמן", מפעל הבירה "מלט" ועוד השתמשו בעזרת גרפיקאים מוכשרים (פרנץ קראוס , האחים שמיר, וכו')  בקיבוץ וסמליו, כתפאורה חזותית שווקית.  הקיבוץ שבמהותו התנגד לקפיטליזם השיווקי  שמש בניגוד לאידיאולוגיה שלו, פלטפורמה מסחרית מצוינת לאחרים... 

רשימת כל המאמרים

"אוסף איתמר" – לזכרו של איתמר רשף "אורות וצללים" באמנות – דברים לחג האורים "בחצר הקיבוץ". "דברות השומר" "והייה הנטע לאות ברית בינינו ובין הארץ הזאת" "יומן אחווה" 1927-1920 "לא עיר לא כפר" מחשבה אדריכלית להווה. "מדורת השבט" "מודעה למועד" - אוסף כרזות חג בקיבוץ רמת יוחנן "מסביב יהום הסער" "מתנוסס הנס על תורן" – על דגלי השומר הצעיר במלאות מאה שנים לתנועה 1967 אומנות שעת מלחמה אבד לי רע אביבה אופז אביטל גבע אדריכל בונה תרבות אומנות במלחמה - שלושים שנה למלחמת לבנון הראשונה. אופוריה מלא המשכן אופק חדש לאופקים חדשים אור הנר המבצבץ ועולה מבין סדקי האוהל אמנות במרחב הציבורי הקיבוצי אמנות החיים אפמרה אראלה הורוביץ ארבעה יוצרים - המאחד והשונה שביניהם אריה אהרוני אריה רוטמן ארכיונו של מועמד לבגידה אשר בנארי אתר שיירת יחיעם בונים את ישראל בועז טל בין ג'וערה לעין השופט בין להבות "סטולין" למגילת רות בעקבות תערוכתו של עמרי טלמור בשיר ובחרט בתנועה מתמדת גבעת חביבה גבעת חביבה כיום – דף להפצה בעלוני הקיבוצים גורם אנושי גלויות הועד למען השלום בישראל גרפיקה קיבוצית דליה דנון דן אמיתי האדריכלות של מנחם באר האין סוף של המינימליזם האיש שלא הלך ב"תלם" האם קיימת גרפיקה קיבוצית האמן הקיבוצי ודרכו אל הגרפיקה הארכיון מבקר בתערוכה הגדת התשעים הגדת פסח קיבוצית הדגל האדום כאיקון אומנותי. הדימויים החזותיים שבהגדה- פתיחות מול סגירות. הזבוב על קיר ילדותנו החטיבה ההסטורית בחבצלת הטעם הקיבוצי הידיד של השדות החרושים הכרזה המאוירת המוזות לא שתקות יובל דניאלי המילה לא שוכחת המפות של נועם רבינוביץ המקצוע: גרפיקה הסמל הגראפי של הקיבוץ הסמל הקיבוצי הפעלה הציירת שלא התעלמה מהחלשים הקורא בקפה הקיבוץ בתרבות ובחברה הישראלית הקיבוץ כמותג פרסומי הקריקטורה הקיבוצית הקריקטורה הקיבוצית. הרהורי ארכיונאי מתעד הרפת כמשל - הרהורי חג הביכורים השנים המופלאות של "הפועל המעפיל". חג עצמאות חג פורים חדר אכילה ובליבו חומה טולי (שאול) באומן טנק מצופה בנצנצים. (על דמותו של צה"ל בגלויות ברכה לשנה טובה) יד יערי יד יערי יום יום יד שניה יובל דניאלי יוחנן סימון יוסי וסיד – נופי אשליה אורבניים יניב שפירא יסטוריה במבט אדריכלי ישראל פיינמסר כנס גבעת חביבה השלישי לבנות ולהיבנות בה לוח המודעות הקיבוצי ליאון המדפיס לירות בתוך הנגמ"ש למראית עין למראית עין – ספר צילומים חדש למתי חלילי. מאיר דרום – צילומים מארץ סין – תערוכת צילום באולם המופעים בעין השופט מועצה אזורית מנשה מנדל שרל מסע לאין קץ מעגלי שייכות מצעד השומריות מרכז אמנות גבעת חביבה מרכז אמנות משותף גבעת חביבה משה לפידות משכן לאמנות בעין חרוד מתחת לפנס מתחת לפנס 5 נפתלי אופנהיים נשף מסכות נתינה שכל כולה קבלה סמל חג הקיבוץ סמלי עצמאות עינת אמיתי עלוני קיבוץ עלי אלון עמי ואלך ענת לידרור פבל וולברג פורים פורסים פרופ' גילה בלס צבע משותף – אומנות פלסטית במרחב הציבורי הקיבוצי צוותא צילה ליס צילום אדריכלי קום והתהלך בארץ קיבוץ הזורע קיבוץ נחשון קפריסין ראוותנות מול צניעות ראוף אבו – פנה רדכי אמיתי רודא רודא ריילינגר רוני רכב רלי אברהמי רפי מינץ שבועות שדות שבעמק שושנה לב שי לילדנו שלוש הגדות מיוחדות לפסח שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים. שמואל מסטצ'קין שמחת המעשה תבנית נוף שדותיו – מחווה אומנותי לחג הביכורים תמיר קרתא תערוכה תנועתנו בקפריסין תערוכות תפריט פועלים תרבות וחברה