האין סוף של המינימליזם. דברים לזכרו של דניאל פראלטה.

הלב נצבט לשמע הידיעה על פטירתו של האמן דניאל פראלטה חבר קיבוץ כפר סאלד (1933-2013). הזיכרונות מציפים אותי. הכרתי את פראלטה מסוף שנות השישים , ואילך. היינו נפגשים בחדר ארגון האמנים של התק"ם בדובנוב – 10, כאשר על המפגשים בינינו האמנים הצעירים ניצחה באהבה רבה לינה רובין ז"ל (גבעת חיים איחוד , רכזת המדור של אומני התק"ם).  פראלטה כך קראנו לו, הצטייר בפני כדמות אקזוטית , דרום אמריקאנית , בעלת נוכחות מרשימה, ובעלת דעה. הוא היה שייך לחוג אמני הגליל העליון, שהקימו סביב מכללת תל חי  "אימפריה" של יצירה.  פראלטה עם דוד פיין (מעין ברוך) הזוג אילנה וטולי באומן (עמיר) יגאל מירון (אילת השחר) ועוד, היו הרוח החיה בשנות השמונים סביב מפגשי האומנות בת זמננו בתל חי. הם היו אלה שהעלו אותם על הבמה הישראלית והבינלאומית.
פראלטה היה תמיד בלב העשייה והדאגה ליוצרים וליצירה הקיבוצית. היה דמות מרכזית יוזמת לטובת אמני הקיבוצים. זכיתי להיות נוכח בלא מעט ישיבות ודיונים בהשתתפותו, דעתו נשמעה תמיד מתוך הערכה ותשומת לב. הוא היה מהגרעין הקשה של אמני התנועה הקיבוצית שיצירתם לא רק השפיעה בסגנונה המיוחד אלא כל אישיותו הייתה נוכחת והיוותה לרבים חלק בלתי נפרד מסביבתם האומנותית.


"מחלה קשה הרחיקה את דניאל מאתנו ואותנו ממנו, כבר לפני לא מעט שנים, ודווקא משום כך  חשוב ונכון להעלות ולזכור  היום את דניאל  כמו שהכרנו אותו בזמנים אחרים טובים יותר".  כך פתח  ידידו וחבר הקיבוץ הסופר והצייר דן שביט את דברי ההספד שנשא מעל קברו.  בהמשך הדברים אמר דן  שביט: " בד בבד הכרנו את דניאל החבר – חבר כפר סאלד, בכל מאודו. ככזה היה אמן מגויס במובן הטוב של המושג, וחייו האומנותיים והאישיים היו שלובים לחלוטין עם חייו כאן. קשה לתאר את תולדות כפר סאלד, במשך עשרות  שנים   בלי עשייתו ומעורבותו של דניאל. אולי מפני שהוא לא היה רק אמן מוכשר אלא גם אומן בעל ידי זהב, וככזה היה מעורב בחיי הציבור והתרבות כאן". 

פראלטה נולד בצ'ילה בשנת 1933. בשנת 1955 עלה לארץ ומאז הוא חבר כפר סאלד.
כמה שנים לאחר עלייתו הוא משתתף בקורס לציור בנען בניהולו של חיים קיווה. בשבועון "בקיבוץ" נכתב על הקורס: " יד שמאל הרושמת, היא ידו של דניאל מכפר סאלד, אחד היחידים בקורס, שכבר הספיק ללמוד ציור בעבר, בצ'ילי במשך שנה רישום. לא נשאר שם להמשיך ללמוד צבע , וכחניך התנועה החלוצית העדיף לעלות לארץ. עכשיו החליט למלא את החסר  והגיע לקורס". רישום  של עובדת בלול האוחזת בתרנגולת מעטר את גיליון השבועון ( "בקיבוץ" 18.2.1959).  בדצמבר 1959 מתקיימת במוזיאון תל אביב לאמנות תערוכת אמני התנועה הקיבוצית,  "ציור ופיסול בקיבוץ". פראלטה הצעיר שזה מקרוב עלה לארץ  נבחר להשתתף בתערוכה.   תמונתו של פראלטה מופיעה שוב בשבועון. בין רישום הקורס בנען לציור בתערוכה בת"א הנושא את השם  "פנים", קיים כבר הבדל בסגנון. פראלטה מציב בפנינו את ראשית דרכו אל הסגנון הגיאומטרי - מינימליסטי שלו.  

את פראלטה נזכור כאחד האמנים  שהציבו את המינימאליזם הגיאומטרי בתודעה האומנותית הישראלית .  אומנות שכלתנית המתנערת כביכול מכל החצנה רגשית -אקספרסיבית. אחד הרעיונות העומדים מאחורי הגישה המינימליסטית היא  ברצון
לתת ביטוי לצורות היסוד שבטבע. כל מה שמעבר להם מיותר.
 בציוריו השתמש בשני צבעי יסוד בלבד, אדום בוהק וכחול קובלט.
"העימות ביניהם  מחולל תנודות אופטיות ומתח אשר, במסגרת המערך  האופטי-קינטי , פועל על התפישה החזותית של הצופה" (פלורן בקס, אוצר תל חי – 80 מתוך הקטלוג)

ואילו אוצר האומנות הישראלי אמנון ברזל מתייחס ליצירתו של פראלטה : "המינימליזם הגיאומטרי של דניאל פראלטה עוסק בשאלות התיאורטיות  של התפישה החזותית, תוך שימוש בשפה אומנותית רדוקטיבית" אמנון  ברזל קובע כי בפרויקט שלו למפגש תל חי, הוא מציב מערכת קווית תלת –ממדית, פיסולית, המתפקדת כ"קולט קווי אור וצל" המתפקדת כאמצעי  ולא כתכלית פיסולית" (אמנון ברזל. מתוך הקטלוג תל חי – 80) .   
יצירתו האומנותית של פראלטה הייתה קשובה להתרחשויות האומנותיות האוניברסאליות שהתרחשו במחצית השנייה של המאה העשרים. חלק מאומני הקיבוץ הגיעו לקיבוצם כעולים חניכי תנועת נוער. המעבר הזה מ"ארץ הולדת אל ארץ מולדת", מורגש ביצירתם.  הם היו פתוחים יותר אל האוניברסאלי , אל תרבות מוצאם.
מציאות זו לא הפריעה לאמני הגליל העליון גם אם הגיעו מעבר לים, לגבש גישה תלת ממדית  ביצירתם המושפעת בין היתר מהרי הבזלת של הגליל העליון. הם יוצרים פלסטיות מיוחדת של אור וצל  המתחדדת עם תנודת השמש  ועונות השנה.

בינואר 1993 מתקיימת תערוכת פיסול משלו ב"מוזיאון הרצליה לאמנות" באוצרות של יואב דגון. בתערוכה זו ברמת גן מתגלים כישוריו  של פראלטה לא רק כיוצר מרתק אלא גם כבעל מלאכה מיומן.  יכולתו הטכנית עזרה לו רבות בגיבוש פסליו. פסלים נקיים, גיאומטריים, חדי קצוות, בצבע לבן , הדורשים ניקיון ביצוע  קפדני ביותר.
בתערוכתו ברמת גן בונה פראלטה עולם של דימויים המזכירים מצבות, כסאות, שערי כניסה , ומקלטים. אחד האלמנטים השכיחים ביצירתו של פראלטה הוא הפונקציה. ההיגיון שבתחביר הפיסולי. דבר מחזיק בדבר. גם אם הפרדוקס נוכח ביצירה יש לו הגיון פנימי  משלו.
האינטלקט השכלתני הוא מרכיב מרכזי ביצירתו. יש בה פונקציונאליות של ארכיטקט נוסח הבאו-האוס.  נעדרת קישוטיות ומנייריזם לשמו. כל דבר שלא משרת את הפונקציה נעדר מהיצירה.
כזה היה דניאל פראלטה, שכלתני ועקבי בדרכו. מבעד לעטיפה המינימליסטית אני חש בחום רב ובעושר של רעיונות.  יש במינימליזם של פראלטה אין סוף  של אפשרויות.


                                                                יהי זכרו ברוך !

                                                                              יובל דניאלי - ‏23/06/2013

רשימת כל המאמרים

"אוסף איתמר" – לזכרו של איתמר רשף "אורות וצללים" באמנות – דברים לחג האורים "בחצר הקיבוץ". "דברות השומר" "והייה הנטע לאות ברית בינינו ובין הארץ הזאת" "יומן אחווה" 1927-1920 "לא עיר לא כפר" מחשבה אדריכלית להווה. "מדורת השבט" "מודעה למועד" - אוסף כרזות חג בקיבוץ רמת יוחנן "מסביב יהום הסער" "מתנוסס הנס על תורן" – על דגלי השומר הצעיר במלאות מאה שנים לתנועה 1967 אומנות שעת מלחמה אבד לי רע אביבה אופז אביטל גבע אדריכל בונה תרבות אומנות במלחמה - שלושים שנה למלחמת לבנון הראשונה. אופוריה מלא המשכן אופק חדש לאופקים חדשים אור הנר המבצבץ ועולה מבין סדקי האוהל אמנות במרחב הציבורי הקיבוצי אמנות החיים אפמרה אראלה הורוביץ ארבעה יוצרים - המאחד והשונה שביניהם אריה אהרוני אריה רוטמן ארכיונו של מועמד לבגידה אשר בנארי אתר שיירת יחיעם בונים את ישראל בועז טל בין ג'וערה לעין השופט בין להבות "סטולין" למגילת רות בעקבות תערוכתו של עמרי טלמור בשיר ובחרט בתנועה מתמדת גבעת חביבה גבעת חביבה כיום – דף להפצה בעלוני הקיבוצים גורם אנושי גלויות הועד למען השלום בישראל גרפיקה קיבוצית דליה דנון דן אמיתי האדריכלות של מנחם באר האין סוף של המינימליזם האיש שלא הלך ב"תלם" האם קיימת גרפיקה קיבוצית האמן הקיבוצי ודרכו אל הגרפיקה הארכיון מבקר בתערוכה הגדת התשעים הגדת פסח קיבוצית הדגל האדום כאיקון אומנותי. הדימויים החזותיים שבהגדה- פתיחות מול סגירות. הזבוב על קיר ילדותנו החטיבה ההסטורית בחבצלת הטעם הקיבוצי הידיד של השדות החרושים הכרזה המאוירת המוזות לא שתקות יובל דניאלי המילה לא שוכחת המפות של נועם רבינוביץ המקצוע: גרפיקה הסמל הגראפי של הקיבוץ הסמל הקיבוצי הפעלה הציירת שלא התעלמה מהחלשים הקורא בקפה הקיבוץ בתרבות ובחברה הישראלית הקיבוץ כמותג פרסומי הקריקטורה הקיבוצית הקריקטורה הקיבוצית. הרהורי ארכיונאי מתעד הרפת כמשל - הרהורי חג הביכורים השנים המופלאות של "הפועל המעפיל". חג עצמאות חג פורים חדר אכילה ובליבו חומה טולי (שאול) באומן טנק מצופה בנצנצים. (על דמותו של צה"ל בגלויות ברכה לשנה טובה) יד יערי יד יערי יום יום יד שניה יובל דניאלי יוחנן סימון יוסי וסיד – נופי אשליה אורבניים יניב שפירא יסטוריה במבט אדריכלי ישראל פיינמסר כנס גבעת חביבה השלישי לבנות ולהיבנות בה לוח המודעות הקיבוצי ליאון המדפיס לירות בתוך הנגמ"ש למראית עין למראית עין – ספר צילומים חדש למתי חלילי. מאיר דרום – צילומים מארץ סין – תערוכת צילום באולם המופעים בעין השופט מועצה אזורית מנשה מנדל שרל מסע לאין קץ מעגלי שייכות מצעד השומריות מרכז אמנות גבעת חביבה מרכז אמנות משותף גבעת חביבה משה לפידות משכן לאמנות בעין חרוד מתחת לפנס מתחת לפנס 5 נפתלי אופנהיים נשף מסכות נתינה שכל כולה קבלה סמל חג הקיבוץ סמלי עצמאות עינת אמיתי עלוני קיבוץ עלי אלון עמי ואלך ענת לידרור פבל וולברג פורים פורסים פרופ' גילה בלס צבע משותף – אומנות פלסטית במרחב הציבורי הקיבוצי צוותא צילה ליס צילום אדריכלי קיבוץ הזורע קיבוץ נחשון קפריסין ראוותנות מול צניעות ראוף אבו – פנה רדכי אמיתי רודא רודא ריילינגר רוני רכב רלי אברהמי שבועות שדות שבעמק שושנה לב שי לילדנו שלוש הגדות מיוחדות לפסח שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים. שמואל מסטצ'קין שמחת המעשה תבנית נוף שדותיו – מחווה אומנותי לחג הביכורים תמיר קרתא תערוכה תנועתנו בקפריסין תערוכות תפריט פועלים תרבות וחברה

Google+ Followers