הידיד של השדות החרושים

עם פטירתו של האמן ידיד רובין.


ציור : ידיד רובין

עמדתי על הגבעה של בית העלמין  בקיבוץ גבעת חיים איחוד  עם ההמונים הרבים שבאו להיפרד מידיד רובין האמן, וחבר הקיבוץ שהלך לעולמו טרם עת בגיל 73.
השקפתי מזרחה על הנוף המוכר והנפלא המתגלה למטה, במלא הדרו ועוצמתו. נוף של מרבדי צבע בחום וירוק, נוף של שדות עצים ודרכי אפר. נוף חקלאי של עובדי אדמה החובק היסטוריה של עמל, יזע  והרבה אהבה. נוף האוצר בתוכה קשר עמוק אל בסיס הקיום האישי והקיבוצי. כאשר השקפתי על אותו הנוף הבנתי טוב יותר מאין נחל ידיד רובין את נופי יצירתו. פועלו האומנותי והיצירתי של ידיד רובין זכה להכרה, ולכבוד הראוי. יצירתו עומדת ומתקיימת מעבר לתקופה. היא צרובה בנוף האומנותי הישראלי. יצירתו של ידיד רובין מקיימת דיאלוג מתמשך רב שנים עם נופי ילדותו עם מקום עבודתו, עם סביבתו הקרובה ביותר, עם שדות הקיבוץ.  אני כבן עמק חפר, עומד לא פעם משתאה מול נופיו של עמק חפר  ושואל עצמי מה יש בנוף הזה שכה מכשף את יוצריו. שרים ומציירים עליו. כותבים אודותיו, וצובעים את נופיו, גם אלה שנטשו את העמק מלפני שנים. נופי עמק חפר הם מקור להשראה בלתי נדלית. ידיד רובין סגר עצמו בצריף הסטודיו שלו , לאחר שהזין עיניו בנופי העמק ולא היה זקוק ליותר. הם מלאו אותו עד תום. למה זקוק יותר האמן מאשר למצוא את אושרו האומנותי בביתו שלו. בין שדותיו ובתיו, בין עצי הברוש והאורן, בין תלמי החריש, קול הטרקטור החורש בשדות ולובן הכותנה? מחזור הזריעה שהוא מחזור החיים מתקיים שנה אחר שנה, יצירה אחר יצירה.
אני מוצא ביצירתו של ידיד ניגוד בין העושר הקולוריסטי, לבין המינימאליזם והתמצות של האובייקטים המופיעים ביצירות. ידיד רובין הפך את הבית, העץ והטרקטור לסמל, לייצוג של סך כול האובייקטים. מול מינימליזם ייצוגי זה מתפרץ עולם צבעוני אקספרסיבי, יש האומרים ואן - גוכי, עולם סוער ומלא רגש. הניגוד הזה הוא במהות יצירתו. חשבתי בשעתו, שההסתגרות של ידיד בתיאור חוזר ונשנה, של חלקת שדותיו הקטנה, מבלי לפתוח אשנב אל העולם שמחוצה לזה, הוא לוקסוס שלא במקומו בעולמנו הסוער והשסוע.
לאחר התבוננות חוזרת ביצירתו חש אני ששגיתי באבחנתי זו. דווקא ההתעקשות שלו לתאר שוב ושוב את  אותו הנוף את אותם השדות, וכל פעם למצוא בהם עניין וטעם חדש
הם לב העניין הם מהות כוח יצירתו של ידיד רובין. ידיד אורג לנו את שטיחי שדותיו בהרבה נחמה ואופטימיות.
אני מוצא ביצירתו של ידיד מסר פוליטי-חברתי חזק ביותר. כלפי חוץ, התרסה כנגד הראוותנות הטכנולוגית החדשנית, כנגד קסמי ההי – טק והדיגיטציה, כנגד הקלות הבלתי נסבלת של פלאי המחשב והפוטו שופ, ומאידך כלפי פנים, כלפי הבית. כאשר התנועה הקיבוצית נאבקת על דמותה וצביונה, כאשר החקלאות ועבודת האדמה נהפכו לנכס יקר מציאות ומעט מדי חברי קיבוץ קושרים את גורלם ומקצועם עם שדות הקיבוץ, ידיד רובין ייצג ביצירתו ובעבודתו החקלאית את הזן הזה שהולך ונכחד, הוא הקים לעבודת האדמה  מייצב של זיכרון באמצעות תמונותיו ויצירתו, למען הדורות הבאים. 

רשימת כל המאמרים

"אוסף איתמר" – לזכרו של איתמר רשף "אורות וצללים" באמנות – דברים לחג האורים "בחצר הקיבוץ". "דברות השומר" "והייה הנטע לאות ברית בינינו ובין הארץ הזאת" "יומן אחווה" 1927-1920 "לא עיר לא כפר" מחשבה אדריכלית להווה. "מדורת השבט" "מודעה למועד" - אוסף כרזות חג בקיבוץ רמת יוחנן "מסביב יהום הסער" "מתנוסס הנס על תורן" – על דגלי השומר הצעיר במלאות מאה שנים לתנועה 1967 אומנות שעת מלחמה אבד לי רע אביבה אופז אביטל גבע אדריכל בונה תרבות אומנות במלחמה - שלושים שנה למלחמת לבנון הראשונה. אופוריה מלא המשכן אופק חדש לאופקים חדשים אור הנר המבצבץ ועולה מבין סדקי האוהל אמנות במרחב הציבורי הקיבוצי אמנות החיים אפמרה אראלה הורוביץ ארבעה יוצרים - המאחד והשונה שביניהם אריה אהרוני אריה רוטמן ארכיונו של מועמד לבגידה אשר בנארי אתר שיירת יחיעם בונים את ישראל בועז טל בין להבות "סטולין" למגילת רות בעקבות תערוכתו של עמרי טלמור בשיר ובחרט בתנועה מתמדת גבעת חביבה גבעת חביבה כיום – דף להפצה בעלוני הקיבוצים גורם אנושי גלויות הועד למען השלום בישראל גרפיקה קיבוצית דליה דנון דן אמיתי האדריכלות של מנחם באר האין סוף של המינימליזם האיש שלא הלך ב"תלם" האם קיימת גרפיקה קיבוצית האמן הקיבוצי ודרכו אל הגרפיקה הארכיון מבקר בתערוכה הגדת התשעים הגדת פסח קיבוצית הדגל האדום כאיקון אומנותי. הדימויים החזותיים שבהגדה- פתיחות מול סגירות. הזבוב על קיר ילדותנו החטיבה ההסטורית בחבצלת הטעם הקיבוצי הידיד של השדות החרושים הכרזה המאוירת המוזות לא שתקות יובל דניאלי המילה לא שוכחת המפות של נועם רבינוביץ המקצוע: גרפיקה הסמל הגראפי של הקיבוץ הסמל הקיבוצי הפעלה הציירת שלא התעלמה מהחלשים הקורא בקפה הקיבוץ בתרבות ובחברה הישראלית הקיבוץ כמותג פרסומי הקריקטורה הקיבוצית הקריקטורה הקיבוצית. הרהורי ארכיונאי מתעד הרפת כמשל - הרהורי חג הביכורים השנים המופלאות של "הפועל המעפיל". חג עצמאות חג פורים חדר אכילה ובליבו חומה טולי (שאול) באומן טנק מצופה בנצנצים. (על דמותו של צה"ל בגלויות ברכה לשנה טובה) יד יערי יד יערי יום יום יד שניה יובל דניאלי יוחנן סימון יוסי וסיד – נופי אשליה אורבניים יניב שפירא יסטוריה במבט אדריכלי ישראל פיינמסר כנס גבעת חביבה השלישי לבנות ולהיבנות בה לוח המודעות הקיבוצי ליאון המדפיס לירות בתוך הנגמ"ש למראית עין למראית עין – ספר צילומים חדש למתי חלילי. מאיר דרום – צילומים מארץ סין – תערוכת צילום באולם המופעים בעין השופט מועצה אזורית מנשה מנדל שרל מסע לאין קץ מעגלי שייכות מצעד השומריות מרכז אמנות גבעת חביבה מרכז אמנות משותף גבעת חביבה משה לפידות משכן לאמנות בעין חרוד מתחת לפנס מתחת לפנס 5 נפתלי אופנהיים נשף מסכות נתינה שכל כולה קבלה סמל חג הקיבוץ סמלי עצמאות עינת אמיתי עלוני קיבוץ עלי אלון עמי ואלך ענת לידרור פבל וולברג פורים פורסים פרופ' גילה בלס צבע משותף – אומנות פלסטית במרחב הציבורי הקיבוצי צוותא צילה ליס צילום אדריכלי קיבוץ הזורע קיבוץ נחשון קפריסין ראוותנות מול צניעות ראוף אבו – פנה רדכי אמיתי רודא רודא ריילינגר רוני רכב רלי אברהמי שבועות שדות שבעמק שושנה לב שי לילדנו שלוש הגדות מיוחדות לפסח שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים. שמואל מסטצ'קין שמחת המעשה תבנית נוף שדותיו – מחווה אומנותי לחג הביכורים תמיר קרתא תערוכה תנועתנו בקפריסין תערוכות תפריט פועלים תרבות וחברה

Google+ Followers