"בחצר הקיבוץ".

מיכל אפרת ויעקב גוטרמן בגלריה לאמנות בגבעת חיים (איחוד).


הגלריות הקיבוציות  הפעילות  נהפכו לנכס תרבותי – אומנותי אזורי התורם את חלקו בנוף האומנותי הישראלי.
בגבעת חיים  (איחוד) פועלת מזה שנים גלריה לאמנות  באוצרות מוקפדת של חנוש מורג.
הוזמנתי לפתיחתה של תערוכתם המשותפת של שני מאיירי ספרים  תושבי עמק חפר, מיכל אפרת (גבעת חיים מאוחד) ויעקב גוטרמן (העוגן). בשבת חמימה שלאחר ימי גשם מבורכים נסעתי אל השדה היצירתי בגבעת חיים, בינות לשדות המוריקים של עמק חפר. נזכרתי בספר הילדים המופלא של פניה ברגשטיין "ניסע אל השדה", ספר שהתברך באיוריה המיתולוגיים של מיכל אפרת.
חלל הגלריה היה צר מלהכיל את הרבים שבאו לפתיחה. אמנים מהסביבה הקרובה, חברי קיבוצם של האמנים ושוחרי יצירה ואמנות מעמק חפר. חנוש בחרה לבחור מהיש הרב האצור בחדרי היצירה של האמנים  דווקא את אותם איורים המבטאים את "חצר הקיבוץ",
בחירה שנהפכה לשם התערוכה.  כותבת חנוש במבוא לתערוכה:
" בציוריהם של מיכל אפרת ויעקב גוטרמן נכנסת החצר הקיבוצית  אל תוך חלל הגלריה. המפגש הזה מביא עימו  את האווירה של החצר, את הדמויות הטיפוסיות שחיו בתוכה, את הילדות הבלתי נשכחת בחצר הילדים. להם עצמם ילדותם ונערותם לא האירה פנים, אך דווקא הם, ואולי בשל כך, הם אלו שמצליחים להאיר את הפן השוחק והחי של החצר הקיבוצית".

מיכל ויעקב שניהם ניצולי שואה שילדותם באה באש. מיכל מבוגרת מיעקב. שניהם נושאים בדרכם הם את זכר אותה תקופה חשוכה. זה לא מובן מאליו שאלה שילדותם נגזלה מהם בוחרים באופטימיות שבילדות, באיורים מחייכים לספרי ילדים.  עמד על כך יעקב גוטרמן בדבריו בפתחה של התערוכה, כאשר שיבח את החיוניות והאופטימיות של מיכל אפרת כפי שמשתקפים באיוריה. לדעתי  דבריו של יעקב תופסים גם לגביו...
בחדר הכניסה הקטן של הגלריה תלויות שתי סדרות של איורים משל מיכל אפרת. איורי הווי מיתולוגיים מראשית הקיבוץ: "הפרימוס" שהוא הצלע השלישי באוהל המשפחתי והמקלחת הציבורית.  את שניהם ציירה מיכל אפרת בטכניקה מעורבת של קולאז'ים  המעלים חיוך נוסטאלגי בחזקת, "נעים להיזכר". מעבר לנוסטאלגיה, סדרות אלה מבוצעות בקפדנות ובאיכות הראויה לדעתי להוצאתם לאור בצורת ספר. לאיורים חיבר תמלילן אלמוני שורות נאות בחרוזים.

קיים הבדל עקרוני לדעתי בין האיורים של מיכל אפרת  לאלה של יעקב גוטרמן.  השילוב בין שניהם בתערוכה אחת משותפת נותן לנו את היכולת להבחין בהבדלים וגם למצוא את המשותף.  מיכל שבגרה והתחנכה על התרבות המרכז אירופאית מסגננת את דמויותיה, את נושאי יצירתה עד שהם נהפכים לסמל. יעקב מקפיד לדייק בכל פרט ופרט באיוריו. ציורו מוחשי, פיגורטיבי. ציור ריאליסטי בו לפרטים יש משמעות נוכחת. מיכל מוותרת מדעת על פרטים. לה חשובה יותר האווירה הנוצרת  מאשר ההתאמה למציאות. מיכל בוחרת לאייר בצבעי פנדה שמטבעם טובים יותר לעבודה בידיים, לכתמיות מסתורית מטשטשת ולא מגדירה וברורה. הצבעים מוסיפים לפנטזיה של המתבונן ליכולת להפליג למחוזות שמעבר לאיור ולתמליל. לילד הקט ניתנת האפשרות גם לחלום...
יעקב הנאמן למציאות מבטא אותה כלשונה. הוא לא חוסך מהצופה את קמטי הזמן. מיכל עושה למציאות הנחות... היא מראה תמיד את חצי הכוס המלאה. ציור חם , לבבי , מחייך נטול צער ואימה. יעקב לעומתה מראה לצופה את מלא הכוס. בתערוכה בחר יעקב להראות סדרות של בעלי מקצוע ולא איורים לספרים. את הסנדלר והתופרת. עובדי המטבח וחברים בשיחת קיבוץ. כמו את בתי הילדים עם ילדיהם בזמן פעולה. רישומים הנותנים למתבונן בהם את מלא האינפורמציה הדרושה. ציוריו אלה הם כאיורים למציאות. חסרים רק המילים כדי שהספר הפתוח יהיה מושלם. ליעקב יכולות מולדות של רישום וירטואוזי.  נגיעות המכחול שלו הם שיר הלל לרישום הטוב.  תמונה קטנה בצבעי אקוורל המתארת מקבץ של בעלי חיים ממשק הילדים הזכירו לי ציור מים יפאני עדין ורגיש. 
 מיכל ממרום גילה , הרשימה אותי בצעירותה הנצחית. אהבתי אצלה את סגנונם של האובייקטים, את התמצות , המינימאליזם , את היכולת לברור לעצמה ולאחרים את החשוב והמאפיין. שני יוצרים שני סגנונות. מינימאליזם מול ריבוי בפרטים.

נושא האיור לספרים דורש מאתנו דיון מיוחד, באשר זו יצירה התלויה בדבר.
יצירה הבאה ללוות ולהשלים תמליל. מראש שם לעצמו היוצר המאייר מגבלות.
איור טוב  הוא זה  השומר אמונים לתמליל מבלי להיות שבוי בו עד תום. שני האמנים מצליחים במשימה הזו ועושים זאת בהצלחה אומנותית רבה.
תערוכה מומלצת לכל שוחרי האומנות ככלל ולחובבי הסוגה של איורי ספרים בפרט.

התערוכה פתוחה עד סוף מרץ – 2012.
שעות פתיחה: שישי: 10:30 - 13:30
                   שבת: 16:00-10:3

רשימת כל המאמרים

"אוסף איתמר" – לזכרו של איתמר רשף "אורות וצללים" באמנות – דברים לחג האורים "בחצר הקיבוץ". "דברות השומר" "והייה הנטע לאות ברית בינינו ובין הארץ הזאת" "יומן אחווה" 1927-1920 "לא עיר לא כפר" מחשבה אדריכלית להווה. "מדורת השבט" "מודעה למועד" - אוסף כרזות חג בקיבוץ רמת יוחנן "מסביב יהום הסער" "מתנוסס הנס על תורן" – על דגלי השומר הצעיר במלאות מאה שנים לתנועה 1967 אומנות שעת מלחמה אבד לי רע אביבה אופז אביטל גבע אדריכל בונה תרבות אומנות במלחמה - שלושים שנה למלחמת לבנון הראשונה. אופוריה מלא המשכן אופק חדש לאופקים חדשים אור הנר המבצבץ ועולה מבין סדקי האוהל אמנות במרחב הציבורי הקיבוצי אמנות החיים אפמרה אראלה הורוביץ ארבעה יוצרים - המאחד והשונה שביניהם אריה אהרוני אריה רוטמן ארכיונו של מועמד לבגידה אשר בנארי אתר שיירת יחיעם בונים את ישראל בועז טל בין להבות "סטולין" למגילת רות בעקבות תערוכתו של עמרי טלמור בשיר ובחרט בתנועה מתמדת גבעת חביבה גבעת חביבה כיום – דף להפצה בעלוני הקיבוצים גורם אנושי גלויות הועד למען השלום בישראל גרפיקה קיבוצית דליה דנון דן אמיתי האדריכלות של מנחם באר האין סוף של המינימליזם האיש שלא הלך ב"תלם" האם קיימת גרפיקה קיבוצית האמן הקיבוצי ודרכו אל הגרפיקה הארכיון מבקר בתערוכה הגדת התשעים הגדת פסח קיבוצית הדגל האדום כאיקון אומנותי. הדימויים החזותיים שבהגדה- פתיחות מול סגירות. הזבוב על קיר ילדותנו החטיבה ההסטורית בחבצלת הטעם הקיבוצי הידיד של השדות החרושים הכרזה המאוירת המוזות לא שתקות יובל דניאלי המילה לא שוכחת המפות של נועם רבינוביץ המקצוע: גרפיקה הסמל הגראפי של הקיבוץ הסמל הקיבוצי הפעלה הציירת שלא התעלמה מהחלשים הקורא בקפה הקיבוץ בתרבות ובחברה הישראלית הקיבוץ כמותג פרסומי הקריקטורה הקיבוצית הקריקטורה הקיבוצית. הרהורי ארכיונאי מתעד הרפת כמשל - הרהורי חג הביכורים השנים המופלאות של "הפועל המעפיל". חג עצמאות חג פורים חדר אכילה ובליבו חומה טולי (שאול) באומן טנק מצופה בנצנצים. (על דמותו של צה"ל בגלויות ברכה לשנה טובה) יד יערי יד יערי יום יום יד שניה יובל דניאלי יוחנן סימון יוסי וסיד – נופי אשליה אורבניים יניב שפירא יסטוריה במבט אדריכלי ישראל פיינמסר כנס גבעת חביבה השלישי לבנות ולהיבנות בה לוח המודעות הקיבוצי ליאון המדפיס לירות בתוך הנגמ"ש למראית עין למראית עין – ספר צילומים חדש למתי חלילי. מאיר דרום – צילומים מארץ סין – תערוכת צילום באולם המופעים בעין השופט מועצה אזורית מנשה מנדל שרל מסע לאין קץ מעגלי שייכות מצעד השומריות מרכז אמנות גבעת חביבה מרכז אמנות משותף גבעת חביבה משה לפידות משכן לאמנות בעין חרוד מתחת לפנס מתחת לפנס 5 נפתלי אופנהיים נשף מסכות נתינה שכל כולה קבלה סמל חג הקיבוץ סמלי עצמאות עינת אמיתי עלוני קיבוץ עלי אלון עמי ואלך ענת לידרור פבל וולברג פורים פורסים פרופ' גילה בלס צבע משותף – אומנות פלסטית במרחב הציבורי הקיבוצי צוותא צילה ליס צילום אדריכלי קיבוץ הזורע קיבוץ נחשון קפריסין ראוותנות מול צניעות ראוף אבו – פנה רדכי אמיתי רודא רודא ריילינגר רוני רכב רלי אברהמי שבועות שדות שבעמק שושנה לב שי לילדנו שלוש הגדות מיוחדות לפסח שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים. שמואל מסטצ'קין שמחת המעשה תבנית נוף שדותיו – מחווה אומנותי לחג הביכורים תמיר קרתא תערוכה תנועתנו בקפריסין תערוכות תפריט פועלים תרבות וחברה

Google+ Followers